באופן חסר תקדים: הכנסת אישרה את חסינותו של חיים כץ מהעמדה לדין

השר לשעבר, שמואשם במרמה והפרת אמונים, לא יועמד לדין לאחר שבקשתו אושרה ברוב של יותר מ-60 תומכים. חסינותו תקפה עד לכנסת הבאה בלבד, וארגונים עתרו נגדה לבג"ץ. כץ: "מתנהל נגדי קמפיין חסר מעצורים". עימות התעורר בין זוהר לראשי כחול לבן: "בשביל זה אנחנו ח"כים?"

צילום: ערוץ הכנסת, עריכה: אסף דרורי

הדיון בחסינות לחיים כץ - עדכונים אחרונים:

  • הכנסת אישרה את מתן החסינות לשר לשעבר חיים כץ המואשם בפרשת המניות
  • 62-63 חברי כנסת תמכו בשתי ההצבעות על החסינות, 43-42 התנגדו ו-1-2 נמנעו
  • ח"כ כץ: "לא לקחתי שקל, הפסקתי את פעילותי בשוק ההון כשמוניתי לשר"
  • עימות במליאה - ח"כ לפיד: "בשביל זה אנחנו ח"כים?", זוהר: "תתביישו לכם"

הכנסת אישרה היום (שני) את מתן החסינות מהעמדה לדין לשר לשעבר חיים כץ מהליכוד, המואשם במרמה והפרת אמונים בפרשת המניות. ההצבעה התקיימה בתום דיון סוער במליאה, לאחר שוועדת הכנסת, שהוקמה באופן חריג בתקופת בחירות, אישרה לפני כשבועיים את בקשתו של כץ.

לאור תוצאות ההצבעה, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לא יוכל להגיש את כתב האישום נגדו לבית המשפט. עם זאת, החסינות תהיה תקפה עד לכנסת הבאה שתושבע בעוד חודש ימים בלבד. לאחר השבעת הכנסת ה-23, לח"כ כץ תהיה אפשרות לבקש את החסינות מחדש, בדומה לתהליך שניהל בתקופה האחרונה. אם לא יבקש אותה, מנדלבליט יוכל להגיש את האישום נגדו לאלתר.

מואשם במרמה והפרת אמונים. כץ בדיון במליאת הכנסת, היום (צילום: ראובן קסטרו)

בשתי ההצבעות, שהתקיימו בנפרד על העילות לחסינותו של כץ מהעמדה לדין, הושג רוב של 62-63 בעד מתן החסינות, מול 42-43 מתנגדים. לפי העילה הראשונה, המעשה המיוחס לכץ בוצע בעת מילוי תפקידו כחבר כנסת, ולכן חלה חסינות מהותית. לפי העילה השנייה, ועדת האתיקה כבר קיבלה החלטה בעניין, שלפיה העבירה בוצעה במשכן הכנסת והאינטרס הציבורי לא ייפגע מאי-ניהול הליך פלילי.

חברי הכנסת של הליכוד, יהדות התורה, ש"ס וישראל ביתנו תמכו במתן חסינות לכץ בשתי ההצבעות, בדומה לאופן הצבעתם בוועדת הכנסת. חברי העבודה-גשר-מרצ, וכן הרשימה המשותפת, התנגדו. לעומתם, חברי הכנסת של כחול לבן הצביעו על פי חופש הצבעה. רובם התנגדו, אולם בניגוד אליהם עומדים חברי הכנסת צבי האוזר - שנמנע בהצבעה על אחת מהעילות ותמך בחסינות בהצבעה על העילה השנייה - ומיכאל ביטון, שנמנע בשתי ההצבעות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו השתתף בהצבעה על החסינות לח"כ כץ ותמך בה, זאת למרות שמוקדם יותר ביקש להתקזז עם ח"כ תמר זנדברג ממרצ שילדה בת ונמצאת בחופשת לידה. בסביבת נתניהו אמרו בתגובה כי הוא לא היה מקוזז אלא "רק נבדקה האפשרות" לקיזוז.

