היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הודיע היום (שלישי) לח"כ חיים כץ (הליכוד) כי החליט להגיש נגדו כתב נוסף אישום בכפוף לשימוע בגין העלמת הכנסות. על פי החשד, ח"כ כץ נמנע מדיווח או דיווח באיחור על הכנסות בהיקף של כ-2.2 מיליון שקלים - במשך 12 שנים. נגד ח"כ כץ הוחלט להגיש באוגוסט 2019 כתב אישום בגין מרמה והפרת אמונים בפרשת המניות, אך הכנסת העניקה לו חסינות מהעמדה לדין.
על פי הודעתו של מנדלבליט, מדובר בהכנסות מדמי שכירות עבור שבעה נכסי מקרקעין, שחלקם רשומים בבעלותו וחלקם נרשמו על שם בני משפחתו. מחומר החקירה עולה לכאורה, כי בין השנים 2018-2007 כץ לא דיווח כלל על הכנסותיו מחלק משבעת הנכסים, ועל חלק אחר דיווח באופן חלקי ובאיחור ביחס למועד הקבוע בחוק, ורק לאחר שפורסם בתקשורת כי נכסים אלו מצויים בבעלותו.
"ככל שיבחר חבר הכנסת כץ לממש את זכותו לשימוע, הוא ייערך בפני היועץ המשפטי לממשלה", הובהר בהודעה מטעמו של מנדלבליט.
לקריאה נוספת בנושא
ח"כ כץ מצדו טען כי מדובר ברדיפה. "אני מקווה שאחרי השימוע נשאיר מאחור את כל האשמות השווא נגדי ובזאת תסתיים מסכת הרדיפה", מסר. "נושא המסים נופח ללא כל פרופורציות. אין אזרח במדינת ישראל שהוגש נגדו כתב אישום בעילות ובנסיבות דומות. בטוח שהצדק יעשה ויראה".
עורכות הדין נוית נגב ויאנה פוגל סלוצניק ממשרד שינמן נגב ניב, המייצגות את כץ טענו כי מדובר בסוגיה ללא היבט פלילי. "נראה כי בחינת העניין במישור פלילי קשורה אך ורק לכך שמדובר בחבר הכנסת חיים כץ", מסרו. "זו לכל היותר סוגיה אזרחית, שנופחה ללא בסיס ממשי ואין לה כל היבט פלילי. כלל טענותינו, ובין היתר כי יוחסו לחבר הכנסת כץ נכסים שאינם שלו, יובאו במלואן בשימוע".
לפני כשנה החליט היועמ"ש להגיש כתב אישום נגד כץ בגין מרמה והפרת אמונים ב"פרשת המניות". אותו אישום נגע למערכת היחסים שלו עם חברו - איש שוק ההון מוטי בן ארי. לפי הפרקליטות, ב-2010 הניח כץ על שולחן הכנסת הצעה שיזם בן ארי לתיקון חוק ניירות ערך - שהייתה עשויה להיטיב כלכלית בין היתר עם בן ארי ועם כץ עצמו.
כץ אף הואשם כי הסתיר מחברי ועדת הרווחה שבראשה עמד את הקשר שלו עם בן ארי, כשהזמין את האחרון להופיע בפני הוועדה כמומחה אובייקטיבי לתחום, וכן כי שיקר לוועדת האתיקה של הכנסת בנוגע לקשריו איתו.
הכנסת מנעה ברוב של יותר מ-60 ח"כים את הגשת כתב האישום נגד כץ לאחר שקבעה כי יש להעניק לו חסינות מהותית - משום שקידום הצעת החוק נעשה במסגרת תפקידו כח"כ. עם זאת, החלטת החסינות ניתנה בכנסת הקודמת ולכן אינה תקפה יותר, והיועמ"ש מנדלבליט יכול להחליט לנסות ולהגיש מחדש את כתב האישום באותה פרשה.
כץ נחקר גם בפרשה אחרת, שנגעה להתנהלותו כיו"ר ועד העובדים בתעשייה האווירית. המשטרה המליצה להעמידו לדין באותה פרשה בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים וסחיטה באיומים - אולם בסופו של דבר החליטה הפרקליטות לסגור את התיק מבלי שהוגש כתב אישום.