לאורך שמונה שעות: העליון דן באריכות בבקשת זדורוב למשפט חוזר

בית המשפט העליון דן היום (שלישי) במשך כשמונה שעות בבקשת המשפט החוזר שהגיש רומן זדורוב, שהורשע ברצח תאיר ראדה. מדובר בהליך נדיר, שכן בדרך כלל בקשות למשפט חוזר מוכרעות אך ורק על בסיס חומרים כתובים, וללא דיון באולם. השופט חנן מלצר, שפורש באפריל, אמר בשבוע שעבר כי יעשה מאמץ להכריע בבקשה עד לפרישתו, כולל שלושה חודשים בהם הוא יכול לפרסם פסקי דין לאחר תאריך הפרישה.

ראדה מקצרין נרצחה בשנת 2006 ונמצאה מתה בשירותי בית הספר "נופי גולן" שבו למדה. שבוע לאחר הרצח עצרה המשטרה את זדורוב, פועל בניין אוקראיני שהיה אז בן 29 ועבד בבית הספר. הוא הורשע ברצח ונידון למאסר עולם.

באמצעות עורכי דינו ערער זדורוב על ההחלטה, אולם בית המשפט העליון הרשיע אותו בשנית. זדורוב הגיש בקשה לדיון נוסף, אך בקשתו נדחתה. באוקטובר אשתקד הגיש זדורוב לבית המשפט העליון בקשה למשפט חוזר, וזו נדונה כעת.

סנגורו של זדורוב, עו"ד ירום הלוי, התמקד תחילה בראיות הנוגעות לטביעות הנעל שנמצאו בתא ועל מכנסיה של תאיר ראדה, ונקבע כי אינן שייכות לזדורוב. בית המשפט קיבל בעבר את הטענה כי ייתכן ומדובר בטביעות נעל של אחד מאנשי החילוץ שהיו בזירה, ולא אותר, אולם הלוי כינה את הקביעה הזו "ספין". לדבריו, הראיות מצביעות כי העקבות כן שייכות לרוצח, שאינו זדורוב.

כך, למשל, אחת העקבות כוסתה חלקית בכתם דם של ראדה. טענת ההגנה היא כי הדם של ראדה היה יכול להמשיך לטפטף מגופתה רק זמן קצר לאחר הרצח, בעוד אנשי החילוץ הגיעו למקום לאחר שנמצאה, שעות לאחר מכן. מכאן, לשיטתו של עו"ד הלוי, שטביעת הנעל - שאינה של זדורוב - חייבת להיות של הרוצח. כדי לחזק נקודה זו ביקש הלוי להציג דברים שאמר ראש המכון לרפואה משפטית, ד"ר חן קוגל, בנוגע לאפשרות שדם ימשיך לטפטף מגופה, אולם השופט מלצר עצר אותו שכן טרם החליט אם לקבל את אותה הרצאה כראיה קבילה, או אם יינתן לד"ר קוגל להגיש חוות דעת מטעם ההגנה.

ראיה נוספת שהציג הלוי היא כתם דם קטן שנמצא בתא השירותים הסמוך לזה שבו נרצחה ראדה. הלוי מפנה לעדויות של בנות בבית הספר שאמרו כי ראו דם בתא הסמוך, וכן לעדות של מנקה שאומר שניקה את אותו תא אחר הצהריים ביום הרצח. הטענה היא שייתכן שהרוצח שכביכול השאיר את שלוש טביעות הנעל אולי השאיר עקבות גם בתא השלישי, אולם הן נוקו לפני שנמצאה גופתה של ראדה.

עוד סוגייה שהציג זדורוב נוגעת לשני כתמים אדומים שנמצאו ליד בית המנעול בדלת התא שבו נרצחה ראדה. הוא טוען שלא מדובר בכתמי דם, אלא בכתמי צבע, ומכאן שדלת התא הייתה סגורה בזמן הרצח - מה שכביכול סותר חלקים מהשחזור שביצע זדורוב.

הלוי התייחס גם לא"ק, הנערה שלטענתו היא הרוצחת האמיתית. לדבריו יש עשרות ראיות שמצביעות עליה, כולל שערה שנמצאה על בטנה של ראדה, והדנ"א המיטוכונדריאלי שלה (דנ"א שמספק התאמה בסבירות נמוכה בהרבה מדנ"א "גרעיני" - ד"ד) תואם לזה של בן זוגה של א"ק באותה תקופה. הוא הזכיר גם סמל שלום שנחרט על צידה הפנימי של דלת התא, ולדבריו מומחה להשוואת כתבי יד מצא שבסבירות של 85% הוא נחרט על ידי א"ק.

נציגי המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, שביקשו לדחות את הבקשה, חילקו את תשובתם לשלושה. ראשונה לטעון הייתה עו"ד תמר בורנשטיין, שהתייחסה באופן כללי לבקשה, וטענה כי "בטענות ובראיות החדשות שהוצגו בפני בית המשפט אין את המשקל הסגולי הנדרש או את הפוטנציאל להשפיע על תוצאות המשפט, ולכן אין עילה למשפט חוזר. יש סוגיות שקיבלו משקל רב בבקשה, אבל על רקע מכלול ההרשעה, הן לא סוגיות בעלות משמעות רבה ומכרעת בתיק".

עו"ד בורנשטיין הוסיפה כי "המבחן הוא האם הוצגו בפני בית המשפט עובדות או ראיות, שבפני עצמן או בשילוב הראיות שעל פיהן הורשע המבקש, עשויות לשנות לטובתו את תוצאת המשפט. רוב הטיעונים שנשמעו כאן הן ערעור מחודש, מעין מקצה שיפורים, ולא לזה נועד משפט חוזר. הוא לא נועד לבדוק מחדש שאלות קשות, שאולי נותרו פתוחות, כי אם זו הייתה המטרה אז בכל תיק שיש בו רוב ומיעוט היינו מתחילים מחדש".

השופט מלצר הקשה, ושאל: "מה קורה אם במהלך המשפט החוזר מתעורר ספק אם הוא ביצע את העבירה. ברור שאם ראיות חדשות מראות שמישהו אחר ביצע את המעשה - אז זה ברור. אבל מה קורה כשהראיות החדשות מעלות ספקות אם הוא עשה את זה או לא". באולם היה מי שראה בדבריו של מלצר רמז לכך שהוא נוטה לקבל את הבקשה למשפט חוזר. בורנשטיין השיבה: "הנטל הוא להביא ראיות שיש להן פוטנציאל לשנות את תוצאות המשפט".

עו"ד איתמר גלבפיש התייחס באופן פרטני יותר לחוות הדעת החדשות שהציג זדורוב, והחל בהתייחסות לחוות הדעת מהן עולה כי דלת תא השירותים הייתה סגורה בזמן הרצח. "המטרה של חוות הדעת היא לכרסם באמינות השחזור שביצע זדורוב. ינאי עוזיאל (מומחה המז"פ שהעיד מטעם התביעה במשפט המקורי ונפטר מאז - ד"ד) הגיש חוות דעת בנושא, נחקר על כך במשפט, והעיד שהדלת הייתה פתוחה או חצי פתוחה. מומחה מטעם ההגנה, מר פלג, שהיה בעצמו שנים רבות ראש מעבדת מז"פ, לא חלק על כך. לכן מה שיש פה הוא מקצה שיפורים נוסף. היה לנו מומחה שביקר בזירה והעיד בבית המשפט המחוזי. ולהגיד שבגלל שעכשיו יש מומחה שהסתכל על תמונות ואחרי 14 שנה חושב אחרת, זה בעינינו לא רציני ולא מצדיק משפט חוזר".

באשר לטענות הנוגעות לשלוש עקבות הנעל הלא מזוהות, שנראות במסלול היוצא מתא השירותים, הדגיש גלבפיש כי גם שאלה זו כבר נידונה בבית המשפט המחוזי ובעיקר בערעורו של זדורוב לעליון - והוכרעה. "אני הייתי פה לפני שש שנים, ועל זה היה הדיון", אמר גלבפיש, שייצג את המדינה גם בערעור. "על המשמעות של טביעות הנעל, וזה גם מה שהפריע לכבוד השופט דנציגר. אם זה הספק שבליבו של בית המשפט, הרי שזה לא ספק חדש. הוא כבר הוכרע על ידי בית המשפט".

לגופו של עניין השיב גלבפיש כי הטענות לגבי טביעות הנעל חייבות להיבחן בהקשר לעובדה שמלבדן נמצאו גם טביעות נעל על מכנסיה של ראדה, שהתאימו לסוג הנעל של זדורוב. באשר לטענה כי לא ייתכן שטביעות הנעל שיוצאות מהתא שייכות למישהו מהשוטרים או המחפשים שהגיעו לזירה, השיב נציג הפרקליטות כי "התשובה הזו ניתנה בפסק הדין על ידי דעת הרוב. אנחנו לא אמורים בשלב זה להרהר אם ההסבר שנתנה דעת הרוב הוא מספיק טוב. גם המחוזי אמר את זה, שיש דברים שאין לנו תשובה בשבילם, כי המציאות היא לא סרט".

אחרונה לטעון מטעם התביעה הייתה עו"ד עידית פרג'ון, שטענה לגבי טענותיו של זדורוב שהרוצחת היא א"ק. "יש מישהי שמשלמת מחיר על הקונספירציה הזו כבר שמונה שנים", אמרה. "צריך לזכור שהבסיס לכל התיאוריה נגד א"ק הוא התלונה של א"ח (בן זוגה לשעבר של א"ק - ד"ד). צריך להכיר אותו, את היכולות שלו, את זה שהוא איש אכזרי וחסר מעצורים".

עו"ד פרג'ון הוסיפה כי מעדותו של א"ח, שניתנה אחרי ההכרעה במשפט זדורוב, עלה כי הוא הכיר היטב את הכרעת הדין. "תהינו מה פתאום בעדותו הדגיש א"ח את זה שא"ק ידעה להשתמש בשתי ידיה. התשובה היא כמובן כי בהכרעת הדין המקורית היה עיסוק בשאלה אם הרוצח ימני או שמאלי".

בסוף טיעוניה התייחסה עו"ד פרג'ון לשערה שנמצאה בזירה ונשאה את הדנ"א המיטוכונדריאלי של א"ח. עו"ד פרג'ון טענה כי נמצאו בזירה גם שערות שאינן שייכות לראדה, לזדורוב, לא"ק או לא"ח. "לדעתנו אין כל חשיבות ראייתית לכך שחלק מהשערות בזירה אינן של המנוחה או של הרוצח", אמרה. היא הסבירה כי ההנחה שהופיעה בבקשה למשפט חוזר, לפיה חצי אחוז בלבד מהאוכלוסייה בישראל נושאים את אותו דנ"א מיטוכונדריאלי, אינה יכולה לעמוד על רגליה בוודאות הדרושה למשפט פלילי.