כן נתניהו, לא חוקרים: אין עוד פוליטיקאי שזכה ליחס מקל כמו ראש הממשלה

מנדלבליט צפוי להכריז בקרוב על סגירת תיק המניות בטרם נחקר נתניהו. על אף עובדות מעוררות תהייה ובניגוד לפוליטיקאי עבר והיגיון חקירתי - רה"מ זוכה ליחס מפלה לטובה. לצערו, שלושה תיקים חדים בחומרתם, שגם קוסם מילים לא יכול להעלים, גרמו למערכת למצות עמו את הדין

ברוך קרא
דיון בבית המשפט המחוזי בירושלים בתחילת שלב ההוכחות במשפט נתניהו (עריכה: אביחי ברוך)

ראש הממשלה בנימין נתניהו וצבאו הנאמן עובדים כבר הרבה שנים במיצוב דמותו כפוליטיקאי נרדף. זה ש"הממסד הישן" החליט לתפור לו תיק בכל מחיר. הכול כדי לתת מכת מחץ לשלטון הימין, הכול מפני ש"הדיפ סטייט" הוא השלוחה של מחנה השמאל. או לחלופין, לפי תיאוריה פופולרית ומסוכנת, שלוחה של ישראל הראשונה.

אף אחת מהתיאוריות הללו, כפי שכבר נכתב כאן בעבר, לא עומדת בשום מבחן היסטורי אובייקטיבי - מהחקירות בשנות ה-70 שהוביל היועץ דאז, אהרון ברק, נגד בכירי שלטון מפא"י - עופר, ידלין, רבין; דרך תיק שמעון שבס, יקיר לבו של רבין; ועד תיקי אולמרט, הירשזון והנגבי - בתקופה שאלה היו במפלגת קדימה, שהייתה יריבה משמאל של הליכוד. התיאוריה הזאת לא מחזיקה מים, אפילו לא אוויר.

ובכל זאת, נתניהו עדיין יכול לטעון לקיפוח, לרדיפה אישית. לטעון שהוא לא בא טוב לצמרת משרד המשפטים ואגף החקירות, ושהם שונאים אותו ורודפים אותו. לטעון כי מה שעשו לו, לא עשו לאף אחד אחד. אז בואו נתמודד בפשטות, בלי פילוסופיה מתפלפלת, עם הטענה.

לא התבקש למסור את גרסתו בפרשה. נתניהו (צילום: אי-פי)

במהלך השבועות הקרובים, אם לא יהיו הפתעות, יודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי לא ייפתח בחקירה פלילית נגד נתניהו בפרשה המכונה פרשת המניות. כולנו כבר מעט מבולבלים מים הסיפורים והפרשות, אז הנה השורה התחתונה שוב, כי לא בטוח שכולם ערים לדקויותיה.

הפרשה, שנחשפה לציבור במרץ 2019 ולוותה בשורת חשיפות של העיתונאי גור מגידו ב-TheMarker, נמצאת זה שנה וחצי ב"בדיקה" במשרד המשפטים והמשטרה - אך לא תגיע אפילו לכדי חקירה פלילית. כלומר, אפילו לא לאותו מעמד שבו המשטרה מבקשת מהאיש שבמרכז הפרשה גרסה לאותה מסכת אירועים שמעוררת לכל הפחות שאלות. האם אתם מכירים איזשהו פוליטיקאי, שהיו עולות נגדו טענות זהות בחומרתן לאלה שעלו נגד נתניהו בפרשת המניות, ולכל הפחות לא היה מזומן למסור גרסה במשטרה?

הטיעונים מעוררי החשד בפרשת המניות

  • בשנת 2007 נתניהו רכש מניות בסך 600 אלף שקל מחברה בבעלות בן דודו
  • בניגוד לכללי ועדת אשר, נתניהו לא העביר את מניותיו לנאמנות עיוורת
  • שלוש שנים לאחר מכן, נתניהו מכר את מניותיו ברווח עצום של יותר מ-600%
  • החברה שבמניותה החזיק הייתה ספקית פלדה ל"טיסנקרופ", התאגיד ממנו רכש צוללות ללא מכרז
אם לא יהיו הפתעות, יודיע כי לא ייפתח בחקירה פלילית. מנדלבליט (צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90)
אם מזמנים פוליטיקאי לחקירה בתיק שברור שלא ייצא ממנו כלום, לא ברור כי בתיק שמעלה תהיות צריך לכל הפחות לגבות את גרסת הדמות המרכזית בה?

חכו עם התשובה. לא מדובר בסתם טענות, אלא בעובדות, שאין עליהן ויכוח. גם נתניהו לא יתווכח איתן, אלא רק עם משמעותן. תרשו לי להקל עליכם בשבירת הראש - אין פוליטיקאי שהיה מקבל את הפטור הזה. דוגמה אחת קטנה בשליפה, אחת מני רבות: בהוראת היועץ הקודם, יהודה ויינשטיין, הוזמן השר לשעבר, סילבן שלום, למסור במשטרה גרסה בעקבות תלונה נגדו על עבירות מין, אף שהיה ברור מלכתחילה שחלה התיישנות על התלונה. כלומר, היה ברור שאין כל תכלית בחקירה הזאת.

