יו"ר הגננות: "לא נחזיר ימים בחופש הגדול, רק הגננות יחליטו אם להתחסן"

הסגירות החוזרות ונשנות של המסגרות לגיל הרך בזמן מגיפת הקורונה הובילו לתרעומת בקרב הורים רבים. יו"ר המחלקה לגננות בהסתדרות המורים, ענת דדון, נמצאת בלב הסערה. בריאיון לוואלה! NEWS היא משיבה לביקורת ההורים על הסקטור אותו היא מייצגת, מספרת על התנגדותה לחיוב הצוותים בחיסון ותוקפת את משרד האוצר.

כשנה עברה מאז פרוץ המגיפה, וההורים עדיין מלינים על כך שהם נאלצים לשלב בין העבודה לשמירה על הפעוטות בבית, כשרבים מהם גם טוענים שהלמידה מרחוק בגיל הרך אינה יעילה ומוטב היה לוותר עליה על חשבון קיצור ימי החופשות בחגים.

לדברי דדון, במהלך הסגר הגננות עבדו דווקא יותר קשה, ובמקום להחזיר ימי חופשה, היא קוראת לתגמל אותן על מאמץ יתר. לתפישתה, סקטור החינוך "חבוט", והציבור עסוק "בלבדוק את החופשות של עובדי ההוראה".

לדדון בת ה-52 ניסיון של 30 שנה בתחום החינוך, במהלכן עבדה כגננת, מורה לגיל הרך ומנהלת גן. מאז שהיא זוכרת את עצמה היא רצתה להיות גננת, והיום עיסוקה העיקרי הוא "לשמור על הגננות וזה מה שאני אמשיך לעשות בכל מחיר", היא אומרת.

לאחרונה, דדון הוציאה מכתב לגננות ובו קבעה כי הדרישה של חלק מראשי הרשויות המקומיות לדווח אם הגננת התחסנה אינה חוקית. "אין שום חובת דיווח, לא לרשות מקומית ולא לאף גורם אחר, הנכן רשאיות לשמור על זכויותיכן לפרטיות בסוגיות רפואיות. השיקול אם להתחסן או לא הוא שיקול פרטי שצריך להתקבל אצל כל אדם ללא הפעלת לחץ פסול", כתבה.

לצד המכתב ששלחה, דדון פועלת גם ישירות נגד הפיקוח ההדוק שמפעילות הרשויות בעניין החיסונים. היא סיפרה כי לפני כמה ימים היא נתקלה "בפוסט של ראש רשות מסוימת שפרסם את שם הגן ואת השמות של הגננות - מי התחסנה ומי לא. כמובן שפנינו אליו, כי זה לא חוקי. בדקתי את זה עם היועצים המשפטיים - יש חוק חיסיון רפואי, יש חוק צנעת הפרט. לאנשים יש לפעמים בעיות רפואיות שלא מאפשרות להם להתחסן, גם זאת אופציה והיא יותר רווחת".

לדבריה, קרוב ל-80% מהגננות התחסנו, כך לפי סקר שערך הארגון. "אני קוראת לכל אדם להתחסן. פונות אליי גננות ושואלות מה יקרה אם יחוקקו חוק שמחייב אותן להתחסן, אלה שלא יכולות להתחסן נורא נלחצות מזה. אני עונה להן: 'אל תדאגו, לא תלכו לבית סוהר, אם הרופא לא מאשר לך, את לא תתחסני'".

דדון מייחסת חשיבות גם למוטציות השונות וליכולות ההדבקה שלהן. "הילדים לא יכולים להתחסן, ואנחנו שומעים שבעקבות המוטציות הילדים נדבקים יותר ומדביקים יותר. נכון שאין להם תסמינים, אבל לגננות יש תסמינים - שתי גננות שנדבקו בגן מתו מקורונה. גם ההורים לא כולם מתחסנים. אז בואו קודם כל נבדוק את ההורים, את הילדים ואם צריך נבדוק גם את הגננות. בסדר גמור", היא אומרת.

"יש לי סקופ בשבילכם - אף אחד לא האריך כלום. חופשות עובדי ההוראה נקבעות שנה מראש. ב-1 בספטמבר כל הורה קיבל מהגננות לוח חופשות, בה הוא ראה שכתוב שב-28 בפברואר יש יום חופש. ראיתי את הפניה של ועד הגנים, כדאי שהם יבדקו את מה שהם כותבים. יש לנו הסכמי העבודה. אני לא קמה יום אחד ומחליטה שהשנה יש פורים משולש".

"מכעיס מאוד שכל הציבור עסוק בלבדוק את החופשות של עובדי ההוראה. אני לא נכנסת לאף סקטור לכיס, ולא בודקת את ההסכמים שלו - לא של נהגי הרכבת, לא של נהגי האוטובוס ולא את הקופאיות. ולכל אלה גם יש הסכמי עבודה וגוף חזק שמייצג אותם. למה כל היום אנשים יושבים עם מיקרוסקופ ובודקים מתי הגננת בחופש ומתי היא לא בחופש?".

"אז אולי הורים לילדים בגנים ידאגו לשפר את מצב ימי החופשה שלהם במקום לעשות כותרות כל יום בגלל הפורים המשולש או הפורים המרובע. יש כאן אנשים (גננות - ס"ג) שנותנים את נשמתם במקצוע הזה, והם מרגישים נרדפים, שכל היום מחפשים אותם. אין מהדורת חדשות שנפתחת ולא מוזכר שם נושא החינוך, וכמה המורים והגננות הם לא ולא ולא. זה לא עובד ככה. עוד מעט לא יהיו מורים וגננות. אנשים רוצים לעזוב את המקצוע הזה, באמת רוצים. זה מוגזם".

