הסנגוריה הציבורית לעליון: לאפשר לראש המכון לרפואה משפטית להעיד מטעם זדורוב

הפרקליטות מתנגדת לבקשת זדורוב לקבל חוות דעת מד"ר חן קוגל, כחלק מבקשתו למשפט חוזר, בטענה שהרופא מצוי בניגוד עניינים. הסנגוריה הציבורית פנתה לבית המשפט כדי שתתן לו להעיד: "זו סוגיה עקרונית, יש מחסור חמור ברופאים משפטיים שזמינים לייעץ לחשודים ונאשמים"

בווידאו: דיון בבית המשפט העליון בבקשתו של זדורוב למשפט חוזר (צילום: רוני כנפו, עריכה: ניר חן)

הסנגוריה הציבורית טוענת כי יש לאפשר לראש המכון לרפואה משפטית, ד"ר חן קוגל, להגיש חוות דעת מטעמו של רומן זדורוב, במסגרת בקשתו למשפט חוזר. השבוע קבע שופט בית המשפט העליון חנן מלצר כי הסנגוריה הציבורית תוכל להשמיע את טענותיה בעניין, בדיון שייערך בתחילת החודש הבא.

בחודשים האחרונים ביקש זדורוב להוסיף לבקשתו למשפט חוזר ראיה חדשה - הקלטה מהרצאה שהעניק ד"ר קוגל בזום. בהרצאה התייחס ראש המכון קוגל לזמן שבו גופה יכולה להמשיך להגיר דם לאחר המוות, סוגיה שלדברי זדורוב היא רלוונטית גם לבקשת המשפט החוזר.

הפרקליטות התנגדה להגשת הראיה החדשה בנימוק כי הרצאה של עד מומחה, שבה הוא מתייחס לתיק בהערת אגב, אינה יכולה להיחשב כחוות דעת רפואית קבילה. לפיכך ביקש סנגורו של זדורוב לאפשר לד"ר קוגל להגיש חוות דעת מטעם ההגנה בנושא הזה, אולם גם לכך הפרקליטות התנגדה.

מבקש משפט חוזר. רומן זדורוב בהכרעת הדין בביהמ”ש בשנת 2014 (צילום: ערן גילווארג)

הפעם הנימוק היה כי ד"ר קוגל העיד בעבר כעד הגנה בתיק, בעת שעבד כסנגור פרטי ולא היה בשירות המדינה. לדברי הפרקליטות, הוא חתם על הסדר ניגוד עניינים שמונע ממנו לעסוק בתיק הזה, ולכן לא יוכל להעיד או לתת חוות דעת.

בשל עמדת המדינה ביקשה הסנגוריה הציבורית להצטרף להליך כ"ידידת בית המשפט". מדובר במעמד שמאפשר לגופים שונים לטעון בפני בית המשפט, בדרך כלל בסוגיות עקרוניות, אף שהם אינם צד להליך. הסנגוריה ציינה כי אף שהיא סבורה ששאלת עדותו של קוגל אינה עומדת במרכז בקשתו של זדורוב, היא "עשויה להיות בעלת השפעה על סוגיה עקרונית רחבה, החורגת מעניינו של המבקש - סוגיית מתן חוות דעת וייעוץ להגנה על ידי המכון לרפואה משפטית".

עוד בוואלה! NEWS

מהן הראיות החדשות ומה הסיכוי למשפט חוזר? כל הפרטים על בקשת זדורוב

לכתבה המלאה

מדובר בסוגיה שמעסיקה את הסנגוריה הציבורית זה שנים. בישראל ישנו מכון אחד לרפואה משפטית, שמספק חוות דעת אך ורק מטעם התביעה. מנגד, יש מעט מאוד רופאים שעוסקים בתחום, עד כדי כך שלא פעם נאשמים נאלצים לפנות לחוות דעת של מומחים בחו"ל, אם ידם משגת.

"הסנגוריה הציבורית מתריעה במשך שנים על 'כשל שוק' חמור של מחסור ברופאים משפטיים זמינים לייעץ לחשודים, נאשמים ונידונים בפלילים", נכתב בבקשת הסנגוריה. "תוצאתו של כשל זה היא פגיעה קשה בשיטה האדוורסרית (שיטת המשפט בישראל - ד"ד), בשיוויון בין הצדדים ובהגינותם של הליכים פליליים בכלל, וזאת דווקא בתיקים החמורים ביותר המובאים בפני בתי המשפט".

העיד בעבר כעד הגנה בתיק. ד"ר חן קוגל, מנהל המכון הפתולוגי באבו כביר (צילום: ראובן קסטרו)

עוד נכתב בבקשה כי "הסנגוריה הציבורית סבורה כי הסוגיה החשובה של מתן שירותי רפואה משפטית להגנה בהליכים פליליים היא סוגיה עקרונית, בעלת השלכות רוחב, ועל בית המשפט הנכבד להידרש לתמונה עובדתית ומשפטית מלאה טרם הכרעה בה".

הקשר בין המכון לבין המשטרה והפרקליטות אינו חדש. לפני כשנתיים פורסמו מסקנות ועדה של משרד הבריאות, בה השתתפו גם נציגי המשטרה ומשרד המשפטים. הוועדה המליצה להקים בצפון הארץ מכון נוסף לרפואה משפטית, כך שאם אחד המכונים ייתן חוות דעת לתביעה בתיק מסוים - ההגנה תוכל לפנות למכון השני. עם זאת, המכון טרם הוקם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully