בג"ץ בעתירה נגד החסינות לח"כ כץ: "לא היועמ"ש מחליט בבית המשפט"

שופטי בג"ץ הבהירו היום (חמישי) בדיון בעתירות נגד החלטת הכנסת להעניק חסינות לח"כ חיים כץ (הליכוד), כי דעתו של היועמ"ש אביחי מנדלבליט, היא לא זו שקובעת בבית המשפט. זאת בתגובה להודעתו של מנדלבליט כי הוא תומך בעתירות, בהן זו של התנועה לאיכות השלטון. "לא היועמ"ש מחליט בבית המשפט, והשאלה היא מדוע אין לדחות את העתירה על הסף כפי שביקש בא כוח חיים כץ", אמר השופט ניל הנדל.

הדיון התכנס סביב השאלה אם בג"ץ אמור לדון בעתירות נגד החסינות ולא לדחות אותן על הסף, שכן ההחלטה התקבלה בכנסת הקודמת. בפתחו, ביקש הנדל לשמוע טיעונים נגד דחיית העתירה, "הועיל והעתירה תיאורטית, מאחר שהחלטת הכנסת לחסינות תקפה לכנסת ה-22, ואנחנו עכשיו בכנסת ה-23".

עו"ד יובל יועז שמייצג את "משמר הדמוקרטיה הישראלית", אחת העותרות, אמר כי "באופן תאורטי, יכול היה היועמ"ש, אלא אם חל שינוי בנסיבות ולא חל למיטב הידוע לנו, לפנות לכנסת ה-23, בסמוך לאחר שהחלה לפעול בבקשה מחודשת או זהה להסרת חסינותו הדיונית של חבר הכנסת כץ".

לטענתו, עמדתו של מנדלבליט נובעת מרצונו שבית המשפט יביע דעה על הסוגיה. "הוא לא עשה כן, וכאשר באת כוח היועמ"ש הגישה את התגובה התבררו גם הסיבות להחלטה הזו, לעמדה הזו של היועמ"ש, והיא לא רק מכיוון שהוגשו עתירות והן עומדות מול בית המשפט, אלא מאחר שהיועמ"ש ראה חשיבות בכך שבית המשפט יאמר את דברו בנושא".

הנדל ציין במהלך הדיון כי בג"ץ לא אמור לדון בעניינים תיאורטיים. לאחר מכן, השופטת ענת ברון תהתה אם תפקיד בג"ץ הוא "לתת הכוונות או ביקורת שיפוטית? לא רק לתת הכוונות, אלא מבקשים מעין התערבות בשיקול הדעת שנתנו לחברי הכנסת".

נציגת הכנסת אמרה כי יש משמעות לדיון על אף שהוא תיאורטי. "אנחנו סבורים שבהחלטה אין חריגה בסמכות, אבל כאשר בא היועמ"ש ואומר שההחלטה צריכה להתפוגג אז עצם העובדה שהיא נשארת בכנסת ה-23 יש לה משקל".

נציגת הפרקליטות, עו"ד שוש שמואלי, טענה כי להחלטה יש משמעות נוספת. לדבריה, בפרקליטות "סבורים שיש צורך בהכרעה של בית המשפט וההחלטה היא לא תיאורטית. זה לא בשביל לכוון אלא לומר מה לא היה נכון בהחלטה הנוכחית. בפרט כשאני אומרת שהיא לא תתאדה למשרד הבא, יש לה משקל. זה ישפיע על סבירות ההחלטה שהכנסת הבאה תקבל. בעיניי המחלוקת פה היא נורמטיבית".

עו"ד דניאל אברבנאל, המייצג את כץ, תקף את עצם הגשת העתירות. "מה שמבקשים כאן זה שבית המשפט העליון למעשה יכבול את שיקול הדעת של הכנסת ה-23", אמר במהלך הדיון.

בתום הדיון, אמר עו"ד תומר נאור מהתנועה לאיכות השלטון כי הם ביקשו מבית המשפט להתייחס לקווים המנחים במתן חסינות ולעילות בחוק, גם במקרה שהעתירה תידחה על הסף.

טרם הדיון, הביע היועמ"ש תמיכה בעתירות, והשיב לבג"ץ כי "החלטת מליאת הכנסת ה-22 להעניק לח"כ כץ חסינות, כמו גם המלצת ועדת הכנסת, הן בטלות וחסרות תוקף, ולחלופין יש להורות על ביטולן. זאת מהטעם שנתקבלו בחוסר סמכות ובחריגה מסמכות, וכן מחמת חוסר סבירות קיצוני".

האישומים נגד השר לשעבר נוגעים למערכת היחסים שלו עם חברו הקרוב - איש שוק ההון מוטי בן ארי. לפי הפרקליטות, ב-2010 הניח כץ על שולחן הכנסת הצעה שיזם בן ארי לתיקון חוק ניירות ערך - שהיתה עשויה להיטיב כלכלית בין היתר עם בן ארי ועם כץ עצמו.

לאחר שההצעה עברה בקריאה טרומית, כץ ניתב אותה לוועדת הרווחה שבראשה עמד, ו"זירז את ההליכים, תוך שהוא הודף במהלך הדיונים חלק ניכר מהערותיהם של גורמי המקצוע". כץ אף הואשם כי הסתיר מחברי הוועדה את הקשר שלו עם בן ארי, והזמין את האחרון להופיע בפני הוועדה כמומחה אובייקטיבי לתחום.

הנושא הגיע לדיון בוועדת האתיקה של הכנסת, ולפי כתב האישום כץ שיקר לחברי הוועדה והסתיר מהם את מהות ועומק קשריו עם בן ארי. הכנסת מנעה את הגשת כתב האישום נגד כץ לאחר שקבעה כי יש להעניק לו חסינות, ונגד החלטה זו הוגשה העתירה.

בעבר הפך בג"ץ כמה פעמים החלטות של הכנסת בעניין חסינות, למשל כשהוחלט למנוע את הגשת כתב האישום נגד ח"כ מיכאל גורלובסקי בפרשת ההצבעות הכפולות.

הדיון בעתירה היה אמור להתקיים כבר לפני כמה שבועות, אך נדחה בשל מגעים להסדר טיעון בין עורכות דינו של כץ לבין פרקליטות מיסוי וכלכלה. בהודעה שנמסרה אז לבית המשפט נכתב על "מגעים מאומצים, שעשויים לייתר את הצורך בהכרעת בית המשפט הנכבד בעתירות".

עורכות הדין נוית נגב ויאנה פוגל-סלוצניק ממשרד שינמן, נגב, ניב, המייצגות את ח"כ חיים כץ, מסרו לפני הדיון כי "הסוגיה שעל הפרק היא סוגיית החסינות. הכנסת קיימה הליך רציני ומעמיק בנושא, ובסיומו החליטה להעניק לח"כ חיים כץ חסינות, בין היתר בעילה של חסינות מהותית". לדבריהן, "החלטת הכנסת נשענת על אדנים מוצקים מבחינה משפטית, ואנו סבורים שאין עילה שבג"ץ יתערב בה".