בית המשפט המחוזי בירושלים דן הבוקר (ראשון) בבקשות הסנגורים בתיקי האלפים לקבל לידיהם חומרי חקירה נוספים, וכן להסיר חיסיון על חלק מהראיות. הנאשמים - ראש הממשלה בנימין נתניהו, בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', ונוני מוזס, ביקשו לקבל לידיהם חומרים רבים שלטענתם היו אמורים להיות מועברים להם. לפי הפרקליטות, מדובר ב"ניסיון ליצור אווירת פגם בהליכי החקירה", ומקומן של בקשות אלו מצד ההגנה הוא בדיון בטענות מקדמיות שייערך בהמשך.
עורך דינו של נתניהו, בעז בן צור, אמר בדיון כי רק ביום חמישי האחרון הם קיבלו חומרים נוספים - שיחות בין עד המדינה שלמה פילבר לבין עיתונאים ב-2018. "לא ידענו על קיומן של השיחות, והמאשימה אומרת שהיא החליטה עכשיו, בניגוד להחלטתה קודם, לסווג את השיחות כרלוונטיות", אמר.
עו"ד בן צור הקריא חלקים מהשיחות בין פילבר לעיתונאי ששמו לא צוין, שנמסרו להגנה. בשיחות אמר עד המדינה: "ביום שישי קמתי וראיתי את הכותרות, ראיתי שמנסים לעשות הנשמה מלאכותית לשטות הזו של אלוביץ' ונתניהו. הם המציאו פה שוחד שהוא שוחד דרדל'ה. השוחד של נוני זה נחמד לכותרות שלהם, זה שוחד למראית עין. מה שאנחנו רואים עכשיו זה מאמץ עילאי של מערכת שעובדת שנתיים שמתחה עצמה עד לקצה".
אל תפספס
עו"ד בן צור קובל על כך שהשיחות הללו סווגו כבלתי רלוונטיות, ורק לאחר בדיקה נוספת בפרקליטות הוחלט שהן רלוונטיות והן הועברו להגנה. השופטת פרידמן-פלדמן ביקשה ממנו להפסיק עם טענות כלליות על התנהלות המדינה, ו"להתמקד במסמכים הספציפיים שבהם עוסקת הבקשה שהוגשה לבית המשפט".
הוא הדגיש כי המסמך סווג על ידי התביעה כתרשומת פנימית, כשהוא מכיל פרטים חדשים ומהותיים שיכולים לסייע להגנה. "אנחנו טוענים גם לגבי הסיווג, וגם לגבי זה שגם כשחומר סווג כך - החסימה בפני ההגנה היא לא הרמטית, וצריך לבחון את תוכן התרשומת", אמר.
עו"ד בן צור השיב גם לטענת הפרקליטות לפיה חלק מהחומרים נוגעים לטענות מקדמיות, ולכן מקומן הוא בדיון בטענות מקדמיות. לדבריו, "החומרים נוגעים ללב ההליך העיקרי ולנושאים כמו אמינות של עדי מדינה, גם אם יכול להיעשות בהם שימוש לצורך טענות מקדמיות".
לאחר מכן טען עו"ד בן צור כי התכתבות בין פילבר לחוקרת, שנמסרה להגנה, עולה כי תכתובות אחרות שנמסרו לא היו שלמות. "הבקשה שלנו צנועה - לקבל את השיחות בין חוקרים לנחקרים. אם זה קורה בחדר החקירות, אז אנחנו מקבלים את התמליל. ואם זה קורה מחוץ לחדר החקירות? אין טענה שאין תיעוד של זה, אז למה לא למסור?", אמר.
השופטים נזפו בעו"ד בן צור על כך שהוא קופץ בין טענות וחוזר על דברים שכבר נטענו בבקשה הכתובה - ואין צורך לחזור עליהם בעל פה. השופט עודד שחם אף עצר את בן צור, והזכיר לו שהחומרים יועברו לעיונים של השופטים, והם יוכלו לבחון אותם ולהחליט אם הם רלוונטיים או לא.
התובעת, עו"ד ליאת בן ארי, חזרה על כך שטענות ההגנה אינן רלוונטיות לשלב זה של המשפט. "באיזה הליך אנחנו נמצאים? אלה טענות מקדמיות או סעיף 74? עושים שימוש בסעיף הזה כדי לטעון טענות שמקומן אינו כאן", אמרה.
בהמשך בן צור דיבר על תביעה אזרחית שהגישה א', שזומנה לחקירה כחלק מתרגיל חקירה שנערך לניר חפץ. הוא ביקש לקבל חומרים מתוך התביעה, אך השופטים התקשו להבין איך תביעה אזרחית שהגיש אדם פרטי נכללת בגדרי המונח "חומר חקירה".
לאחר מכן, התייחס לפנייה שנעשתה למח"ש ונגעה לאמצעי חקירה פסולים, כביכול, בנוגע לחקירות נתניהו. בן צור אמר שהם למדו על הפנייה הזו רק מהתקשורת, ובן ארי השיבה: "גם אנחנו, לא ידענו על זה דבר". בן צור ענה: "אבל אחרי הפרסום כבר ידעתם".
לקראת סיום הדיון, בן צור ביקש לשנות את המועדים שנקבעו להמשך התיק. זאת, בטענה כי בעוד שבועיים אמורים הנאשמים להגיש תגובה בכתב לאישומים, אולם כרגע מונחת בפני בית המשפט בקשה שהגיש נתניהו לתקן את כתב האישום, שבברור תשפיע על התגובה. פרידמן-פלדמן הגיבה לטענות הסנגור. "שמענו את הבקשה ונשקול אותה", אמרה, אך הוסיפה כי "נכון לעכשיו אין שינוי, יש את המועדים שנקבעו".
עו"ד חן הוסיף שגם לבני הזוג אלוביץ' יש טענות לגבי כתב האישום שהן טענות מקדמיות, אבל לפי המועדים כרגע עליהם להגיש את הטענות המקדמיות ולהשיב לכתב האישום באותו היום. פרידמן-פלדמן ענתה: "אז תגישו השבוע את הטענות לגבי כתב האישום".
סנגוריהם של בני הזוג אלוביץ', עורכי הדין ז'ק חן ומיכל רוזן עוזר, ביקשו לקבל חומרים הקשורים לחקירות עדי המדינה ניר חפץ ושלמה פילבר, לרבות תרגילי חקירה שהופעלו על בנם של הזוג, אור אלוביץ', וכן חומרים הנוגעים למעמדו של אילן ישועה - מנכ"ל וואלה! NEWS לשעבר. במקביל, פרקליטי ראש הממשלה, עורכי הדין בעז בן צור ועמית חדד, ביקשו לקבל חומרים הנוגעים לכל שלושת התיקים.
בפרקליטות, מנגד, ביקשו מבית המשפט לדחות את רובן המכריע של הבקשות ותיארו אותן כ"ניסיון ליצור אווירת פגם בהליכי החקירה". בתשובת הפרקליטות נכתב כי "עיון בבקשות הנאשמים מגלה שחלק ניכר מהן עוסק בחומרים שהוחרגו זה מכבר בפסיקתו של בית המשפט העליון מגדר 'חומר חקירה'. חלק אחר אינו עוסק כלל בבקשות לחומרי חקירה, אלא שוטח טענות, שהן מעין 'קדימונים' לטענות מקדמיות או אחרות, שבדעתם לטעון בהמשך; ושוב חלק אחר חושף בקשות הבהרה, שקשה להבין את הקשר בינן לבין ההליך שלפנינו".