שבועיים אחרי המקרה שבו ירה אריה שיף למוות בפורץ מהפזורה הבדואית שניסה לגנוב את רכבו, והרוחות בערד עדיין סוערות. התושבים דורשים ביטחון ועכשיו, בעוד העירייה והמשטרה מציגות נתונים על ירידה בעבירות הרכוש בעיר. "שכל גנב שיגיע לכאן יבין שהוא עלול להיפגע", מזהירים תושבים.
שכונת מגוריו של שיף פסטורלית, שקטה. הנוף מבתי התושבים נראה כמו תפאורה מסרט, כשמהגבעה ניתן לראות את שביל הבריחה של כנופיות הגנבים דרך השטח. מדי יום שכנים ותומכים מחוץ לעיר מגיעים כדי לחזק ולהציע עזרה. "כולנו אריה שיף", הם אומרים.
גם אלו שמביעים עמדה אחרת, מעדיפים בעת הזאת פחות לדבר. "עדיף לבקר אבא בכלא מאשר לבקר אבא בבית קברות", אמרו בני משפחת שיף למקורביהם לאחרונה.
עוד בוואלה!
אחד ממארגני הפגנות התמיכה בשיף הוא שלומי טבנצ'יק, פעיל ידוע בעיר המפנה אצבע מאשימה אל המשטרה. "אני מודאג כי ערד סובלת כמו כל תושבי הנגב מהפשיעה בפזורה הבדואית. אין אכיפה, אף אחד לא עושה עם זה כלום, אנחנו התושבים סובלים בשקט", הוא אומר. "יגידו שרמת הפשיעה ירדה בשנה האחרונה, אבל זה בגלל הסגר שהיה, לא בגלל אכיפה של משטרה".
לדבריו, "הפושעים לא מגיעים לכלא. המשטרה לא עושה את עבודתה. איזה עונשים הם מקבלים? היום אין הרתעה והמדינה חייבת להחזיר אותה. אני רוצה לראות אכיפה, נהיה פה שוק. הדרישה של תושבי ערד היא שיסגרו את השערים בעיר, כמו בעומר ובמיתר, ושתהיה בקרת כניסה של אנשים".
הרופא המשפטי קבע כי הפורץ בן ה-36, תושב אל-קסום שבנגב, נהרג מכדור שפגע בראשו. "אין לי שום דבר נגד הבדואים", מוסיף טבנצ'יק, "אני הייתי פועל בדיוק כמו אריה, הייתי יורה. שלושה רעולי פנים שבאים בלילה? משהו פה לא תקין במדינה. גנב צריך לקחת בחשבון שאם הוא מגיע לערד הוא ייעצר ויש סכנה שגם ייפגע".
"סוגרים את הבית כמבצר"
חי זוהר, יליד העיר, הוא אחד מהתושבים הוותיקים בערד. לדבריו, המקרה של שיף מעיד על משהו עמוק יותר. "יש פה אוזלת יד של משטרת ישראל וגם של עיריית ערד, יש לנו תחושה נוראית של חוסר ביטחון. ערד הוא יישוב מבודד שקרוב לדרום הר חברון, יש הרבה פריצות לבתים ולרכבים, יש שיטור עירוני שהקים ראש העיר - איך אין שיפור".
"לפי הנתונים יש ירידה (בפשיעה), אבל יש פה אירועים קשים, זה מה שקומם את התושבים", מסביר זוהר. "לי פרצו וגנבו רכב לפני שנים, ברחוב אחד אצלנו גנבו שלוש מכוניות וגנבו משני בתים. כל אחד פה סוגר את ביתו כמבצר, גדרות, מצלמות. פרצו כמה פעמים לאריה, הוא בן 70 ולא מיומן בהפעלת נשק. צריך לשחרר אותו לאלתר".
בשבת האחרונה עשרות מתושבי ערד הפגינו בצומת הכניסה לעיר והניפו שלטי תמיכה בשיף. גם בועז קוקיא, אביו של החייל רון יצחק קוקיא שנרצח בערד על ידי בדואי מהפזורה בנובמבר 2017, הגיע להשתתף בהפגנה. לדברי זוהר, הירי הקטלני של שיף גרם לו לחשוב על רצח קוקיא.
לאחר האירוע, קבוצת תושבים בערד החליטה להקים סיירת מתנדבים שתפעל בשכונות העיר כדי למנוע גניבות רכב ופריצות לבתים. ידין שטרית, תושב ערד ומיוזמי הרעיון, אומר כי הסיירת, בה חברים כ-35 איש, הוקמה בעקבות תחושה של חוסר ביטחון.
לעומת תחושות התושבים על חוסר הביטחון, מציגה עיריית ערד את נתוני המשטרה על ירידה בפשיעה. מנתוני המשטרה עולה כי מספר הפריצות לכלי רכב עלה מ-21 בשנה שעברה ל-31 השנה (עלייה של 48%). במספר עבירות גניבת מכוניות ישנה ירידה - 71 בשנה שעברה לעומת 52 השנה (ירידה של 27%).
"הנתונים מצביעים על ירידה כללית בעבירות הרכוש בגזרת תחנת ערד, אנחנו לא מתווכחים עם תחושות של תושבים", אומר סנ"צ יוגב אטיאס, קצין אגף מבצעים של מרחב נגב, "עשינו ונמשיך פעולות לשיפור תחושות הביטחון של התושבים. בשנת 2020 נוספו תשעה שוטרים חדשים לתחנת ערד. סיירים מסיירים בשטח כדי לתת מענה מהיר לתושבים".