השתתף בהצבעה. נתניהו (צילום: ראובן קסטרו)

לפני ההצבעה, ח"כ כץ עלה לסכם את הדיון במליאה, והגן על חפותו. "אני אדם שפיו וליבי שווים, כך חינכתי וגדלתי את ילדיי", אמר. "לא זוכר מתי שיקרתי לאחרונה ולא מתכוון לשקר היום". בנוגע לפרטים המופיעים בכתב האישום על הצעת החוק שהגיש, ועל פי החשד היטיבה עמו ועם מקורבו, אמר: "מאז תחילת שנות ה-90 הייתי מעורב מאוד בעיצוב שוק הפנסיה בישראל, ביצירת חישוב הפנסיה, גובה החסכון, תקנות וכיוצא בזה. אלה נושאים שאני מכיר אותם היטב ועוסק בהם באופן אינטנסיבי. מאז שמונתי לשר, ב-2015, הפסקתי את פעילותי בשוק ההון. אני מבין היטב בשוק הזה עוד הרבה לפני שהכרתי את בן ארי אי שם ב-2003".

השר לשעבר הואשם במרמה והפרת אמונים בפרשת המניות, בשל חוק שקידם לבקשת יועצו הפיננסי, איש שוק ההון מוטי בן ארי - מומחה בניהול תיקי השקעות ששימש יועץ לקבוצת "אקוויטל", חברת החזקות ציבורית דומיננטית במשק. כץ סיכם את תפקידיו בכנסת ובממשלה לאורך שנים, והוסיף: "גאה מאוד בעשייה הזאת למען הציבור. אני רואה בכך בין היתר את הגשמת השליחות הציבורית שלשמה נבחרתי".

הוא המשיך ואמר כי בעת ביצוע המעשים המיוחסים לו, הוא חשב שפעל בהתאם לתקנון הכנסת, אולם הוא מביע צער בדיעבד על כך שטעה. "שקל אחד לא נכנס לכיסי מהחוק הזה או לכיסו של מוטי בן ארי", אמר. "החוק נועד למנוע פגיעה בכספי הפנסיה של כלל ציבור המשקיעים והוא מהווה תמרור אזהרה לכל בעלי השליטה, שבמידה והם לא ישלמו את התחייבויותיהם, הם יצאו ניזוקים. מאז ינואר 2011 ועד היום החוק הזה גרם לכך שלא נוצר מצב שבעל שליטה לא הגיע להסדר חוב".

עוד בוואלה! NEWS

גנץ: מתכוון להקים ועדה ציבורית מקצועית שתדון בנושא החסינות

לכתבה המלאה
התומכים והמתנגדים באחת העילות לחסינות

לדבריו, "להבנתי פעלתי בהתאם לתקנון הכנסת, לפי כללי האתיקה ולפי הייעוץ המשפטי של הכנסת, אבל אני מקבל שטעיתי, כפי שקבעה ועדת האתיקה של הכנסת, שהיה טעם לפגם מטעמי נראות, בכך שלא אמרתי שמוטי חבר שלי, ואני מצטער על כך".

כץ הוסיף שהוא התמודד לכנסת בניסיון לשפר את איכות החיים של אזרחי ישראל. "מרגיש שעמדתי במשימה, כ-200 חוקים עברו במשך 21 שנות עבודתי בכנסת. על אף אחד מהחוקים לא זכיתי למילה טובה מאותו עיתון מסוים. היום הוא מנהל קמפיין נגדי, כל יום עמודים שלמים על החקיקה הזו שרק היטיבה. יחד עם זאת, לא התרגשתי מהכתבות והמשכתי לשרת את הציבור כי ידעתי שאני עושה את הדבר הנכון", אמר.

הוא הוסיף כי "גם היום, כשמתנהל נגדי קמפיין בוטה וחסר מעצורים, אני מקווה שתפעילו שיקול דעת ולא תושפעו מכתבה בעיתון כלשהו. לא באתי לבקש חסד, רחמים או טובה אישית. היום אנחנו מצביעים על חופש הפעולה של חברי הכנסת, היכולת שלהם לחוקק חוקים, להתנהל ללא חשש או מורא".

