הפרקליטות מתנגדת לבקשת נתניהו לביטול כתב האישום: "לא נפל פגם בהליך"

הפרקליטות הגישה היום (חמישי) לבית המשפט המחוזי בירושלים תגובה לטענות המקדמיות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ובני הזוג אלוביץ', הנאשמים בתיקי האלפים. בתגובתה דחתה הפרקליטות את טענות הנאשמים כי נפלו פגמים בהגשת כתבי האישום, וכן ביקשה מבית המשפט לדחות את הבקשה לביטול כתב האישום. ביום ראשון ייערך בבית המשפט המחוזי בירושלים דיון בנושא.

מסביבתו של ראש הממשלה נמסר בתגובה, כי "במקום לקחת אחריות על איום עדים בסחיטה ואיומים, זיוף והסתרה של תמלילים, הדלפות פליליות, השתקת עדים, התעלמות מראיות מזכות ופעולות פליליות רבות נוספות שבוצעו וזיהמו את ההליך נגד ראש הממשלה, הפרקליטות מתפרקת מכל אחריות תוך שהיא מעוותת את המציאות". עוד נמסר כי "כל התעלולים המשפטיים של הפרקליטות לא יכולים להסתיר את העובדה שלא הייתה שום עבירה אלא הומצאה עבירה במיוחד עבור נתניהו".

ראשית התייחסו בפרקליטות לטענת נתניהו לפיה נפלו פגמים בהליך החסינות, ולכן הוויתור של נתניהו על החסינות נעשה שלא כדין - והוא בטל. בפרקליטות טענו כי לא נפל כל פגם בהגשת כתב האישום, והדגישו כי נתניהו עצמו הוא שמשך את בקשת החסינות, ובכך בעצם אפשר להגיש את כתב האישום. עוד הוסיפו כי לא ברור מדוע נתניהו מעלה את הטענה הזו כעת, קרוב לשנה מאז שהודיעה כי הוא מוותר על חסינותו.

בפרקליטות גם דחו את טענת נתניהו לחסינות מהותית, כלומר, טענה לפיה המעשים שמיוחסים לו בתיק 2000 נעשו כחלק מתפקידו. "מעשי הנאשם לא היוו 'גלישה' מן המחויב בתוקף תפקידו הפרלמנטרי אל עבר 'האסור'", נכתב. "מדובר בשיח מפורט ומתוכנן סביב הצעת שוחד של מר מוזס ורצונו של מר נתניהו לנצלה לשם טובות הנאה אישיות".

באשר לטענות על מהלכי חקירה פסולים, הבהירו נציגי התביעה כי "לאחר שמיעת הראיות תתברר לבית המשפט התמונה העובדתית המשקפת את האמת. זאת, להבדיל מהתמונה המוטה והמעוותת המוצגת כעת על ידי הנאשם 1 (נתניהו), תוך הצגה מגמתית של חלקי ראיות הבאים לבסס לכאורה נרטיב של חקירה נפסדת".

בפרקליטות הבהירו כי "קטעי הראיות שהובאו על ידו אינם מייצגים את מהלכם הכולל של הדברים, ולעיתים הוצאו ממש מהקשרם". לטענתם, "החקירה בכללותה התנהלה באופן הגון ושגרתי, תוך מאמץ לברר את האמת".

באשר לטענת נתניהו כי הגשת כתב האישום מפלה אותו לרעה מול גורמים אחרים שהיו מעורבים בפרשה, ובפרט מול מנכ"ל וואלה! NEWS לשעבר, אילן ישועה, הבהירו בפרקליטות כי "כלל אין מקום להשוות בין עניינו לזה של מנכ"ל וואלה, אילן ישועה, שאינו עובד ציבור ופעל כזרוע מבצעת של הנחיות שאול ואיריס אלוביץ', אך לא יזם אותן".

הם הוסיפו כי "עם הגעתו של ישועה למסירת עדות, בשלבים מוקדמים ביותר של החקירה, הוא מסר מרצונו מידע מלא על מעורבתו בפרשה והמציא ראיות לגורמי החקירה שתמכו בגרסתו".

