ועדת הכנסת הצביעה בעד בקשת החסינות של חיים כץ; ההחלטה תעבור למליאה

• ועדת הכנסת הצביעה בעד בקשת החסינות של חיים כץ
• ההחלטה הסופית על החסינות תתקבל בהמשך השבוע בהצבעה במליאת הכנסת
• היועמ"ש המליץ לדחות את בקשת החסינות של חיים כץ: "מרמה ברף הגבוה ביותר"
• כץ התפרץ וקרא לעברו: "אתה אומר פה דברים שלא היו"
• עו"ד נוית נגב, המייצגת את כץ: "ניגודי עניינים הם רכיב שגרתי בעבודת חברי הכנסת"
• הדיון בוועדה מתקיים לאחר דיון קודם, במהלכו היועמ"ש הציג את כתב האישום

ועדת הכנסת הצביעה הערב (שלישי) בעד בקשת החסינות של השר לשעבר חיים כץ, בתום דיון נוסף שהתקיים בוועדת הכנסת. ח"כ חיים כץ (הליכוד), נאשם במרמה ובהפרת אמונים במסגרת פרשת הרצת המניות. זאת, על בסיס עילת "עבירה שנעברה במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו כחבר כנסת". 16 תמכו בקשת החסינות, עשרה התנגדו, וארבעה נמנעו. מעבר לבלוק הימין, גם ח"כ עודד פורר וח"כ יוליה מלינובסקי הצביעו בעד, וח"כ צביקה האוזר נמנע. המשמעות היא שוועדת הכנסת סבורה שיש מקום לחסינות מהותית, אך חסינות זו היא רק בסמכות בית המשפט או היועמ"ש. לאחר ההצבעה אמר כץ: "אני מצטער שלא אמרתי שמוטי חבר שלי. אני מתנצל ומתנצל על כך שביליתם פה כל כך הרבה שעות בגללי".

הוועדה קיבלה גם את הבקשה לפי העילה הקובעת כי ועדת האתיקה כבר החליטה בעניין העבירה לפי כתב האישום, שבוצעה במשכן הכנסת ובמסגרת פעילות הכנסת, ואי ניהול ההליך הפלילי לא פוגע באינטרס הציבורי. בבקשה זו תמכו כל ה-16 שהצביעו בעד בעילה הראשונה, כמו גם ח"כ האוזר.

במהלך הדיון, המליץ היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לדחות את בקשת החסינות של השר לשעבר חיים כץ. מנדלבליט אמר כי הפעולה שבה חשוד השר לשעבר חיים כץ, היא לא רק חקיקת החוק, "אלא מגוון פעולות ומצגים שנעשו שכללו לדעתנו הסתרה מכוונת, מצגים כזבים שהוצגו לחברי הוועדה והמשתתפים בה".

לדבריו, "מדובר פה במרמה והפרת אמונים לשיטתנו ברף הגבוה ביותר, ולא במקרה שהוא אפור למרות שמדובר בפעילות שהיתה בכנסת". מנדלבליט הוסיף כי "מהצד האחד ניצב מוטי בן ארי, שהוא איש שוק הון מיומן, יועץ חברות ענק שסוחר במאות מיליוני שקלים ונותן ייעוץ ברמה גבוהה ביותר, ויש אדם אחד פרטי יחיד שבן ארי נותן לו עצות - חיים כץ".

היועמ"ש טען כי "הוא היה לומד מזה ומעתיק את הדברים ובעקבות אותה הכוונה, סייע לו להרוויח לו סכומים גדולים של כסף". הוא הסביר כי "צריך להבין את הקרבה ביניהם. הקרבה מתחילה כשאיש העסקים מיימון מכיר לכץ את בן ארי, ואומר לו שהוא יסייע לו בהשקעותיו. על רקע זה מתפתחת חברות מאוד קרובה והיא היתה מאוד משמעותית בהחלטה שקיבלתי מאוחר יותר". הוא אף ציין כי "בן ארי כל כך קרוב לכץ והוא מוכן לעבור עבירה של מסירת מידע פנים". בשלב זה, קטע אותו השר לשעבר כץ, וקרא לעברו: "אתה אומר פה דברים שלא היו". הוא הוסיף כי "בנית סיפור דמיוני, אלף לילה ולילה קטן על מה שאתה בונה פה".

כץ המשיך וטען כי "אני בסך הכל בן אדם. בן אדם ישר ולא שיקרתי בחיים שלי, ואתה יודע את זה". הוא הוסיף כי "המילה שלי זאת מילה ועשו ממנו שקרן ורמאי. בחיים לא שיקרתי". לאחר מכן, המשיך מנדלבליט בדבריו, ואמר כי "הטענה היא, לפי כתב האישום, שבוועדת האתיקה כשהיתה הזדמנות לתקן, נמסר מידע חלקי וכוזב". לדבריו, "כץ אמר שהיוזמה היתה שלו ולא של בן ארי, ושאחרי שיזם את זה פנה לבן ארי כדי לסייע".

מעבר לכך, הוסיף מנדלבליט כי "הוא טוען שהמעורבות של בן ארי היתה שקופה וללא אינטרס והראיתי שזה לא המצב". ובנוסף, אמר היועמ"ש כי "הוא טען שבן ארי ירוויח סכום מסויים ולא נכון. וכץ לא גילה את אותה מערכת יחסים כלכלית שהוא מנהל עם בן ארי". בהמשך הדיון התפרץ השר לשעבר כץ שוב, ואמר כי "נאמרים פה דברים שלא היו ולא נבראו, זהו חוסר בקיאות".

לקראת תום הדיון, דיבר השר לשעבר חיים כץ, ואמר "למדתי שאם חלילה אני אומר מילה שלא במקום, לכם מותר ולי אסור כי אני יואשם במרמה והפרת אמונים. לכם מותר לכתוב הכל, הכל. וגם אם כתב האישום רצוף באי דיוקים, אף אחד לא יואשם במרמה והפרת אמונים". הוא פנה ליועמ"ש מנדלבליט, ואמר לו כי "יש לנו מחלוקת מהותית ואני פגוע מעצם הטענות כלפיי. אני סבור שבמקרה שלי טעית בענק, אך מכבד את המוסד שאתה יושב בו ואותך".

השר לשעבר כץ המשיך בדבריו, ואמר כי "אני מקצוען בשוק ההון, אני מחשיב את עצמי כמי שמבין מאוד מאוד בתחום. וזה הרבה לפני שהכרתי את מוטי, ולא מעט מחלוקות יש ביני ובינו למרות שאני קורא לו מסי. ואין בינינו שותפות כלכלית. ממש ממש לא". הוא הבהיר כי "אני איש שפיו ולבו שווים, אני ישר ובורר את מילותיי, לא זוכר מתי שיקרתי ובגיל 72 אני לא מתחיל לשקר". לדבריו, "'המרדף' עליי, כלתי לא עמדה בלחץ והפילה, בכל המרדפים האלה מאז תחילת שות ה-90 הייתי מעורב מאוד בעיצוב השוק הפנסיוני במדינת ישראל".

"כנשבחרתי לכנסת בשנת 99' החלטתי עם עצמי שאני אעסק רק בנושא חברה", המשיך כץ, "זכיות עובדים, זכויות גמלאים ואוכלוסיות מוחלשות. קבעתי שלא אתעסק לא בחוץ ולא ביטחון, לא רץ לתקשורת, לא תראה אותי כמעט בראיונות. לא מתראיין. באתי לתת". הוא הוסיף כי "כשהליכוד עלה לשלטון ב-2009, קרא לי נתניהו ואמר לי 'מה אתה רוצה להיות', אמרתי שאני רוצה להיות יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ותעביר לי הקטע של שוק ההון והפנסיה". לטענתו, "בכנסת ה-18 ו-ה-19, הוועדה חוקקה 180 חוקים בקריאה השנייה והשלישית. חוקיים דרמטיים".

באשר למוטי בן ארי אמר כץ כי "לא אמרתי שהוא חבר שלי כי פשוט ראיתי בו דרך לעשות את מה שבאתי בשבילו לפה - לעבוד למען הציבור". לדבריו, הוא לקח אותו בתור מומחה ולא הסתיר זאת. כץ אמר כי החוק שבמרכז כתב האישום נוסח על ידי עו"ד יוסי כהן. "הלכתי ליוסי כהן, עורך הדין של שרה והוא כתב את החוק", אמר השר לשעבר. "הוא כתב את החוק ואני יזמתי את זה. היוזמה של החוק היא שלי. יוסי כהן טוען שזו יוזמה שלו, ומוטי לא טוען שזה שלו". באשר לחוקריו, הוא הוסיף כי "אתה יודע איזה קידום זה לחוקר שהוא חקר שר. שהוא יכול להגיד 'תפרתי שר'. כמה זה מרים לו את האגו".

כץ הוסיף כי "כתב האישום זה שרון שפורר - העתק הדבק. אני יכול להגיד את זה. ידיי נקיות". לדבריו, "התהליך זה העונש, שלוש וחצי שנים אני משלם עונש על משהו שלא עשיתי. עונש שאני לא ראוי לקבל אותו". הוא הוסיף כי "אני בא לפה ואני חושב שקמה לי חסינות מהותית". עם זאת, הבהיר כי "אולי טעיתי שלא אמרתי שמוטי חבר שלי כפי שקבעה ועדת האתיקה. אולי לא הייתי בסדר, אני מצטער על כך". השר לשעבר הוסיף כי הוא יזם "180 חוקים ותקנות. לא חרגתי ולא זזתי מתקנות הקנסות. אני אומר לך את זה בתום לב, ואם עשיתי אז זה בשגגה, בטעות לא מתוך כוונה".

הדיון החל עם המשך הטיעונים שהציגה עו"ד נוית נגב, המייצגת את כץ. הפרקליטה ציינה בדבריה כי מנדלבליט טען כי אין בכוונתו לשנות בשום אופן את הדין והנוהג הקיימים בעבודת הכנסת, לא בא לשנות מסקנות יסוד, ושהוא פועל לפי דרכי הפעולה המקובלות בכנסת. "הוא טען בהקשר הזה שחבר הכנסת כץ סטה מהנוהג הקיים סטייה חמורה, וחזר על זה כמה פעמים", אמרה. "לטענתנו, הלכה למעשה ביסוד כתב האישום עומד כלל שונה שהוא שונה מהכללים המקובלים על חברי הכנסת והנהוגים". עו"ד נגב הסבירה את הבלבול בכך שביסוד כתב האישום עומד כלל שונה מהכללים המקובלים. "יש כאן בעצם הלכה למעשה התערבות בעבודת הכנסת. לטעמנו היתה התעלמות מהמבחן של מהו עניין אישי, מהשאלה מתי קם ניגוד עניינים ומהשאלה מתי קמה חובת גילוי".

"אני חושבת שיש פה התעלמות ממבחן גודל הקבוצה שמושפעת מהחוק", ציינה עו"ד נגב. "מבינים שהוא לא נלקח במסגרת השיקולים להעמדה לדין פה גם. מדובר בחוק חברתי שאיננו פרסונלי". היא הוסיפה כי "חברי כנסת תמיד מקדמים חקיקה כללית ורחבה ומטבע הדברים גם להם עשוי להיות עניין אישי עם עצם החקיקה, לפעמים יש חקיקה שנותנת הטבת מס למקום שבו גר הח"כ. ניגודי עניינים הם רכיב שגרתי בעבודת חברי הכנסת. היעוץ המשפטי של הכנסת קבע בשורה של מקרים שכאשר חבר כנסת עוסק בחקירה כללית ורחבה, אין פה ניגוד עניינים".

הדיון בוועדה מתקיים לאחר דיון קודם בשבוע שעבר, במהלכו היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט הציג את כתב האישום ומסר את עמדתו, שלפיה יש לדחות את בקשתו של כץ. חבר הכנסת, מצדו, טען: "שותים את דמי".

מנהל התכנית להגנה על ערכים דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר עמיר פוקס אמר כי "החלטה זו מנוגדת לחלוטין לתקדימים שהבהירו כי עבירות שחיתות, כגון שוחד או הפרת אמונים בה מואשם חיים כץ, לא יכולות להיות לחסות תחת החסינות המהותית". פוקס הוסיף כי "זהו מתן אישור חוקי לשחיתות. ההחלטה מדגימה שוב את הבעייתיות של סמכות הכנסת להגן על חבריה מפני הדין הפלילי ובכך לפגוע בשלטון החוק".

השר לשעבר הואשם במרמה והפרת אמונים בפרשת המניות, בשל חוק שקידם לבקשת יועצו הפיננסי, איש שוק ההון מוטי בן ארי - מומחה בניהול תיקי השקעות ששימש יועץ לקבוצת "אקוויטל", חברת החזקות ציבורית דומיננטית במשק. בכתב החשדות שנמסר לכץ יוחס לו גם סעיף שוחד, אך לאחר השימוע הוחלט להסירו. כמו כן, הוחלט לגנוז את תיק "התעשייה האווירית", שבמסגרתו המליצה המשטרה להעמיד לדין את כץ בגין שורת עבירות הכוללות שוחד, מרמה, הפרת אמונים וסחיטה באיומים.

כץ הגיש את בקשת החסינות שלו סמוך לבחירות הקודמות אך עד כה לא דנו בה בעקבות אי-הקמת ועדת הכנסת. הוועדה, בראשה עומד ח"כ אבי ניסנקורן, התכנסה ביום חמישי שעבר לראשונה, לאחר שמליאת הכנסת אישרה את הקמתה, אף שמדובר בתקופת ממשלת מעבר. כץ נפגש בחודשים האחרונים עם חברי כנסת רבים והסביר להם מדוע מגיעה לו חסינות. בעקבות שיחות אלה, חלק מחברי הכנסת, גם בבלוק הימין וגם בשאר הסיעות סבורים כי יש לתת לו חסינות מפני העמדה לדין.

על פי כתב האישום, בין כץ לבין איש שוק ההון התפתחה מערכת יחסים חברית וקרובה ביותר, אך היו להם גם אינטרסים כלכליים הדדים. ביוזמתו של בן ארי, כץ הניח על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית שנועדה לתקן את החוק לניירות ערך. ההצעה, שהוגשה בעת שכץ כיהן כיו"ר ועדת העבודה והרווחה, שינתה את סדר העדיפויות בין נושים שונים. לפי כתב האישום, כץ קידם את ההצעה אף שהוא ידע "שבן ארי אחז באינטרסים כלכליים מובהקים בנוגע לקידום הצעת החוק, הן מתוקף תפקידו בקבוצת אקוויטל, והן באופן אישי".

במקביל, הקשר בין השר לאיש העסקים הלך והעמיק. כץ העריך מאוד את יכולותיו של בן ארי בשוק ההון, וכינה אותו "מסי של שוק ההון", "גורו", "גאון" ומי ש"ניחן מאלוהים". בן ארי, מנגד, אפשר לו להגיע באופן תדיר למשרדי אקוויטל, לעתים כמה פעמים בשבוע, לצפות בו סוחר בניירות ערך ולהעתיק את הפעילות לחשבונו, תוך שנתן לשר טיפים בנוגע למסחר. כמו כן, על פי הפרקליטות, השניים גם תיאמו ביניהם הוראות מסחר בניירות ערך בהיקף של מיליונים, מבלי שידווחו על כך לבורסה.

על פי סעיף האישום השני, לאחר שכץ מונה לתפקיד שר, הייתה עליו חובה להעביר את תיק ניירות הערך שברשותו ל"נאמנות עיוורת", בידי חברת נאמנות ציבורית בלתי תלויה. בפועל, נטען, "השר כץ פתח חשבון נאמנות במשרד רואי חשבון שטראוס-לזר, אך בפועל החשבון נוהל על ידי בן-ארי בניגוד לכללים".

התנועה לאיכות השלטון מסרה בתגובה להחלטת הכנסת כי "האישומים נגד ח"כ חיים כץ קשים מאוד - נעתור לבג"ץ. הנושא חייב להגיע לבירור ולחקר האמת בבית המשפט. כנסת ישראל היא לא מועדון חברים סגור ובוודאי שאסור לה לשמש כמו עיר מקלט לנאשמים".

(עדכון ראשון 09:37)