כץ בדיון במליאת הכנסת, היום (צילום: ראובן קסטרו)

במהלך הדיון במליאה, התעורר עימות בין ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) לבין יו"ר כחול לבן בני גנץ וח"כ יאיר לפיד ממפלגתו. בדברים שנשא במליאה, אמר לפיד: "למה אנחנו כאן? במקום שנשב פה ונקיים דיון על החינוך המיוחד שנמצא במשבר, ועל מיטות אשפוז, ועל תחבורה, ועל ילדים שנהרגים מקורקינטים, אנחנו שוב מתכנסים כאן לדבר על זה שחבר קואליציה שחשוד בפלילים הולך לבית משפט, והוא יחזור מבית המשפט לקואליציה שבה יש ראש ממשלה עם שלושה תיקים חמורים שרצה גם הוא את החסינות שלו. בשביל זה אנחנו חברי כנסת? זו מטרתו של הבית הזה? כי כל מה שנשאר לנו זה ראש ממשלה שמעדיף מיטה אחת, מיטה אחת, במטוס הפרטי שלו על אלף מיטות בטיפול נמרץ".

בתגובה, זוהר אמר לו: "אם זה לא ביבי, לא חוקרים. כמה כסף קיבלתם על המימד החמישי?". גנץ סימן בתגובה עם היד: "אפס", וזוהר המשיך במתקפה: "תתביישו לכם. בושה וחרפה. אין כאן משמעות של פוליטיקה של ימין או שמאל. ראוי שכל חברי הכנסת יצביעו בעד מתן החסינות".

העימות במליאה

צילום: ערוץ הכנסת, עריכה: אסף דרורי

אחרי זוהר, עלה גנץ לנאום, ואמר כי "אנחנו מאבדים את אמון הציבור, דנים בעצמנו, עוסקים בעצמנו, דואגים לכיסנו. הדבר הזה לא נעשה טוב ולא נראה טוב". הוא הוסיף כי לאחר הבחירות, בכוונתו להקים ועדה מקצועית, שאיננה תלויה בח"כים מכהנים, שתעסוק בחסינות חברי הכנסת. לדבריו, "לא אנחנו צריכים לעסוק בכך. מאחר והדיון הזה הוא דיון שיוכרע פוליטית, הקפדנו לא לומר לאף אחד איך להצביע ואני מאחל בהצלחה לכולם".

מוקדם יותר היום, גנץ הודיע בכנס התנועה הקיבוצית על כוונתו להקים ועדה מקצועית שתדון בחסינות חברי הכנסת, ואמר כי "עצם הדיון של חברי הכנסת בחסינות חבריהם, זהו פתח לשחיתות וליצירת קליקה שביכולתה להפוך את בית הנבחרים לעיר מקלט לעבריינים".

סער יצא להגנת כץ, חיימוביץ': "זו הצבעת אי אמון במשכן הכנסת"

ח"כ גדעון סער (הליכוד) יצא להגנת חבר מפלגתו ח"כ כץ, ואמר בדיון כי "אני אצביע בעד מתן חסינות, אני עושה את זה בלב שלם. הכנסת איננה רשאית על פי החוק להסיר את החסינות במקרה הזה. נדיר מאוד שהתביעה הכללית מגישה כתב אישום רק על עבירת הפרת אמונים אבל מה שעוד יותר רלוונטי היא שכתב האישום הוגש בגין מעשה החקיקה של הכנסת. מעולם לא היה דבר כזה. אין חולק שהחוק הזה חוק טוב, חוק מיטיב עם כלל אזרחי ישראל".

במהלך הדיון, ח"כ עמר בר-לב (העבודה) אמר כי "כשמדובר בחשד למרמה והפרת אמונים, למה אנחנו מתכוונים? משמעותו של החשד במקרה של חיים כץ היא שקיים חשש שהוא פעל ממניע אישי. הייתה בפעולתו גם פעולה למען הציבור כולו אבל אם אולי הייתה לו הנאה אישית, אז היינו אומרים בצבא - יש ספק? אין ספק. למען הציבור בישראל, למענו של ח"כ כץ, מן הראוי היה שהנושא הזה יוכרע בבית המשפט".

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין בדיון, היום (צילום: ראובן קסטרו)
כץ עם ח"כ שקד במליאה, היום (צילום: ראובן קסטרו)

ח"כ מיקי חיימוביץ' (כחול לבן) אמרה כי "ההצבעה היום היא אי הצבעה לאמון או אי אמון במשכן הכנסת. האם אנחנו מסוגלים לטפל במה שחשוב באמת לדור הזה או ששוב נוכיח שאנחנו חבורה של אינטרסנטים שעסוקים רק בחסינות של עצמנו. לכן אצביע נגד, אנחנו חייבים זאת לאזרחי המדינה שלנו".

ח"כ יעקב טסלר (יהדות התורה) טען כי השתתף בדיוני ועדת הכנסת, שמע את הטיעונים והוא "לא שלם עם כתב האישום נגד ח"כ כץ". לדבריו, הוא יצביע בעד מתן החסינות. גם שאר חברי יהדות התורה צפויים להצביע באופן דומה.

חיים כץ לצד השר ישראל כץ, בדיון החסינות במליאה, היום (צילום: ראובן קסטרו)

מתן החסינות לכץ היא חסרת תקדים. מאז 2005, אז תוקן החוק כך שחברי הכנסת יבקשו חסינות ולא יקבלו אותה אוטומטית, ביקשו אותה שלושה חברי כנסת בלבד: מיכאל גולובסקי, סעיד נפאע וכץ. השניים הראשונים לא קיבלו, כך שכץ הוא הראשון לקבל אותה.

למרות שהתוקף לחסינות הינו קצר מאוד, משמר הדמוקרטיה הישראלי עתר לבג"ץ זמן קצר אחרי החלטת מליאת הכנסת, ובתנועה לאיכות השלטון הודיעו כי בכוונתם להגיש עתירה נוספת כבר מחר בבוקר. "מציאות שלטונית המאפשרת לחבר כנסת לחוקק חקיקה לטובתו הפיננסית האישית, ולטובת חברו הקרוב - ולחמוק מהעמדה לדין באמצעות מועדון החברים של כנסת ישראל היא בלתי נסבלת. בית המחוקקים שלנו הפך לעיר מקלט, מקום מפלט לנמלטים מהחוק", אמרו בתנועה לאיכות השלטון.

קידם את הצעת החוק עבור "מסי של שוק ההון"

על פי כתב האישום, בין כץ לבין איש שוק ההון התפתחה מערכת יחסים חברית וקרובה ביותר, אך היו להם גם אינטרסים כלכליים הדדים. ביוזמתו של בן ארי, כץ הניח על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית שנועדה לתקן את החוק לניירות ערך. ההצעה, שהוגשה בעת שכץ כיהן כיו"ר ועדת העבודה והרווחה, שינתה את סדר העדיפויות בין נושים שונים. לפי כתב האישום, כץ קידם את ההצעה אף שהוא ידע "שבן ארי אחז באינטרסים כלכליים מובהקים בנוגע לקידום הצעת החוק, הן מתוקף תפקידו בקבוצת אקוויטל, והן באופן אישי".

במקביל, הקשר בין השר לאיש העסקים הלך והעמיק. כץ העריך מאוד את יכולותיו של בן ארי בשוק ההון, וכינה אותו "מסי של שוק ההון", "גורו", "גאון" ומי ש"ניחן מאלוהים". בן ארי, מנגד, אפשר לו להגיע באופן תדיר למשרדי אקוויטל, לעתים כמה פעמים בשבוע, לצפות בו סוחר בניירות ערך ולהעתיק את הפעילות לחשבונו, תוך שנתן לשר טיפים בנוגע למסחר. כמו כן, על פי הפרקליטות, השניים גם תיאמו ביניהם הוראות מסחר בניירות ערך בהיקף של מיליונים, מבלי שידווחו על כך לבורסה.

ייתכן והאישום רק יידחה. מנדלבליט בדיון על חסינותו של כץ (צילום: פלאש 90)

בכתב האישום מתואר כי לאחר שכץ מונה לתפקיד שר, הייתה עליו חובה להעביר את תיק ניירות הערך שברשותו ל"נאמנות עיוורת" בידי חברת נאמנות ציבורית בלתי תלויה. בפועל, נטען, השר כץ פתח חשבון נאמנות במשרד רואי חשבון שטראוס-לזר, אך בפועל החשבון נוהל על ידי בן-ארי בניגוד לכללים.

בכתב החשדות שנמסר לכץ יוחס לו גם סעיף שוחד, אך לאחר השימוע הוחלט להסירו. כמו כן, הוחלט לגנוז את תיק "התעשייה האווירית", שבמסגרתו המליצה המשטרה להעמיד לדין את כץ בגין שורת עבירות הכוללות שוחד, מרמה, הפרת אמונים וסחיטה באיומים.

(עדכון ראשון: 06:25)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully