זה עבד לנתניהו בצוללות: מי שימצמץ מול שיכורי הכוח מזמין עוד מהלומה

"אתם מתנהגים כמו ארגון פשע", הטיח אייל ברקוביץ' ביו"ר קואליציית נתניהו, ח"כ מיקי זוהר, והארץ רעדה. איך העז מגיש התכנית לומר את הדברים על שלטון נתניהו? ח"כים ואנשי תקשורת ביקשו מברקוביץ' לחזור בו. במהרה, ברדיו, בפיד הטוויטר ובפייסבוק הופעלה שיטת נתניהו - אותו ריטואל שבו הפוליטיקאים חולקים את האישומים הציבוריים והפליליים כלפיהם עם ציבור בוחריהם. נציג השמאל, כך הפיץ צבא המנהיג, מכוון דבריו לעבר ציבור מצביעי הליכוד כולו: השמאל מאשים אותנו, את כולנו, שאנחנו ארגון פשע - ראיתם מה אלה אמרו עליכם?

אל פעולת התגמול נשלחה השרה מירי רגב. שבוע אחר כך, עם צבעי מלחמה על פניה, הגיעה לאולפן "אופירה וברקו" ותבעה את עלבונם של "מיליון וחצי ליכודניקים שקראת להם ארגון פשע". כן, שוב אותו טריק - כדרור האשמות השחיתות והסיאוב ממך אל בוחריך, על אף שאיש לא אמר עליהם כלום. כמה כיעור. ואז כאילו לאמת את ההאשמה של ברקו על ארגון הפשע, שלפה כלפיו את האיום: "לא תהיה מאמן נבחרת ישראל כל עוד לא תתנצל". רגב אמרה את הדברים אף שידעה שמינוי מאמן נבחרת ספורט אינו בסמכות השלטון, ובכל זאת אמרה. למה אמרה? כי היא, כמו רבים מעמיתיה בשלטון ובסביבתו, שיכורת כוח.

שלושה ימים לאחר הופעתה בתוכנית "אופירה ברקו" הגיעה רגב למגרש ביתי החם - תכניתו של יעקב ברדוגו בגל"צ. שם פונקה וחובקה בפרגונים אוהבים על עמידתה האיתנה מול הכוכב הגמלאי הסורר של מנצ'סטר סיטי. "אם יזמינו אותך בסוף השבוע הקרוב לאופירה וברקו תלכי? שאל ירון וילנסקי. "מה פתאום", השיבה רגב, וברדוגו מיהר להתריע: "ניר ברקת יילך, אני אומר לך, ברקת יילך, הוא חבר שלהם". על כך השיבה: "אם הוא יילך, מצביעי הליכוד יבואו אתו חשבון". מישהו חסר אחריות עוד היה יכול לומר בטעות שגם האיום הזה מזכיר לו ארגון פשע. לא אני חלילה.

עכשיו, זוכרים שרגב ממש התקוממה על כך שברקוביץ' שחרר אמירה מכלילה כלפי בוחרי הליכוד, על אף שלא אמר אותה, ואפילו לא רמז לה? אם כן, מתבקש שנמחיש כאן לקוראינו כיצד באמת נראות אמירות מכלילות, ישירות, כלפי ציבור רחב ממש, ולא כלפי פוליטיקאים, מפלגות או עמדות פוליטיות. ובכן, באותו שידור מגוחך בגלי צה"ל, אחרי שרגב, ברדוגו והמגיש הנוסף, ירון וילנסקי (שנשמע, מחילה מכבודו, כמי שנלקח בשבי), עשו ביניהם תחרות מי משמיץ יותר את דבריו של נשיא המדינה, ראובן ריבלין ("הוא נשא נאום פוליטי", אמרה רגב, "והוא אפילו לא ציין את הסכם השלום", אמר וילנסקי, "הוא לא הזכיר את עליית הפלאשמורה", חידד ברדוגו), הם התגלגלו לדבר על המפגינים בבלפור.

וכך אמרה השרה: "המפגינים הם מכחישי קורונה, מחבקי קורונה, סליחה מחבקי נגיפים". הדיוק היה חשוב לה. כך, אם כן, נשמעת פגיעה בציבור - שרה בישראל מצמידה כינויי גנאי, גידופים ודיבה לעשרות אלפי אזרחים, שכל חטאם הוא ניצול זכותם הדמוקרטית למחות. רגב, אגב, עושה זאת כבר שנים רבות. אם אזכיר שכינתה את הזרים מסודן "סרטן בגוף האומה", היא בוודאי תעביר חיוך על שפתיה, אז כדאי גם להזכיר לתומכיה כי מאנשי ציבור עם רמת מוסר כה ירודה כולם יכולים להיפגע.

רגב, למי ששכח, כיהנה כדוברת צה"ל בתקופת ההתנתקות. את בני הנוער, מפוני גוש קטיף, תיארה אז כמי שנוקטים ב"התנהגות ברברית עבריינית", וחמור מכך, את האמהות שהחזיקו תינוקותיהם בזמן הפינוי, תיארה ככאלה שעשו זאת כדי להפעיל "סחיטה רגשית". אי אפשר, אתם יודעים, לחמוק מאמירות כאלה בטענה שרק מילאה את תפקידה כקצינה בכירה, הרי אלו לא טקסטים מחויבים של דובר צה"ל - אלו טקסטים של מישהו שמוכן למחוק ציבור, לבזות אותו, רק כדי למצוא חן בעייני הבוס. אין ספק שעם הגיעה לליכוד היא שכללה את השיטה הזאת. היא למדה מהטוב ביותר, כן מאותו אחד שנצמד לאוזנו של הרב כדורי, ולחש לו: "השמאל שכח מה זה להיות יהודים".

ובחזרה לאותן מלים נוראות ואיומות שנאמרו למיקי זוהר באולפן; כל כך נוראות שאני ממש מתקשה לחזור עליהן. אז ככה, אתמול בבוקר, לאחר פרסום הקלטות מנלדלביט-נוה בחדשות 12, עלה זוהר בתכניתם של גולן יוכפז וענת דוידוב בתחנה 103FM ואמר - בלי להתבלבל, לאור היום, בתחנת שידור ישראלית - את הדברים הבאים: "חברים יש פה רעידת אדמה, תהיה פה רעידת אדמה גם בשבועות הקרובים, ואם מנדלבליט לא יתפטר מתפקידו ויבטל את כתבי האישום תהיה פה רעידת אדמה".

כעת בואו נקרא יחדיו את סעיף 428 לחוק העונשין: "המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב... או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מלפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להגיע אל האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו - מאסר שבע שנים".

ובכן, לא צריך פרשנות אקטיביסטית כדי למצוא התאמה בין לשון החוק לאיום של זוהר, כן, אותו זוהר שהזדעזע עמוקות כשברקוביץ' קרא לו "ארגון פשע". זה נראה כאילו זוהר ממש ביקש בדבריו להמחיש לסטודנט שנה א' בלימודי משפטים את הסעיף הרלוונטי בחוק העונשין. זה גם נראה כאילו ביקש לספק לנו הצצה למרחב האפל שבו הוא פועל, אותו מרחב שבו אוגרים חומר במטרה לאיים על התובע הכללי - סגור את תיקי נתניהו או תתפטר שמא יבולע לך.

איכשהו, אחרי שבטובו חשף אותנו למרחב הזה, אני מודה ביני לביני שהכינוי "ארגון פשע" קצת פחות מזעזע אותי. אז כמובן שאזהר וחלילה לא אדביק כינוי כזה לאף אחד משרי הליכוד - מה פתאום שאעשה דבר כזה - אבל כן אציין שהפרקליטות תמעל בתפקידה אם לא תודיע כבר היום על פתיחה בחקירה נגד יו"ר הקואליציה.

זוהר מן הסתם משוכנע שהפרקליטות לא תעשה את זה. יש לו סיבה טובה לחשוב כך. הרי הלחץ עובד. המכבש עושה את שלו. מתרגלים להכל. נתניהו, באמצעות חייליו בתקשורת, אילף את מלחכי פנכתו לצבור כוח מעמדת הקורבן - להדהד כמה שיותר את המסר: אנחנו קורבנות פקידיו המרושעים של "הדיפסטייט". אחרי שמהדהדים מסר כזה כל כך הרבה זמן, זה עובד - הפרקליטות מתקשה לפעול באופן ענייני גם אם היא לא מודה בכך. הרי אם תחליט על פתיחה בחקירה נגד זוהר, עוצמת ההסתה תגבר אפילו יותר מרמתה הנוכחית. אז אולי עדיף שלא, תחשוב הפרקליטות המוכה. זו טעות כמובן. זו כניעה.

זה אותו לחץ, אותו פחד, ואותה הסתה, שגרמו לבכירי התביעה הכללית לוותר בחלק מתיקי נתניהו. היום נקבל לכך תזכורת נוספת עם תגובתו של היועץ המשפטי לממשלה לעתירת התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ, לחייב את חקירת נתניהו בפרשת הצוללות. אני לא יודע אם נתניהו היה צריך להיות נאשם חלילה בפרשת הצוללות, אך אני כותב כאן בנחרצות כי העובדה שהוא אפילו לא נחקר בפרשה - ויותר מזה, הוכרז מיד עם פתיחת החקירה כלא חשוד - היא שערורייה. הריאיון עם היועץ המשפטי לשעבר של מערכת הביטחון, שפורסם אתמול בחדשות 13, והתצהיר של מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר דן הראל, שפורסם בתחילת השבוע, ממחישים עד כמה השערורייה הזאת גדולה.

כן, הלחץ עובד. שלטון נתניהו פועל ללא בלמים לריסוק טוטאלי של רשויות החוק בישראל, ומי שימצמץ מול שיכורי הכוח רק יזמין את המהלומה הבאה. גם כך, מדינת ישראל תצא מהתקופה הזאת מרוסקת, ויידרשו לה שנים רבות לשיקום. וזה לא קשור לכך שהשלטון בעת הזאת הוא ממחנה פוליטי זה או אחר - מנהיגים חשודים בשחיתות היו מימין או משמאל. זה נובע מאמת אחת ברורה ועגומה: מדינת ישראל נלקחה כבת ערובה על ידי מנהיג נאשם בפלילים.

ברוך קרא הוא הפרשן המשפטי של חדשות 13