אז למה הזמינו אותו לחקירה? לא ניכנס לזה, אבל בכל זאת נשאל: האם אין פה קל וחומר? אם בתיק שברור שלא ייצא ממנו כלום מזמנים פוליטיקאי לחקירה, לא ברור כי תיק שהמשטרה והפרקליטות מגלות בו עניין כה רב, שמעלה כל כך הרבה תהיות, לא צריך לכל הפחות לגבות את גרסת הדמות המרכזית בה?

אגב, גרסה היא כלי חקירתי מצוין - או לנקות את שמו של האיש המדובר, או להפלילו. החוכמה היא כמובן לגבות אותה מיד ומהר. זוכרים מה קרה עם אהוד אולמרט בפרשת טלנסקי? בלי יותר מדי בלבולי מוח, חימום גזרה, ומתן זמן מיותר לשיבושים, הוא זומן למשטרה מהיום למחר מבלי שידע על מה הולך להיחקר ומה החשד נגדו. הגרסה השקרית שנתן באותה חקירה הייתה אחד הקלפים הטובים ביותר שהיו למשטרה והפרקליטות נגדו.

האם עניין "קטן" לא מצדיק גביית גרסה?

ועכשיו נזכיר במה מדובר: לפני 13 שנה, שנת 2007, כשנתניהו היה ראש אופוזיציה, הוא רכש מניות בסך 600 אלף שקלים במפעל שהיה בשליטת בן דודו, נתן מיליקובסקי, בתקופה שהייתה קשה מאוד למפעל. כעבור שלוש שנים, כשהוא כבר ראש ממשלה, נתניהו מכר את המניות ברווח עצום של יותר מ-600% - בכ-16 מיליון שקלים. מהחלטת ועדת ההיתרים עלה כי נתניהו לא העביר באותה שנה לנאמנות עיוורת את מניותיו, כפי שכללי ועדת אשר מחייבים אותו. האם רק על עניין זה, לא היה צריך לכל הפחות להיחקר?

אלא שבזאת לא הסתיים הסיפור. התברר כי אותה חברה הייתה ספקית פלדה לתאגיד "טיסנקרופ" - התאגיד המפורסם שנתניהו התעקש לרכוש רק ממנו צוללות וללא מכרז. האם עניין "קטן" זה לא מצדיק גביית גרסה? משהו? כלום? ומה לגבי החשד לעבירת מס בפרשה הזאת? האם יש עוד פוליטיקאי בישראל, שהיה יוצא מסיפור כזה ללא חקירה? ללא תשאול?

מעניין מה חושב על השאלות הללו אריה דרעי; הרי במקרה שלו היועץ לא היסס, לא הכריז על בדיקה, ולא בטיח - אלא פשוט הודיע יום אחד כי החליט לפתוח חקירה נגד שר הפנים. חודשים ארוכים עברו מרגע ההודעה עד שדרעי בכלל זומן לחקירה, וחודשים רבים נוספים עברו עד שהתברר שלא כצעקתה, וספק בכלל אם יוגש במקרה שלו כתב אישום. וכן, במקרה שלו החליטו לאכוף - ועוד איך לאכוף - את החשדות להעלמת מס.

במקרה שלו החליטו לאכוף. דרעי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
אין שום אמירה בחוק שמייחסת את עצירת מרוץ ההתיישנות רק לזימון החשוד לחקירה

ובחזרה לפרשת מניות הפלדה. יש דיון האם ה"בדיקה" שהחלה לפני שנה וחצי עצרה את מרוץ ההתיישנות, שלכאורה מסתיים בחודש נובמבר (עשר שנים ממועד מכירת מניות הפלדה על ידי נתניהו). כלומר, האם דין בדיקה הוא לא כדין חקירה, ולכן מרוץ ההתיישנות לא נעצר.

לטעמי ברור שנעצר - בדיקה היא למעשה מונח מכובס לפעולות חקירתיות שכן נעשו בזמן הזה. אין שום אמירה בחוק שמייחסת את עצירת מרוץ ההתיישנות רק לזימון החשוד לחקירה. ומכל מקום, אם היה חשש כזה, הרי שהמריחה של שנה וחצי בבדיקה מתמשכת הייתה שערורייתית במיוחד. ושוב נזכיר את הדוגמה של סילבן שלום, שנחקר על אף שברור שבמקרה שלו הייתה התיישנות. למה לעזאזל הוא כן ונתניהו לא?

זו לא הפעם הראשונה שהמערכת בודקת בצעדי צב מסורבלים, במשך חודשים ארוכים, טענות חמורות נגד נתניהו ולבסוף מחליטה אפילו לא לחקור. המקרה הקרוב ביותר לפרשת המניות הוא כמובן מקרה "ביביטורס". התחקיר הזה, ששודר במרץ 2011 על ידי רביב דרוקר, הועבר לבדיקת המשטרה. בספטמבר 2014, שלוש שנים וחצי לאחר התחקיר, הסביר ויינשטיין מדוע החליט שלא לחקור, כלומר, אפילו לא לגבות גרסה מנתניהו. את הדוח שלו תיבל באין סוף הסברים שאי אפשר היה להעלות אותם על הכתב ללא גביית גרסה מנתניהו.

