חקירת זוהר העירה את מאבק הליכוד ברשויות. כשהמשפט קרב, זו רק ההתחלה

יו"ר הקואליציה מיקי זוהר נכנס בשבועות האחרונים לדמות חדשה ומרעננת. מי שבדרך כלל מתלהם, מתנגח ומתכתש בשפה בוטה ורועמת עבר להפצת מסרים רגועים ומפייסים לכל עבר, והוריד את הווליום לרמה שבמונחים שלו גובלת בסדנת ויפאסנה.

הופעת הבכורה של מיקי מהטמה זוהר הגיעה בדיון על הסכם השלום עם איחוד האמירויות הערביות בכנסת באמצע אוקטובר. "ברוך השם עשינו שלום היסטורי, עכשיו בעזרת השם נתמקד כולנו בהשגת שלום בתוכנו", הוא אמר, לעיניה המשתאות של ח"כ מיקי חיימוביץ' (כחול לבן), שניהלה באותו זמן את הישיבה במליאה. "זו הזדמנות מצוינת, גם עבורי, להתחיל תהליך של שלום פנימי, של שלום בתוכנו. כולנו, כל יושבי הבית הזה צריכים להבין שהעיניים נשואות אלינו. אין לנו את הלגיטימציה לבקש מהאזרחים להשכין שלום ולהמשיך להתקוטט פה בתדירות".

יום קודם למהפך, הוא היה הרבה פחות בקטע של אחדות ופיוס. בריאיון שנתן ב-14 באוגוסט לתכנית הבוקר ב-103FM הציג זוהר הישן במיטבו מפגן של זחיחות, תוקפנות ובריוניות, שהובילו אותו אתמול אל החקירה הראשונה בחייו במשטרה.

מומלץ לכל אחד להאזין ולשפוט בעצמו אם ההבטחה של זוהר ל"רעידת אדמה" במקרה שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לא יתפטר ויסגור את תיקי נתניהו היא איום מפורש וסחיטה באיומים ולא עוד התבטאות אומללה כמו כל התקפה יומית אחרת של ח"כ שלמה קרעי או ח"כ אסנת מארק. אולם, מבחינת הפרקליטות והמשטרה, זו הייתה חציית קו אדום, עליית מדרגה בקרב שראש הממשלה בנימין נתניהו ותומכיו מנהלים נגד רשויות אכיפת החוק ונגד אנשי המפתח שאחראים לגורלו המשפטי.

נתניהו, אגב, היה הראשון לזהות את הנפיצות והסכנה: כמה שעות אחרי הריאיון הוא מיהר לפרסם התנערות פומבית מדבריו של זוהר, נזף בו בזעם, ודרש ממנו לפרסם שתי הודעות הבהרה. זוהר חשב שזה יספיק. אבל בפרקליטות לא התרשמו מהילת השלום, והחליטו לא לעבור לסדר היום.

אם החקירה נועדה להעביר מסר למען יראו וייראו ולהרגיע את הטונים כלפי בכירי משרד המשפטים, הרי שהיא עשתה בדיוק ההיפך. מלחמת הליכוד ברשויות אכיפת החוק הוצתה אתמול במלוא העוז והכוח, כולל קריאות לפטר את היועמ"ש, להתעלם ממנו, ולפעול להחלשת סמכויותיו - אם כבר מדברים על איומים.

זוהר עצמו יצא לסבב ריאיונות פריים-טיים משולש בכל אולפני הטלוויזיה שבהן הכחיש שאיים, סירב להתנצל, והציג עצמו כקורבן של הפרקליטות שמנסה לתפור לו תיק ולהשתיק באמצעותו מחנה שלם של מיליונים בימין. בסוף הערב, הוא פרסם פוסט תודה בפייסבוק, בליווי תמונת פורטרט עם מבט מזוגג ומלא חזון. "נמשיך להילחם על האמת ללא חשש וללא מורא", כתב. לא ברור עדיין מה יישאר מזוהר החדש אחרי ארבע שעות של חקירה באזהרה במשטרה. לבינתיים, הוא נכנס לדמות הקדוש המעונה. כשהבחירות הן אופציה ממשית בפתח ואיתן גם אפשרות של פריימריז, החקירה הזו עבורו היא מתנה יקרה מפז.

החקירה החריגה של זוהר איחדה מחדש כמעט את כל בלוק הימין למתקפה משולבת על מנדלבליט ובכירי משרד המשפטים. ביטויים כמו "חקירת השתקה" (יריב לוין); "חקירת הפחדה" (מירי רגב); "משטרת מחשבות" (אסנת מארק); "פגיעה בחופש הביטוי של חברי הכנסת" (זאב אלקין); ו"דמוקרטיה בפשיטת רגל" (מאי גולן) הסתדרו בשורה אחת בפזמון. הגדיל מכולם השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה, שכינה את החקירה "ממש בושה", ואמר שמדובר ב"תעודת עניות" למשטרה, בהתבטאות חסרת תקדים של שר לגבי גוף שנמצא בתחום אחריותו וסמכותו (דמיינו למשל את שר הביטחון מתבטא כך לגבי קציני צה"ל או שר הבריאות מתייחס כך למנהלי בתי החולים).

אליהם הצטרפו בכירי ימינה: שרת המשפטים לשעבר איילת שקד אמרה שמדובר ב"אות קלון" על המערכת הדמוקרטית וחברה בצלאל סמוטריץ' שהפליג והאשים את מנדלבליט בכך שהוא מקרב את ישראל עד כדי דיקטטורה, וקרא לשרי הממשלה להחרים אותו עד שהוא ילך הביתה. גם ביהדות התורה ניצלו היטב את זכות התגובה: ח"כ משה גפני אמר שחקירת ח"כ על התבטאות בריאיון היא פגיעה במשטר דמוקרטי ש"מתאים למשטרים אפלים וחשוכים", וכמעט כל הח"כים בסיעה הוציאו הודעות ברוח דומה.

ש"ס הייתה היחידה מבלוק הימין המסורתי ששמרה על זכות השתיקה, בהמשך למדיניות של שר הפנים אריה דרעי לשמור על איפוק עד שתתקבל הכרעה בעניין הגשת כתב האישום נגדו. גם נפתלי בנט התחמק מתפוח האדמה הלוהט הזה, כמנהגו של מי שמנסה להעביר קולות מהמרכז לראשות הממשלה.

בצד השני של ממשלת האחדות, אלה שמתגאים בדגל השמירה על שלטון החוק והדמוקרטיה, ירדו לבונקר: יו"ר כחול לבן בני גנץ ושר המשפטים אבי ניסנקורן, הדירו את רגליהם מסערת זוהר בזמן אמת, וגם אתמול לא מצאו לנכון להגיב על המתקפה המשולהבת של הפוליטיקאים והצייצנים בימין נגד מנדלבליט והמשטרה. לאורך זמן, אם החקירה של זוהר תוליד גל חדש של דה-לגיטימציה ליועמ"ש, כחול לבן לא יוכלו להמשיך לטמון את ראשם בחול, והקרבות של הליכוד במערכת אכיפת החוק צפויים לערער עוד יותר את היסודות הרעועים של הממשלה המשותפת, שגם ככה חיה על זמן קצוב.

נתניהו נתן למקהלה לעשות בשבילו את העבודה, ונמנע מלהתייחס בעצמו לחקירה של זוהר, בהמשך לקו הראשוני שמיהר להתרחק ולהסתייג מההתבטאות שלו מלכתחילה, מחשש שהיא תסבך אותו משפטית. אבל למרות ההתנערות הרוגזת מזוהר בחודש שעבר, סערת החקירה לא בהכרח רעה לנתניהו, שכן היא משלהבת את התחושות הקשות בבייס הליכודי ואת קמפיין הקורבנות והנרדפות על ידי מפלגת צלאח א-דין, שבועות לפני פתיחת המשפט.

בינתיים, בזמן שהפריימריסטים בליכוד מתחרים בהצעות לפיטורים או קיצוץ סמכויות היועמ"ש, נתניהו עושה זאת הלכה למעשה. אתמול הוא הודיע לבג"ץ שהוא מתנגד להסדר ניגוד העניינים שמנדלבליט גיבש עבורו, ושהוא לא מכיר בסמכות שלו לגבש הסדר כזה מלכתחילה. ככל שמועד פתיחת המשפט יתקרב, קרבות הרשויות/כנופיות של נתניהו ותומכיו בליכוד מול בכירי מערכת אכיפת החוק צפויות להחריף, על אחת כמה וכמה כשריח בחירות באוויר. החקירה של זוהר היא כנראה רק הספתח.