בג"ץ דחה את העתירות שדרשו לבטל את חסינותו של ח"כ חיים כץ

בג"ץ דחה על הסף היום (רביעי) את שלושת העתירות שדרשו לבטל את החלטת הכנסת להעניק חסינות לח"כ חיים כץ (הליכוד) מפני העמדה לדין. השופטים ניל הנדל, עופר גרוסקופף וענת ברון הסבירו כי העתירות כעת הן תיאורטיות, משום שתוקף החסינות שניתנו לכץ בכנסת הקודמת פג עם כינון הכנסת החדשה. כץ יצטרך לבקש מהכנסת הנוכחית חסינות נוספת, אם היועמ"ש אביחי מנדלבליט יחליט להגיש נגדו כתב אישום.

"העתירות היו אקטואליות ובשלות להכרעה במועד הגשתן", הסבירו השופטים. "לשם הדיוק, הכנסת ה-22 טרם סיימה כהונתה, אם כי החלטתה ניתנה - וכן העתירות הוגשו - בתקופת הבחירות לכנסת ה-23".

"למעשה מבוקש בעתירות כי בית המשפט יכתיב לכנסת 'החדשה' כיצד עליה להחליט אם וכשהנושא יובא לפתחה", נכתב. "הקדמת ביקורת שיפוטית להחלטת הכנסת - היא בבחינת היפוך היוצרות ופגיעה בעקרון הפרדת הרשויות. אין לכך מקום ואין זה מתפקידנו".

מהמשמר הדמוקרטיה הישראלית, בין העותרים לבג"ץ, נמסר כי הם מקבלים את מסקנת השופטים כי פג תוקף החסינות שניתנה בכנסת הקודמת. "בשל כך פנינו היום פעם נוספת ליועץ המשפטי לממשלה, על מנת שלא ישתהה ויפנה באופן מידי לכנסת, בהודעה על כוונתו להעמיד לדין את ח"כ כץ בפרשת הרשות לניירות ערך", נכתב בתגובה.

"גם אם מתקיים בין הצדדים משא ומתן להסדר טיעון, אין הדבר מהווה שיקול הצורך לפנות ללא דיחוי לכנסת בהודעה בעניין חסינותו, וזאת כדי לא לעכב עוד יותר את ההליך הפלילי בעניין ח"כ כץ. ההליך עוכב תקופה ארוכה בשל התנהלותו של ח"כ כץ ובשל התנהלות מערכת אכיפת החוק".

בדיון שהתקיים בבג"ץ בשבוע שעבר בנושא, הבהירו השופטים כי דעתו של היועמ"ש אביחי מנדלבליט, היא לא זו שקובעת בבית המשפט. זאת בתגובה להודעתו של מנדלבליט כי הוא תומך בעתירות, וסבור כי יש לבטל את הענקת החסינות לח"כ כץ, בטענה כי ההחלטה התקבלה בחוסר סמכות ומחמת חוסר סבירות קיצוני.

עו"ד יובל יועז שמייצג את "משמר הדמוקרטיה הישראלית" אמר אז כי עמדתו של מנדלבליט נובעת מרצונו שבית המשפט יביע דעה על הסוגיה. "הוא לא עשה כן, וכשבאת כוח היועמ"ש הגישה את התגובה התבררו גם הסיבות להחלטה הזו, לעמדה הזו של היועמ"ש, והיא לא רק מכיוון שהוגשו עתירות והן עומדות מול בית המשפט, אלא מאחר שהיועמ"ש ראה חשיבות בכך שבית המשפט יאמר את דברו בנושא".

נציגת הכנסת טענה אז בפני השופטים כי יש משמעות לדיון על אף שהוא תיאורטי. "אנחנו סבורים שבהחלטה אין חריגה בסמכות, אבל כשבא היועמ"ש ואומר שההחלטה צריכה להתפוגג, אז יש משקל לעצם העובדה שהיא נשארת בכנסת ה-23".

האישומים נגד השר לשעבר נוגעים למערכת היחסים שלו עם חברו הקרוב - איש שוק ההון מוטי בן ארי. לפי הפרקליטות, ב-2010 הניח כץ על שולחן הכנסת הצעה שיזם בן ארי לתיקון חוק ניירות ערך - שהיתה עשויה להיטיב כלכלית בין היתר עם בן ארי ועם כץ עצמו.

לאחר שההצעה עברה בקריאה טרומית, כץ ניתב אותה לוועדת הרווחה שבראשה עמד, ו"זירז את ההליכים, תוך שהוא הודף במהלך הדיונים חלק ניכר מהערותיהם של גורמי המקצוע". כץ אף הואשם כי הסתיר מחברי הוועדה את הקשר שלו עם בן ארי, והזמין את האחרון להופיע בפני הוועדה כמומחה אובייקטיבי לתחום.

הנושא הגיע לדיון בוועדת האתיקה של הכנסת, ולפי כתב האישום כץ שיקר לחברי הוועדה והסתיר מהם את מהות ועומק קשריו עם בן ארי. הכנסת מנעה את הגשת כתב האישום נגד כץ לאחר שקבעה כי יש להעניק לו חסינות, ונגד החלטה זו הוגשה העתירה.