דדון מבטלת את הביקורת על כך שהגנים יסיימו מוקדם מהרגיל ביום רביעי, בו מגיעים הילדים מחופשים. "ככה זה כל שנה. גם לפני 30 שנה סיימנו ב-12:00. זה כתוב בחוזר המנכ"ל של משרד החינוך. אני לא מחליטה מתי הגננות מסיימות, אני רק שומרת על הזכויות שלהם", היא מבהירה. "צריך להבין שזה יום בו הגננת נמצאת בדריכות ורק רוצות שהכול יסתיים בשלום. יש בו מורכבות בגלל התחפושות והציוד, זה קשה להיות עם הילדים ביום הזה. אנשים ממציאים כותרות".

לדבריה, "סקטור ההוראה הוא סקטור חבוט. אני מבינה גם את ההורים, גם אני אימא, אבל אי אפשר בכל התחלואים של מדינת ישראל להאשים את עובדי ההוראה. עוד מעט יגידו שגם האיום האיראני זה בגללנו. זה עבר את כל הגבולות. צריך לבוא ולהגיד לאנשי ההוראה 'הוצאתם מים מהסלע'. באו אנשים חרוצים והמציאו תכניות למידה מרחוק".

לפני חודש וחצי משרד האוצר המליץ לשקול מחדש את הלמידה מרחוק בגיל הרך. במשרד הסבירו כי היא לא יעילה מספיק, והציעו להוציא את הגננות לחופשה ולהחזיר את הימים במהלך החופשות הקבועות של מערכת החינוך. "את משרד האוצר לא באמת מעניין חינוך, לא באמת מעניין אותו אם הילד יהיה בקשר עם הגננת שלו או לא יהיה בתקופת הסגר", טוענת דדון. "את משרד האוצר מעניין כסף, וכמה שיותר לחסוך. נערי האוצר הרי נמדדים על סמך הקיצוצים ועל מה הם מביאים לשר האוצר, 'פה קיצצתי, שם קיצצתי. אני לא צריך לתת כסף לקייטנה של החופש הגדול'".

"מה שעושות הגננות בתקופת הסגר שווה כל דבר ואני במקום משרד האוצר הייתי מוסיפה להן עוד שכר ובטח שלא מבקשת מהם להחזיר ימים בקיץ. אתמול דיברתי עם גננת, שאמרה לי שהיא מתפללת לאלוהים שנחזור לגנים. היא סיפרה לי כמה קשה היא עובדת בסגר. היא מתקשרת לכל ילד ומדברת איתו, ולפעמים גם ההורים מתקשרים לגננות ושואלים שאלות, והגננת צריכה להיות נחמדה וחביבה על כולם", היא מספרת.

יו"ר המחלקה לגננות מסבירה כי "יש הורים שמתקשרים לגננת ומבקשים ממנה להגיד לילד לצחצח שיניים כי הוא לא מקשיב. ברמה כזאת. יש גם ילדים שמתקשרים בערב והגננת מספרת להם סיפור לפני השינה. הן עובדות מאוד קשה".

"אני יודעת על אלה שעושות, והן הרוב. יש לי תיעוד להכול. גם במלחמת המפרץ לא היו לימודים והגננות ישבו בבית וקיבלו שכר מלא. מעולם לא היה את מה שקורה עכשיו. בלמידה מרחוק הגננת גם פותחת את הבית שלה בפני הילדים - לפעמים הן מעבירות פעילות בזום מחדר שינה כי הילדים שלהן מפריעים".

"כל הגבולות נפרצו, השעות נפרצו, ובסוף עוד באים ואומרים תחזירו את הימים בחופש הגדול. לא יקרה. עבדנו יותר קשה. אתם צריכים לתת לנו תוספת שכר על הימים הקשים שעבדנו בסגר, זה מה שיש לי לענות למשרד האוצר".

לסיום, היא מבקשת להעביר מסר להורים. "אם תעטפו את הילדים במספיק אהבה ומספיק גבולות, ולא משנה מה יבוא עליהם. ההורים צריכים להבין שהכול מתחיל ונגמר בהם".




בעקבות הדברים, יו"ר ועד הגנים בהנהגת ההורים הארצית סיגל שפיץ טולדנו מסרה: לא ניתן לאף הורה לספוג בשקט, דרך כזו דורסנית על גב ילדינו. כוועד הגנים הארצי נמשיך ונגיב, נזעק, ניידע כל הורה והורה בזכויות, ניאבק ונשיג. בחרו צוותי החינוך בנציגות הדורסת את ילדינו, ומצופה מכל אשת חינוך לקרוא ולגנות את דבריה של ראש מחלקת הגננות ולהצטרף למאבקנו להחזרת הימים האבודים, באם יש בהן הגינות ויושר פנימי. עצם העובדה שבוחרת המייצגת להשתמש בטיעון כי גם במלחמת המפרץ הגננות לא עבדו ועדיין קיבלו שכר מקוממת כשלעצמה, אומרת הכל על תפיסתה את המקצוע ועל שלוותה בכל הנוגע לבזבוז כספי ציבור אשר מסתכם בסכומי עתק, אותם סכומים נלקחים מכולנו, תושבי המדינה".