רומן זדורוב, שהורשע ברצח הילדה תאיר ראדה, הגיש אתמול (רביעי) לבית המשפט העליון בקשה למשפט חוזר. הבקשה, שהוגשה על ידי סנגורו של זדורוב, עו"ד ירום הלוי, מכילה כביכול ראיות חדשות שאמורות לשכנע את בית המשפט העליון לדון שוב בתיק.
העליון לא הכריע כבר כי זדורוב הוא שרצח את תאיר ראדה?
כן. הפרשה עברה עד היום כמה ערכאות. בשנת 2010 קבע בית המשפט המחוזי בנצרת כי זדורוב הוא הרוצח וגזר עליו מאסר עולם. זדורוב ערער לבית המשפט העליון, שקבע כי יש להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי, כדי שיכריע מחדש בכמה סוגיות - ובעיקר לגבי חוות דעת של ד"ר מאיה פורמן שקבעה כי הרצח בוצע בסכין בעלת להב משוננת, בעוד הסכין של זדורוב הייתה סכין יפנית בעלת להב חלק. התיק חזר למחוזי, אך ב-2014 הרשיע הרכב השופטים את זדורוב בשנית, לאחר שדן בממצאים שעלו בערעור.
אל תפספס
זדורוב ערער גם על הרשעתו החדשה, ובדצמבר 2015 דחה בית המשפט העליון את ערעורו ברוב של שניים מול אחד: השופטים יצחק עמית וצבי זילברטל סברו כי יש להותיר את ההרשעה על כנה, בעוד השופט יורם דנציגר השתכנע כי קיים ספק סביר בכך שזדורוב הוא הרוצח, ולכן יש לזכותו. לאחר דחיית הערעור ביקש זדורוב לקיים דיון נוסף בהחלטה - הליך השמור למקרים בעלי מורכבות משפטית מיוחדת - אך בקשתו נדחתה.
במה שונה הבקשה למשפט חוזר?
ערעור הוא פנייה לערכאה גבוהה יותר, כדי שתקבע כי הערכאה המקורית שדנה בתיק שגתה. מלבד במקרים נדירים, בערעור לא נשמעים מחדש עדים וראיות, ובית המשפט מסתמך על הממצאים העובדתיים שקבעה הערכאה הראשונה. השופטים בערעור בוחנים בדרך כלל רק אם נפלה שגיאה בתוצאה המשפטית שאליה הגיע בית המשפט המקורי.
מנגד, משפט חוזר הוא הליך שנועד למצב בו מתגלה דבר מה חדש לאחר תום ההליך המשפטי: ראיה חדשה שיכולה לזכות את הנאשם, עיוות דין שאירע בהליך והתגלה רק לאחר סיומו, גילוי כי ראיה שהובאה הייתה שקרית או מזוייפת או הרשעה של אדם אחר באותו הפשע.
מה כוללת בקשתו של זדורוב?
החלק הראשון כולל ראיות שכביכול מוכיחות את חפותו של זדורוב, או לפחות אמורות להטיל באשמתו ספק במידה שתחייב את בית המשפט לזכותו. זהו חלק שנמצא בכל בקשה למשפט חוזר. בנוסף יש בבקשה גם פרק ארוך שנועד להוכיח כי לא רק שזדורוב אינו הרוצח, אלא שהרוצחת היא הנערה א"ק.
הראיות "המזכות" העיקריות הן שתי חוות דעת של תום בוול, שוטר אמריקני לשעבר שמוכר בארה"ב כמומחה לנתזי דם, והעיד בתיקים פליליים רבים. בוול, שבחן ראיות וממצאים שנאספו בזירה והועברו אליו על ידי סנגורו של זדורוב, סבור כי דלת תא השירותים שבו נרצחה ראדה הייתה חייבת להיות סגורה לחלוטין בזמן המעשה. זאת, בניגוד לשחזור שביצע זדורוב כאשר הדלת הייתה פתוחה.
חוות דעת נוספת של בוול מתייחסת לאחת מנקודות המחלוקת שעלו בתיק: שלוש טביעות נעל שנמצאו בתא השירותים, והוסכם כי אינן שייכות לזדורוב. הטביעות נמצאו על מכסה האסלה, על הניאגרה ועל הקיר המפריד בין התאים. הן משרטטות, לטענת סנגוריו של זדורוב בהווה ובעבר, את מסלול היציאה מתא השירותים של הרוצח האמיתי, שדילג לתא השירותים השני וכך השאיר את דלת התא בו נרצחה ראדה כשהיא נעולה.
טענה זו הייתה הנקודה העיקרית שהביאה את שופט העליון דנציגר לקבוע כי יש לזכות את זדורוב, אף שהסכים שהוא נמצא כפסע מסף הראיות הדרוש להרשעה. מנגד, השופטים עמית וזילברטל סברו כי ייתכן שמדובר בטביעות השייכות לאחד מאנשי המשטרה או הרפואה הרבים שהגיעו לזירה, אך לא זוהה במהלך החקירה.