עוד בוואלה! NEWS

הרסן הותר ומנדלבליט סומן. הצבא להגנת נתניהו החל לבנות פצצת אטום שקרית

לכתבה המלאה

קחו לדוגמה רק את הסיפור הזה: אין כל ויכוח כי ב-2008 העביר איש העסקים, דדי גראוכר, סכום כסף לנהגו של נתניהו, בזמן שהאחרון כיהן כראש אופוזיציה. בדוח של ויינשטיין מצוינות הגרסאות הסותרות של גראוכר, כמו גרסאותיו הסותרות בשאלה האם מימן לו טיסות ומלונות. ייתכן בהחלט שבחקירה הזאת לא היה מוגש לבסוף כתב אישום, אך האם התיק לא חייב גביית גרסה מנתניהו? בוודאי שכן. הנושא עוד המשיך להיבדק על ידי מבקר המדינה, ומשם שוב הלך למשטרה, ואת ההחלטה הסופית שלא לחקור פרסם מנדלבליט ב-2017. שש שנים מאז שדרוקר פרסם את התחקיר, המערכת החליטה שלא לחקור. אני קובע נחרצות וללא היסוס כי אין פוליטיקאי בישראל שזכה, או יזכה, ליחס כזה מרשויות אכיפת החוק. פשוט אין.

ועוד לא אמרנו מילה על האירוע חסר התקדים מנובמבר 2017, אירוע שלא היה כמותו בתולדות החקירות בישראל (כל החקירות, לא רק אלה של נבחר ציבור). זה היה יום היסטורי. באותו יום, לראשונה בתולדותיה, הודיעה הפרקליטות ביום הכרזתה על פתיחה בחקירה פלילית - מי לא חשוד בה. סטארטאפ. ממתי אומרים בפתיחת חקירה מי לא חשוד? מה הערך של אמירה כזאת? מי יודע לאן החקירה תתגלגל? אמר כבר פרקליט המדינה שקדם לשי ניצן, משה לדור, שההכרזה כזאת היא נזק אדיר לחקירה, כל חקירה.

אירוע שלא היה כמותו בתולדות החקירות בישראל (צילום: דובר צה"ל)

לו, למשל, היה אדם שהיה לו עניין לספר משהו לחוקרים בעניינו של אותה דמות מרכזית בפרשה (החסינה מחשד), בוודאי היה נמנע מכך משום שהיה מבין כי ממילא המערכת לא בעניין, אז למה לו לשרוף את זמנו ומעמדו. הפרשה באירוע התקדימי הזה היא כמובן פרשת הצוללות, והאיש שזכה למעמד המכובד והראשוני הזה, בו מודיעים לציבור כי אינו חשוד בטרם החלה החקירה, הוא כמובן נתניהו.

וכל זה עוד לפני שדיברנו על פרשת אגודת ידידי הליכוד שמנדלבליט סירב להעבירה מפסים של בדיקה לחקירה, על אף המלחמה שניהל נגדו בעניין זה התובע לשעבר, אורי קורב; לפני שהזכרנו את תנאי הלוקסוס שבהם נתניהו ורעייתו נחקרו; לפני שדיברנו על ההיסטוריה הרחוקה של יחסי נתניהו עם מערכת אכיפת החוק אי שם בסוף המילניום הקודם, תחילת המילניום הזה - פרשת בר און-חברון, פרשת עמדי ופרשת המתנות. בשלוש הפרשות הללו נתניהו אמנם נחקר, אך התיק נגדו נסגר תוך מתיחת ביקורת נוקבת על מעשיו.


הייתי יכול לסיים את המאמר באמירה על מחדליהן של רשויות האכיפה בפרשות שהוזכרו במאמר, ויש בהחלט מה לומר, אבל בחרתי דווקא להתמקד במיתוגו המגוחך של נתניהו כקורבן. מי שייבחן לעומק את הטיפול של רשויות האכיפה בענייניו של נתניהו יגלה לא רק שלא קופח, אלא שהופלה באופן דרמטי, באופן קיצוני, לטובה.

בראייה נקייה לאחור, לא רק שנתניהו הוא לא הילד המוכה של רשויות האכיפה, אלא הוא הילד המפונק שלה, זה שהילכו אתו על ביצים, זה שדאגו שלא יכעס יותר מדי, זה שטיפלו בו בכפפות של משי. רק שלושה תיקים מובהקים וחדים בחומרתם - גם קוסם מילים וטיעונים לא יכול להסביר מדוע סגר אותם - הביאו את המערכת להחלטה למצות את הדין גם איתו.

ברוך קרא הוא הפרשן המשפטי של חדשות 13

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully