ועדת הכנסת דנה בחסינות השר כץ: "המעשים בכתב האישום חריגים"

ועדת הכנסת דנה היום (חמישי) בבקשת החסינות מהעמדה לדין של ח"כ חיים כץ (הליכוד) הנאשם במרמה והפרת אמונים. יו"ר הוועדה אבי ניסנקורן (כחול לבן) אמר בפתח הדיון כי הוא מעריך את פועלו ועשייתו החברתית של חיים כץ. "אני בטוח שאתם מכירים אותו שנים רבות, ודיון בחסינותו אינו פשוט לכם ולא לי", הוסיף ניסנקורן. "אבל חובתנו לעשות את הדיון תוך הקפדה על עקרונות החוק, השיקול היחיד הוא האם עילות החסינות מתקיימות".

בדיון משתתפים גם ח"כ כץ והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שמסר אתמול ליו"ר ועדת הכנסת את עמדתו בנוגע לבקשה - לפיה יש לדחות אותה. לטענת היועמ"ש, אף אחת מארבע העילות הקבועות החוק למתן חסינות לא מתקיימת ביחס לכץ. חבר הכנסת טען: "שותים את דמי".

מנדלבליט אמר במהלך הדיון כי אין בהגשת כתב האישום נגד כץ עניין בהתערבות בעבודתה הסדירה של הכנסת. "המעשים המפורטים בכתב האישום הם חריגים בנסיבות ואינם תואמים למה שמצופה מחברי כנסת ולכלליי העבודה בכנסת. מדובר בפעולה ממושכת ומתוכננת שכוללת, לפי כתב האישום, הסתרה ומצג כוזב וזאת תוך ניגוד עניינים חריף", אמר מנדלבליט. היועמ"ש ציין כי הוא סבור שכץ, אותו הוא "מכיר שנים רבות ומודע למעלותיו", לא "ביקש לפגוע בציבור ולא ראה רק את טובתו האישית, אלא חשב באמונה שלמה שמדובר בתיקון חוק שיכול להיטיב בציבור".

השר לשעבר הואשם במרמה והפרת אמונים בפרשת המניות. בכתב החשדות שנמסר לכץ יוחס לו גם סעיף שוחד, אך לאחר השימוע הוחלט להסירו. כמו כן, הוחלט לגנוז את תיק "התעשייה האווירית", שבמסגרתו המליצה המשטרה להעמיד לדין את כץ בגין שורת עבירות הכוללות שוחד, מרמה, הפרת אמונים וסחיטה באיומים.

היועמ"ש הדגיש כי במקרה זה לא תוענק חסינות לנאשם בשוחד כיוון שהכנסת לא מהווה עיר מקלט לעבריינים. "אם מישהו מעלה על דעתו שיקבל סכום גדול של כסף ובתמורה יעביר הצעת חוק למען בעל האינטרס, זה שוחד. גם חבר כנסת. אז לא צריך להפוך את זה לעיר מקלט שעושים מה שרוצים. גם עבירות הפרת אמונים, יכולות להיות רמות נמוכות יותר, ובוודאי שזו לא עיר מקלט", אמר.

עוד אמר מנדלבליט כי למרות שהוא משוכנע כי כץ סבר שהוא פועל לטובת הציבור, "סברתי שההתנהגות מתגבשת לכדי עבירה פלילית. היה מצופה מחיים כץ לדווח באופן מלא ומדויק על ניגוד העניינים שלו, לדווח ליועמ"ש הכנסת ולחברי הוועדה. אלא שאם היה מדווח על כך - לא היה יכול לקדם את החוק בוועדה".

יועמ"שית הוועדה, ארבל אסטרחן, הסבירה לשאלות חברי הכנסת כי יש הבחנה בין מליאה לבין ועדה בכל הנוגע לניגוד עניינים. "במליאה לא ניתן למנוע מחבר כנסת להצביע, אלא לעתים הוא נדרש להצהיר על ניגוד עניינים שמצוי בו. לעומת זאת, בוועדה ניתן לקבוע שהוא לא יוכל להשתתף בדיון ולהצביע ויוכל להחליף אותו חבר מסיעתו".

עורכת הדין נווית נגב, שמייצגת את כץ בבקשה החסינות, טענה כי במקרה זה מתקיימות כל עילות החסינות שקבועות בחוק. "זו פעם ראשונה שנושא פעולה של חבר כנסת בחקיקה עולה בכלל בכתב אישום ובוודאי בפני ועדת הכנסת", אמרה נגב. "ביסוד כתב האישום עומד חוסר הבנה או התייחסות לנורמות שמחייבות כבר כנסת. כללי ניגוד הענייניים שחלים על חברי כנסת הם שונים מהותית מהכללים שחלים על עובדי ציבור. לטעמנו, הנורמות שנטען שהפר לא קיימות במציאות ואין להן בסיס חוקי ונורמטיבי".

עו"ד נגב הסבירה כי המטרה של החסינות המהותית היא "המבחן שחברי הכנסת יפעלו ללא מורא וחשש במילוי תפקידם. זו חגורת ביטחון כדי שלא יחוש כאילו על כל דבר הוא צריך להיזהר ולבקש רשות. זה נועד להבטיח את חופש הפעולה והעצמאות".

(עדכון ראשון: 10:16)