סנגוריו של ראש הממשלה, עו"ד בעז בן צור ועמית חדד, הגישו הערב (רביעי) בקשה לתיקון כתב האישום נגדו, לנוכח פגמים קשים שלטענתם נפלו בו. לפי בקשת עורכי הדין, כתב האישום כולל ראיות רבות, למרות שלטענתם "על פי חוק חל איסור חד וברור על הבאת ראיות בכתב האישום".
עורכי הדין הסבירו כי "הכללת הראיות בכתב האישום, מקורה במהלך בלתי ראוי של המאשימה בניהול ההליך, שמיוסד, בין היתר, על הליך חקירתי פגום ומגמתי ועל שיקולים העומדים בסתירה לעקרונות של צדק והגינות משפטית".
עוד טענו סנגורי רה"מ, כי כתב האישום מתייחס אליו ואל בני משפחתו כאל יישות משפטית אחת. "הומצאה אישיות משפטית חדשה ששמה 'נתניהו ובני משפחתו' או 'נתניהו ורעייתו'. כתב האישום מתייחס לראש הממשלה ובני ביתו כאילו מדובר באדם אחד", כתבו עורכי הדין בפנייתם.
אל תפספס
"התביעה אינה יכולה לייחס לראש הממשלה את מעשיהם (הנטענים) של רעייתו ובנו, ובוודאי שלא ניתן לברוא אישיות משפטית שנקראת 'נתניהו ובני משפחתו' לשם כך", הבהירו עו"ד בן צור וחדד. בנוסף לכך, האשימו סנגורי ראש הממשלה את הפרקליטות כי פגמים אלו "נפלו בכתב האישום באופן לא מקרי".
נוסף על כך, מסרו עורכי הדין כי כתב האישום אינו כולל פירוט מלא וממצה של "המתת" הנטען. "כתב האישום נעדר פירוט עובדתי מספק, ובכלל זה המועדים שבהם התקבלו המתנות, זהות מוסר המתנות, זהות מקבל המתנות וזהות מבקש או יוזם המתנות", כתבו עורכי הדין. "לא ניתן לקבל מצב שבו כתב אישום בעבירת שוחד לא כולל פירוט של המתת שנטען שניתנה".
מהפרקליטות נמסר בתגובה כי "מדובר בבקשה שהינה חלק משלב הטענות המקדמיות. כשייקבע מועד לתגובה על ידי בית המשפט הפרקליטות תגיב באופן סדור לכל הטענות".
בחודש הבא צפוי להיפתח שלב ההוכחות במשפטו של ראש הממשלה נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים. זאת לאחר שבחודש שעבר החליט הרכב השופטים לדחות את מועד הגשת המענה לכתב האישום והטענות המקדמיות ל-29 בנובמבר, בעקבות הבקשות שהגישו סנגוריהם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל בני הזוג אלוביץ', הנאשמים בתיק.
המועד להגשת המענה לכתב האישום נקבע במקור ל-18 באוקטובר, אולם הסנגורים ביקשו לדחות אותו עד לאחר הדיון בנוגע להעברת חומרי החקירה, שנקבע ל-15 בנובמבר. בית המשפט נענה לבקשה ודחה את המועד. בעקבות זאת, לא מן הנמנע שתחילת שלב ההוכחות במשפט תידחה גם היא בכחודש.
בתוך כך, אתמול הבהיר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כי הסדר ניגוד העניינים שנערך לנתניהו מחייב אותו על כל חלקיו, למרות טענותיו נגדו.
מנדלבליט אמר את הדברים במסגרת תשובתו לבג"ץ בעתירות הנוגעות להסדר, ולאור העמדה שהגיש נתניהו ביום חמישי האחרון, ובו כפר בסמכותו של היועץ לגבש עבורו הסדר ניגוד עניינים, ואף התנגד לחלק מסעיפי ההסדר שגיבש היועץ.
במה נאשם נתניהו?
ראש הממשלה נאשם בשלושה תיקים.
בתיק 1000 (פרשת הטבות ההנאה) נתניהו נאשם כי קיבל מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר טובות הנאה בשווי של כ-700 אלף שקלים, בעת שכיהן כראש ממשלה. עיקר המתנות היו סיגרים, מארזי שמפניה ותכשיטים.
בנוסף לכך, נטען כי נתניהו פעל לטובת מילצ'ן בשלושה עניינים, שבהם ביקש איש העסקים את התערבותו: הוא פנה לשר החוץ האמריקני ג'ון קרי כדי להאריך את תוקף הוויזה של איש העסקים, הוא פנה לשר האוצר יאיר לפיד כדי להאריך את תוקף הפטור ממס לתושבים חוזרים, והוא פעל לקדם מיזוג של "קשת" ו"רשת" - לכאורה לבקשת מילצ'ן. על פי התביעה, מעשים אלו פגעו בדימוי השירות הציבורי ובאמון הציבור בו. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.
תיק 2000 (פרשת נתניהו-מוזס) עוסק בשיחות בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס. באותן שיחות השניים דנו לכאורה בהטבת סיקורו של ראש הממשלה בקבוצת ידיעות, בתמורה להטלת מגבלות על המתחרה העיקרי של העיתון - "ישראל היום". התביעה השתכנעה כי מי שהציע את העסקה הוא מוזס, ולכן הוא נאשם בהצעת שוחד. מנגד, היועמ"ש גם השתכנע כי נתניהו לא התכוון להשלים את עסקת השוחד, אולם המשיך את השיחות עם מוזס כדי לשפר את סיקורו בקבוצת ידיעות, ואף קיים פעולות מסוימות לצורך כך. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.
תיק 4000 (פרשת בזק-וואלה) התיק החמור ביותר מבחינת ראש הממשלה עוסק בהטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים, שנתניהו העניק לכאורה לאלוביץ'. בתמורה, על פי האישום, פעל אלוביץ' להטות את הסיקור באתר וואלה! NEWS, שהיה בשליטתו. בתיק זה נתניהו נאשם בשוחד.