חוות הדעת של בוול מערערת על קביעה זו. המומחה האמריקני סבור כי כתם דם שכיסה באופן חלקי את טביעת הנעל שעל האסלה נוצר לכל היותר כשעה לאחר הרצח, בעוד ראדה נמצאה רק ארבע שעות לאחר מכן. מכאן, לטענתו, שלא ייתכן שהטביעות שייכות לאחד מאנשי החילוץ שהגיעו לזירה. השאלה האם חוות הדעת החדשות, הנוגעות לנושאים ולראיות שכבר נידונו, יצליחו לשכנע את בית המשפט.
בנוסף, במשפטו של זדורוב נמצא כי לפני הרצח הוא חיפש באינטרנט סרטי סנאף, כי התעניין מאוד בסכינים, וכי במחשבו נמצא חומר פדופילי רב. הבקשה למשפט חוזר כוללת חוות דעת של מומחה מחשבים הטוען כי בניגוד לממצאי המומחה המשטרתי, זדורוב כלל לא חיפש סרטי סנאף, אלא עניינים הקשורים למוזיקה. עוד נטען כי התמונות הפדופיליות שנמצאו במחשב הועלו אליו לפני שזדורוב החל להשתמש בו, וייתכן שהועלו על ידי משתמש קודם.
מה לגבי א"ק?
הטענה כי הנערה א"ק (ששמה המלא אסור לפרסום) קשורה לרצח ראדה הועלתה לראשונה על ידי סנגוריו הקודמים של זדורוב, בערעור לבית המשפט העליון. עם זאת, מכיוון שערכאת ערעור לא נוהגת לשמוע ראיות חדשות, השופטים לא אישרו לסנגורים להעלות את הכיוון הזה, והדברים לא נידונו והוכרעו בבית המשפט.
הטענה כי א"ק היא שעומדת מאחורי הרצח זכתה להד ציבורי בעקבות חשיפתה בסדרה "צל של אמת", ששודרה ב-HOT8. יוצרי הסדרה פרסמו עדות של אישה, שטענה כי אישה אחרת, שהייתה מאושפזת במוסד פסיכיאטרי עם א''ק, שמעה ממנה וידוי על רצח ראדה. שתי הנשים שמו קץ לחייהן מאז, אולם בשנה שעברה טענה אישה נוספת כי א"ק התוודתה גם בפניה על הרצח. בן זוגה של א"ק בזמן הרצח, א"ח, טען כי התוודתה גם בפניו ואף כי ביצעה את הרצח בזמן שלבשה בגד שלו. א"ק נחקרה, אולם הכחישה כי ביצעה את הרצח והאשימה את א"ח בניסיון להפליל אותה. סנגוריה, עורכי הדין דניאל חקלאי ותומר שוורץ, מכחישים כי יש לה קשר כלשהו למעשה.
סנגורו של זדורוב מבקש כעת להביא בפני בית המשפט את הראיות כנגד א"ק, ובייחוד ראיה שנחשפה בשנה שעברה: מתברר כי בתא השירותים נמצאה שערה שעשויה להתאים ל-א"ח, ומכאן שהיא יכולה לכאורה לחזק את הטענה כי א"ק ביצעה את הרצח בזמן שלבשה בגד שלו (א"ח עצמו הציג אליבי מוצק לזמן הרצח). התאמת הדנ"א אינה מלאה, שכן לא ניתן היה לבצע לשערה בדיקת דנ"א רגילה, אלא רק בדירת דנ"א מיטוכונדריאלי. בדיקה כזו אינה מספקת התאמה בוודאות של "אחד לאחד", ויכולה להתאים גם לעוד אלפי אנשים בישראל. עם זאת, אף שהבדיקה לא עשויה להספיק כדי להרשיע את א"ק, היא יכולה להעלות ספק לגבי אשמתו של זדורוב.
מה סיכוייה של הבקשה?
סטטיסטית, בישראל כמעט בלתי אפשרי לקבל משפט חוזר. מתוך מאות ואולי אלפי בקשות שהוגשו מקום המדינה, אושרו רק 32 משפטים חוזרים. למרות הרף הגבוה שמציב בית המשפט כדי להתחיל במשפט חוזר, לפחות שישה מהמשפטים החוזרים הסתיימו בהרשעה מחודשת. בימים אלו, אגב, מתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב משפט חוזר בתיק רצח, והנאשם מיוצג בו על ידי עו"ד הלוי, שמייצג גם את זדורוב.
מה יקרה כעת?
לאחר שהבקשה הוגשה, בית המשפט יבקש מפרקליטות המדינה להגיב לה. הפרקליטות תוכל להתנגד, להסכים לקיום משפט חוזר, או באופן תיאורטי אפילו להסכים לזיכוי מיידי של זדורוב - ללא צורך בקיום המשפט מחדש. לאור העמדות שהביעו גורמים בפרקליטות לאורך השנים, וגם לאחר מציאת השערה בשנה שעברה, ניתן להעריך שהפרקליטות צפויה להתנגד לקיום משפט חוזר.