כעת חלק מתושבי ערד דורש סגירת שערים בלילות, שמירה בכניסות, ומאבטחים שיבצעו בקרת כניסה. "אנחנו רוצים גדר היקפית מסביב לעיר, יש ירידה בתחושות הביטחון של העיר", מספר אחד התושבים. "שיף מוכר בעיר, פעיל חברתי אהוד מאוד, זה יכול לקרות לכל אחד, במקרה זה היה אצלו. הכעס שלנו הוא על העירייה, לא מרגישים מספיק סיורים בעיר ומצלמות, אנחנו רוצים שמירה. אריה לא ירה על מנת להרוג, הוא תמיד דגל בדו-קיום בין בדואים לבין יהודים".
פנינה, קרובת משפחה ושכנה של שיף, מגיעה כל יום לביתו. היא מדגישה כי "מאז שפרצו אצלי ולקחו לי את כל מה שהיה לי אני מגודרת, עם סורגים בבית. בכל בית יש שלט של אבטחה, הטראומה חוזרת, יש גבול, נמאס לנו, מי שעושה דברים כאלו - דמו בראשו. די, חייבים לשנות את החוק".
מלשכת ראש העיר ניסן בן חמו רואים את הדברים אחרת. הם לא מזלזלים בתחושות התושבים, אבל טוענים שערד היא עיר בטוחה מאוד. בן חמו טוען שלא ייגרר לפופוליזם של סגירת שערים והצבת שומרים בכניסות לעיר.
"יש פה דיסוננס בין הנתונים לבין תחושה סובייקטיבית", אומר ראש העיר. "אני עובד עם נתונים, מאז הקמת השיטור העירוני ב-2018 יש ירידה בנתונים. הם הכי נמוכים במחוז נגב. אם אתה הולך היום ברחובות ערד בכל שעות היממה, אתה לא מפחד, העיר בכללותה בטוחה. היה פה אירוע קשה וטראגי, תושב יקר של העיר התמודד עם סיטואציה, ירה והרג ופתאום כל האמוציות משתחררות. אם האירוע הזה לא היה קורה לא היינו מדברים על הביטחון בערד. זה סיפור מאוד חריג".
"יש פה 88 שוטרים ושמונה פקחים ושיטור עירוני, אני חושב שאנחנו נותנים מענה ביטחוני טוב בחלק מהעיר, יש מערך ביצורים סביבה", אומר ראש העיר בן חמו, "בסוף ביטחון זה מקצוע, לשער בכניסה לעיר של 30 אלף תושבים אין אפקטיביות ואין משמעות. היעד הוא להגיע ל-200 מצלמות בעיר. האירוע הנפיץ העצים את זה. דווקא ערד היא דוגמה לדו-קיום שכל מדינת ישראל יכולה להתגאות בו, האירוע הזה מערער את זה, אני יכול לרכוב על גלי הפופוליזם - אבל לא. זה לא התפקיד של מנהיג. יש לומר לתושבים את האמת ולא להיסחף".
גם מקסים אוקנין, איש יח"צ תושב העיר, סבור כי המקרה לא מעיד על הכלל. כמו ראש העיר, שבעבר היה סגנו, הוא טוען שערד היא מקום בטוח. "ערד לא שונה ממה שקורה בנגב. יש פה בעיה לא פשוטה, נתוני הפשיעה בערד טובים יותר משאר הנגב, אבל אירוע כזה מערער את תחושת הביטחון. אם האירוע לא היה מסתיים בירי, ירי מוצדק, לא היינו פה", אומר אוקנין.
הוא מוסיף כי "פה יש תוצאות לאכיפה, ערד היא מקום בטוח. אני מרגיש בטוח בעיר. צריך להפריד את הכלל מאירוע ירי אחד קשה וטראגי". עם זאת הוא אומר כי "אין תקנים, אין מספיק סיורים, יש פה גם חשש לפח"ע. כמו בכל הנגב, יש פה תופעות חמורות. בערד הנתונים טובים יותר מאשר בערים אחרות בנגב. לא צריך לגדר את העיר, זאת דרישה פופוליסטית, זה לא ראוי ונכון. יש פה הגנה עצמית נטו. אי אפשר לדעת מה היה קורה פה, הם יכלו להרוג אותו".
במשפחת הגנב שנורה למוות זועמים: "איך משחררים רוצח?"
ראדי אל-אטרש, אחיו של הפורץ, טוען כי הרשויות נוהגות בשיף ביד קלה. "יש פה רצח, זה אסון, אסור שאזרח יעשה זאת. יש משטרה?", זעם.
לדבריו, לא היו בעיות בין בדואים לתושבי העיר. "היורה לא היה בסכנת חיים. תמיד היה דו-קיום עם תושבי ערד, אנחנו רוצים לשמר את זה. אני לא מבין למה משחררים אותו למעצר בית? הוא הרג, רצח, איך משחררים אותו?".
עטיה אל-עסאם הוא ראש המועצה לכפרים בלתי מוכרים. כעסו יוצא כלפי מי שדורשים לשחרר את שיף. "זה מקומם, במקום להגיע לאמת ולחקור, אתה מוצא אנשים שעומדים לצד היורה מבלי לבדוק את העובדות", הוא אומר.
"אנחנו נגד הפשיעה, יש חוק במדינה, גם לגנב יש זכות לחיות, לא יורים באנשים ברחובות, המקרה הזה מפריע לאנשים הבדואים, זה משאיר צלקות אצלם. אנחנו רוצים צדק, ולא לראות אנשים שמעודדים את היורה, אנחנו דורשים חוק שוויוני לכולם, והעונש יהיה לפי העבירה שנעשתה".