עוד טען ראש הממשלה כי הופלה לרעה מול חברי כנסת אחרים שניהלו מגעים עם מוזס - ובהם איתן כבל, ציפי לבני, יאיר לפיד, אביגדור ליברמן ועוד - אך נגדם לא הוגש כתב אישום. בתגובת הפרקליטות נמסר כי ח"כ כבל הוא היחיד שנחקר באזהרה, והתיק נגדו נסגר משום שהיועמ"ש סבר שעל בסיס הראיות נגדו אין סיכוי סביר להשיג הרשעה. "לא נמצאו ראיות מספיקות לכך שכבל ומוזס כרכו במפורש או במשתמע את אופן סיקורו של כבל בקידום הצעת החוק על ידו", נכתב. "יתר על כן, אף לא נמצאו ראיות מספיקות לכך, שכבל שוחח עם מוזס על אופן סיקורו בעיתון 'ידיעות אחרונות'".

לגבי לבני נטען כי הראיות לא הצביעו על קשר שחרג מהמקובל בין ח"כים לבין גורמים עסקיים, ולא נמצאה אפילו "תשתית ראשונית ראייתית המלמדת כי נערכה התניה בין אופן סיקורה בידיעות אחרונות לבין קידום הצעת חוק ישראל היום". גם לגבי הח"כים האחרים שהוזכרו, נכתב כי לא נמצאו אפילו די ראיות שיעוררו חשד סביר כי אלו עברו עבירה, ויצדיקו את חקירתם באזהרה.

באשר לטענת איריס אלוביץ' לאכיפה בררנית ביחס שרה נתניהו - שלא הועמדה לדין - נכתב כי "נמצא שוני מהותי בסוג העבירה (מתן שוחד מול לקיחת שוחד) ובמסד הראייתי המיוחס לכל אחת מהן. אף שהראיות מלמדות על מעורבות רבה של גברת נתניהו בדרישות הסיקור שהופנו ל'וואלה', אין די ראיות להוכיח כי הייתה מודעת לכך שהטיית הסיקור ניתנה בעד פעולותיו השלטוניות של נאשם", נכתב בתגובת הפרקליטות.

בתיק 1000 (פרשת הטבות ההנאה) נתניהו נאשם כי קיבל מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר טובות הנאה בשווי של כ-700 אלף שקלים, בעת שכיהן כראש ממשלה. עיקר המתנות היו סיגרים, מארזי שמפניה ותכשיטים.

בנוסף לכך, נטען כי נתניהו פעל לטובת מילצ'ן בשלושה עניינים, שבהם ביקש איש העסקים את התערבותו: הוא פנה לשר החוץ האמריקני ג'ון קרי כדי להאריך את תוקף הוויזה של איש העסקים, הוא פנה לשר האוצר יאיר לפיד כדי להאריך את תוקף הפטור ממס לתושבים חוזרים, והוא פעל לקדם מיזוג של "קשת" ו"רשת" - לכאורה לבקשת מילצ'ן. על פי התביעה, מעשים אלו פגעו בדימוי השירות הציבורי ובאמון הציבור בו. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.

תיק 2000 (פרשת נתניהו-מוזס) עוסק בשיחות בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס. באותן שיחות השניים דנו לכאורה בהטבת סיקורו של ראש הממשלה בקבוצת ידיעות, בתמורה להטלת מגבלות על המתחרה העיקרי של העיתון - "ישראל היום". התביעה השתכנעה כי מי שהציע את העסקה הוא מוזס, ולכן הוא נאשם בהצעת שוחד. מנגד, היועמ"ש גם השתכנע כי נתניהו לא התכוון להשלים את עסקת השוחד, אולם המשיך את השיחות עם מוזס כדי לשפר את סיקורו בקבוצת ידיעות, ואף קיים פעולות מסוימות לצורך כך. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.

תיק 4000 (פרשת בזק-וואלה) התיק החמור ביותר מבחינת ראש הממשלה עוסק בהטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים, שנתניהו העניק לכאורה לאלוביץ'. בתמורה, על פי האישום, פעל אלוביץ' להטות את הסיקור באתר וואלה! NEWS, שהיה בשליטתו. בתיק זה נתניהו נאשם בשוחד.