ההחלטה שחושפת את הדמוקרטיה הישראלית במערומיה

השופטים הורו לממשלה לפעול בהקדם למינוי מפכ"ל, אך אם זו הייתה דואגת לאזרחים - כבר הייתה עושה זאת בעצמה. במקביל, מינוי פרקליט המדינה מעורר מחלוקת פוליטית ומזכיר בעיה חברתית חמורה ומושתקת

בווידאו: בג"ץ דן בעתירות נגד מבנה הממשלה (צילום: לע"מ)

פצצת הבחירה בעמית איסמן לתפקיד פרקליט המדינה הוטלה ביום שני, אך גלי ההדף שלה הורגשו היטב כל השבוע, וכנראה ימשיכו להדהד בצורה כזו או אחרת בשבועות הקרובים. כבר לפני יותר משנה נכתב כאן כי שתי ההתבטאויות הלא ראויות בעברו של פרקליט מחוז חיפה עלולות להוות מכשול בפני מינויו, אך הח"מ נאלץ להודות ביושר שהוא העריך בחסר את עוצמת ההתנגדות.

מאז היוודע דבר הבחירה אפשר לקבל את הרושם שאיסמן לא עשה דבר בכמעט שלושה עשורים בפרקליטות מלבד אותן שתי התבטאויות אומללות. זו טעות גדולה - לטוב ולרע. בצד החיובי לא חסר מי שידבר בשבחו של איסמן, ורשימת הממליצים שלו כללה שופטים עליונים, בכירי פרקליטות, יועמ"ש לשעבר, בכירי שב"כ, משטרה וגם סנגורית ציבורית מחוזית ונציגת לשכת עורכי הדין. זו קואליציה נדירה של תמיכה עבור מי שכיהן מאז ומתמיד כתובע.

רשימת הממליצים של איסמן כללה אפילו שני משנים של היועמ"ש מנדלבליט, רז נזרי ועמית מררי, כך שניתן להניח שגם מנדלבליט נתן רוח גבית להתמודדותו, מעבר להצבעה בוועדה עצמה. זאת כאשר לפני כשנה היועץ סבר שהאדם היחיד בפרקליטות שיכול להיות ממלא מקום פרקליט המדינה הוא דווקא המועמד העיקרי שהתחרה באיסמן - עו"ד מומי למברגר.

מנדלבליט לא בהכרח שינה את טעמו. ההבדל הוא בין ממלא המקום לפרקליט מדינה קבוע, שמתמצת יפה גם את ההבדל בין למברגר לאיסמן: הראשון מייצג שמירה על הקיים, בעוד השני הציג לוועדה חזון של שינויים שדרושים לדעתו כדי לחזק את אמון הציבור.

עוד בוואלה!

הבכירים המליצו, הכפופים חלוקים: מיהו פרקליט המדינה הנבחר

לכתבה המלאה
ניתן להניח שגם מנדלבליט נתן רוח גבית להתמודדותו של איסמן, מעבר להצבעה בוועדה עצמה (צילום: פלאש 90, אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

חמשת חברי הוועדה, בהם שתי נשים - מ"מ מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד סיגל יעקובי ונציגת הציבור, עו"ד רחל תורן - בחרו באיסמן. הם לא התעלמו מהתבטאויותיו בעבר, ואלו זכו להתייחסות מפורטת בהחלטה הסופית שפורסמה לציבור. הבעיה היא מה שלא היה בפניהם.

ברשימת הממליצים של הפרקליט החיפאי לא היו אנשים שעבדו תחת איסמן. כפי שפורסם בוואלה! NEWS, חלק מהאנשים שעבדו ועובדים תחתיו מפליגים בשבחו - גם כמשפטן וגם כמנהל - בעוד אחרים סבורים כי הוא בוס קשוח ותובעני באופן חוצה גבולות, שהעובדים תחתיו מצייתים לו מתוך פחד.

תלונות כאלה מצד עובדים תופסות מקום זניח בשיח הציבורי לעומת, למשל, תלונות על התבטאויות בעלות גוון מיני מלפני שנים. חשוב להבהיר: אין בדברים הבאים כדי לומר שאיסמן הוא בוס מתעמר וכדאי לזכור שלא מעט מעובדיו תיארו אותו כמנהל אנושי וקשוב. אבל באופן כללי, זו הזדמנות להעלות לדיון את סוגיית ההתעמרות בעבודה, נושא חמור ומושתק, שאפשר להניח שרוב הציבור כלל אינו מודע אליו.

לא מעט מעובדיו תיארו אותו כמנהל אנושי וקשוב. עמית איסמן (צילום: אתר רשמי, דוברות משרד המשפטים)

השיקולים הענייניים נזרקים לטובת כיפופי ידיים בין המפלגות

ביולי האחרון עברה בכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה. ההצעה מתארת שבע התנהגויות כהתעמרות במקום העבודה. בין היתר מדובר על השפלה או ביזוי באמצעות צעקות, קללות, האשמות שווא או הפצת שמועות מזיקות, על יצירת תנאים בלתי סבירים לביצוע משימות, כמו היטפלות קנטרנית למעשיו של העובד, שליטה הדוקה באופן בלתי סביר על פעילותו, או הצרה של סמכויותיו מטעמים בלתי ענייניים ועוד.

סעיפים אחרים בהצעה מגדירים התעמרות כ"הכפפתו של אדם לאווירה של פחד ואיומים", ייחוס הישגים של אדם לאחרים או ייחוס לאדם של כישלונות שאינם שלו תוך הצגה מעוותת של העובדות, וכן נקיטת פעולות שיש בהן "כדי להוביל לבידוד מקצועי או חברתי של האדם".

לא מעט אנשים נוטים לחשוב ש"בוס טוב חייב להיות קשוח", וש"מי שלא עומד בחום שלא ייכנס למטבח". אלה תפיסות מיושנות, אך מושרשות היטב, וניתן להניח שרבים מקורבנות התופעה ברחבי שוק העבודה נמנעים מלהתלונן משום שהפנימו את התפיסה שמדובר בתלונה לא לגיטימית. שהבעיה היא בכלל אצלם.

החוק למניעת התעמרות בעבודה אושר ביולי האחרון בקריאה טרומית. מליאת הכנסת (צילום: אתר רשמי, אורן בן חקון)

אותה תפיסה ניתן למצוא לפעמים אצל מטרידים מינית, ובהתאמה - אצל קורבנותיהם. "מה אתה מתבכיין על קצת צעקות, ראית איזה רווחים הוא מייצר", היא בסל הכול גרסה אחרת של "הפמיניסטיות הרגו את הרומנטיקה", בשילוב עם "ראית איך היא מתלבשת? היא הזמינה את זה". אפשר רק לקוות שהצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה תעבור, ותסייע לחולל שינוי בתודעה הציבורית, כפי שעשה החוק למניעת הטרדה מינית ב-1998.

נחזור רגע לאיסמן. שר המשפטים ניסנקורן הודיע שבכוונתו להביא את המינוי לאישור הממשלה בקרוב. מלכתחילה ההערכה הייתה שהבעיה האמיתית היא פוליטית, משום שהממשלה נמנעת כרגע מאישור מינויים בכירים בגלל המחלוקת בין הליכוד לכחול לבן. ההערכה הזו לא השתנתה.

שורת מינויים בכירים בדרגות שונות תקועים כבר תקופה ארוכה, כולל כאלה שכבר קיבלו את כל חותמות האישור הנדרשות, מלבד החתימה הסופית של הממשלה. כמו לא מעט דברים במדינת ישראל, בסוף השיקולים הענייניים נזרקים מהחלון לטובת כיפופי ידיים בין המפלגות. התקווה בסביבת משרד המשפטים היא שבג"ץ יכפה על הממשלה לדון במינויו של פרקליט המדינה, ולא יסכים לקבל דחייה לא מנומקת ולא עניינית שלו. כרגע, זה נראה מרחיק לכת.

הבעיה האמיתית היא פוליטית, משום שהממשלה נמנעת כרגע מאישור מינויים בכירים. עמית איסמן עם שר המשפטים אבי ניסנקורן (צילום: אתר רשמי, דוברות משרד המשפטים)

אגב המינויים התקועים - בדיון שנערך ביום חמישי האחרון בעתירה שדרשה למנות מפכ"ל קבוע למשטרת ישראל, החליט בג"ץ לעלות שלב בניסיון להיאבק בחידלון הממשלתי. במקום צווים על תנאי שמורים לממשלה לנמק מדוע הם נמנעים מלבצע מינויים, השופטים הורו לממשלה להביא בהקדם מפכ"ל קבוע לוועדה למינויים בכירים, וזאת לאחר שנתיים בהם התפקיד אינו מאויש.

צו כזה חושף את השיטה שלנו במערומיה. הדמוקרטיה בנויה על כיבוד הדדי של הרשויות ושל כללי המשחק. אלא שכבוד, בוודאי כלפי בית המשפט, הוא מונח זר לחצי הליכודי של ממשלת ישראל. בחודש מרץ כזכור הודיע יו"ר הכנסת הקודם, יולי אדלשטיין, שאין בכוונתו למלא אחר פסיקת בג"ץ שהורתה לו להעלות על סדר היום של הכנסת בחירת יו"ר שיחליף אותו.

החשש אז היה כי מינוי מאיר כהן מיש עתיד ליו"ר יאפשר למי שהיה אז הרוב בכנסת לחוקק חוקים שימנעו מהנאשם נתניהו לכהן כראש משמלה, או לפחות להתמודד שוב בבחירות, מה שהיה מאיין את מנוף הלחץ שלו. המשבר החוקתי "נפתר" בסוף בהתקפלות המפוארת של בני גנץ, שהפנה גב לאנשי יש עתיד תמורת כניסה לקואליציה עם נתניהו. אדלשטיין, שהפר בריש גלי פסק דין של בית המשפט, "נענש" בכך שקודם לתפקיד שר.

זו בעצם הבעיה בשיטה שבנויה על כבוד הדדי. לבג"ץ אין איך לכפות את ההחלטה שלו על רשות אחרת. אף שר לא ילך לכלא בגלל שלא ציית לצו למנות בעל תפקיד כלשהו, וזה גם לא אמור לעבוד ככה. מה שאמור למנוע מהממשלה להשאיר את מדינת ישראל ללא מפכ"ל, חשב כללי ופרקליט מדינה אינו צו של בג"ץ, אלא דאגה לאזרחי ישראל, שזקוקים למערכות ציבוריות מתפקדות. לצערנו, נראה שהדאגה הזו נזנחה.

עוד בוואלה!

בג"ץ בצו לממשלה: "פעלו 'במהירות הראויה' למנות מפכ"ל"

לכתבה המלאה

משפט נתניהו: גרסת הבן

ביום ראשון יתייצבו בבית המשפט המחוזי בירושלים עורכי הדין של הצדדים בתיקי האלפים ובהן הבקשה לביטול כתב האישום בשל "הגנה מן הצדק". המשפט הזה, כפי שנכתב כאן לא פעם, מתנהל בינתיים בקצב סביר לחלוטין ובנחישות ראויה של שלושת השופטים. מי שבכל זאת רוצה לראות דוגמא לסחבת מוזמן להביט לבית משפט השלום בתל אביב, שם מתנהל כבר שלוש שנים וחצי משפטו של נתניהו אחר - יאיר נתניהו.

מדובר על תביעות לשון הרע הדדיות שהגישו זה מול זה נתניהו הבן וארגון "מולד". התביעות הוגשו עוד ב-2017, ומאז נראה שהשופטת חנה קלוגמן עשתה כל מאמץ כדי לא לדון בתיק לגופו. תחילה נשלחו מולד ונתניהו לגישור, אלא שזה לא צלח, לטענת אנשי מולד משום שנתניהו הגיע למקום, קילל אותם ועזב. למרות זאת השופטת שלחה את הצדדים לגישור פעם נוספת - אלא שגם זה לא צלח.

פעם אחר פעם ניסתה השופטת קלוגמן להציע לצדדים נוסחי פשרה שנדחו בזה אחר זה, עד שהשבוע הגיע סוף סוף דיון ההוכחות הראשון. בפתח הדיון הודיע עו"ד יוסי כהן כי בערב שלפני כן הודיעו לו כי יאיר נתניהו לא חש בטוב ולא יוכל להגיע. כעת הצדדים מתאמים ביניהם מועדים לדיוני הוכחות נוספים. הם אמורים להתרחש מתישהו בחודשים הקרובים. לפחות לפי שעה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully