נתניהו צריך לצאת לנבצרות. זו הסיבה שזה לא באמת יקרה

    השימוש המניפולטיבי בפרשת אבו אל-קיעאן הכואבת וניצול התכתבות בנאלית במח"ש כדי להכין את הקרקע ל"ועדה בלתי תלויה" שתחקור את המשטרה והפרקליטות, הם שפל חדש במערכה שמנהל ראש הממשלה להימלטותו מהדין. במדינה נורמלית, די היה בכך כדי להכריז עליו כנבצר מלהנהיג

    ברוך קרא
    בווידאו: אחיו של יעקוב אבו אל-קיעאן מגיב להתנצלת נתניהו (צילום: שי מכלוף)

    חברים יקרים, להלן משימתכם: בחדר הסמוך, שמיד ניכנס אליו, מתחבאות שלוש שאלות, חידות, די בהירות וקוהרנטיות: האם בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשאול אלוביץ' התקיימו יחסי שוחד? האם השיחות המוקלטות בין מו"ל ידיעות אחרונות ארנון מוזס לראש הממשלה הן פליליות, והאם קבלת סיגרים ושמפניות בסך מאות אלפי שקלים עולה כדי הפרת אמונים?

    התשובות הנכונות אמורות להיות מבוססות על ראיות ועדויות מהימנות. אבל חברים, כדי להגיע לשלב שבו אתם מתחילים לענות על החידות הללו, תיאלצו להלך בחדר חשוך, עם ערפל סמיך ומבלבל. ואזהרה קטנה: סיכוי טוב, שעד שתצלחו את הערפל הזה, כבר לא יתחשק לכם להתמודד עם החידות.

    מתקפת הספינים הגדולה בתולדות ישראל. נתניהו (צילום: תומר אפלבאום, הארץ)

    מוכנים? צאו לדרך: לחוקר ושמו אבי רוטנברג היה רומן עם ג'ודי ניר מוזס ששונאת את בני הזוג נתניהו, והיא גם אחותו של מו"ל ידיעות אחרונות, שהוא גם נחקר מרכזי בתיק 2000. רוטנברג חקר את תיק המעונות וגם ידע משהו כללי על תיק 2000.

    זוכרים את פרשת הירי ביעקוב אבו אל-קיעאן? אז יש התכתבות בין פרקליט המדינה לשעבר, שי ניצן, למנהל מח"ש לשעבר, אורי כרמל, אפרופו פרשה זו, שבה ניצן אומר שאסור לריב כי צריך להפגין חוסן בפני אלה שרוצים לפגוע בשלטון החוק, ודי לחכימא ברמיזה. יש גם תביעה של חוקר מח"ש שרוצה לקבל דרגת סנ"צ מהמשטרה והוא לא קיבל, ועכשיו הוא טוען שהמערכת מטייחת (טוב נו, נוותר לכם על הסיפור הזה). מי שזוכר את שלוש החידות בתחילת דבריי, שירים יד?

    עוד בוואלה! NEWS

    מנדלבליט דן בהוצאת נתניהו לנבצרות מתפקידו כראש ממשלה

    לכתבה המלאה

    בשבוע האחרון נשברו שיאים. לא הייתה מתקפת ספינים כזאת בתולדות מדינת ישראל, לא היה שימוש מניפולטיבי ציני ומרושע בפרשה כואבת כל כך כפי שנעשה בפרשת אבו אל-קיעאן, והכול רק כדי לנהל את המערכה למען הימלטותו של נתניהו מהדין. נלך שלב שלב ובזהירות.

    האמירה של למברגר היא פצצה? בקושי קפצון

    על דבר אחד אין ויכוח - באיחור של שנה וחצי המשטרה מלחיטה להעביר את המידע למח"ש, לאחר הגעת גרושתו של רוטנברג

    עמיתי עמית סגל, הביא השבוע לשידור מסמכים מעניינים מאוד. לו היו נופלים בחלקי הייתי רץ איתם לעורכיי ומבקש לשדרם. במרכזם בירור שנעשה ביוני 2016 ביחידת להב 433 על הסתרת קשר זוגי מצדו של החוקר רוטנברג עם הגברת מוזס. הבירור, למיטב בדיקתי, עסק כולו בניהול חקירת המעונות, שכן מפקדיו של רוטנברג לא ייחסו חשיבות באותה עת לפרטים המאוד כלליים שנחשף אליהם רוטנברג בתיק 2000. אין ספק שלא ידע דבר על תוכן ההקלטות.

    אפשר להביע עמדות שונות באשר לשאלה האם רוטנברג היה בניגוד עניינים פסול כשניהל את תיק החקירה הזה, אבל על דבר אחד אין ויכוח - באיחור של שנה וחצי המשטרה מחליטה להעביר את המידע למח"ש, וזאת לפי הדיווח של סגל, רק לאחר שגרושתו של רוטנברג מגיעה עם המידע הזה למי שהיה אז ראש אגף חקירות ומודיעין ניצב מני יצחקי.

    אחת מהשתיים, אם הדבר היה ראוי לבדיקת מח"ש היה צריך לעשות זאת בזמן, אם אינו ראוי לבדיקת מח"ש אז למה להעביר עכשיו? מכאן שהתנהגות זו לא ראויה ללא צל של ספק.

    "לא רואה מצב בו בעת הזאת מח"ש נכנסים לבדיקת חומרים בתיק 2000". למברגר (צילום: אמיל סלמן, הארץ)

    כשכבר מגיע התיק למח"ש, פרקליט צעיר וחרוץ ביחידה משוכנע שצריך להעביר את התיק לבדיקה פלילית. הוא גם יוצא מנקודת הנחה שרוטנברג נחשף לתיק 2000 יותר ממה שממפקדיו סברו. פרקליט המדינה משיב באמצעות המשנה שלו, מומי למברגר, כי אם אין אינדיקציה למעשה כלשהו, אין טעם להיכנס לחקירה הזאת. הוא מעלה גם סיבה נוספת - בשלב הזה מקדים סגל את הציטוט של למברגר בקריינות: "ואז מגיעה הפצצה".

    "אני לא רואה מצב בו בעת הזאת מח"ש נכנסים לבדיקת חומרים בתיק 2000", כותב למברגר, "מסיבות מובנות".

    סגל מפרש את האמירה של למברגר כחוסר רצון של המערכת לספק לנתניהו תחמושת נגדו בתיק 2000. מודה שהפרשנות הזאת קשה לי מאוד, ואני בקושי מזהה שם קפצון, שלא לדבר על פצצה. אני דווקא מפרש את המשפט כפשוטו. התיק נמצא באותו זמן בשיא החקירה כשתוכנו לא ידוע לחשודים, ובוודאי שהחוקרים והפרקליטים לא רוצים לחשוף את המידע לגורמים נוספים.

    נתניהו אינו הקורבן בסיפור, אולי להפך

    לדעתי, הסיפור, הכשל, הוא הפוך: אני מסכים בהחלט שאם בן זוגה של מוזס ידע משהו, ואפילו טיפונת, על תיק 2000, מדובר בשערורייה. שערורייה שהראשון שהיה יכול ליהנות ממנה הוא החשוד מוזס, ואחריו החשוד בשותפות לעבירה, נתניהו.

    לו מוזס היה מגיע למשטרה כשהוא מכיר את הפרשה ומוכן עם גרסה, זה היה מחדל איום ונורא של המשטרה. החוקרים טוענים כי מוזס הופתע לחלוטין כשעוכב לחקירה בינואר 2017, ומה אם העמיד פנים? במבחן התוצאה קשה לשבש תיק כזה, כי ההקלטה מדברת בעד עצמה. אבל זה לא משנה - עצם ניגוד העניינים הזה חמור ביותר. אלא שבעולם המעוות שלנו, מי שמינף את הסיפור לטובתו תוך הסתמכות על כך שהציבור אינו מצוי בכל פרט ופרט, ואמר כמובן שהדבר הזה מוכיח תפירת תיק נגדו, הוא נתניהו.

    הודתה בסופו של דבר בעבירה ואף נדרשה לשלם כסף למדינה. שרה נתניהו (צילום: ראובן קסטרו)
    המסמכים שפורסמו ראויים ביותר לשידור, שכן הם חושפים התנהלות לא ראויה של המשטרה באופן הטיפול בחוקר. האם זה הופך את נתניהו לקורבן?

    נתניהו מדגיש כמובן את העוול הגדול בכך שבן זוגה של שונאת רעייתו חוקר את רעייתו. עמדתי כאן כבר על העובדה שהזגזוג של המשטרה עם העברת המידע למח"ש מעלה בהחלט תהיות. אבל במבחני העיקר והטפל, אנא השיבו: אז שרה נתניהו לא גלגלה את אוצר המדינה לטובת צרכיה האישיים? הרי יש קבלות, יש עדויות; והאם הרומן בן רוטנברג למוזס באותה תקופה משנה משהו בעניין זה? הרי היועץ היה זה שצריך להחליט בסופו של דבר אם להגיש כתב אישום, אם יש ראיות או לא, הרי שרה נתניהו הודתה בסופו של דבר בעבירה ואף נדרשה לשלם כסף למדינה.

    המסמכים שפורסמו ראויים ביותר לשידור, שכן הם חושפים התנהלות לא ראויה של המשטרה באופן הטיפול בחוקר רוטנברג. האם זה הופך את נתניהו לקורבן? א. ממש לא. ב. ההתנהלות הזאת כמעט והפכה אותו לנהנה מהמחדל בזמן אמת.

    ההתחמקות של שי ניצן

    ועכשיו לחלק השני, המקומם והבזוי, במיוחד: לאחר חשיפת התכתבות בין פרקליט המדינה לבין מנהל מח"ש דאז, אמר נתניהו כי הוא מתנצל בפני משפחת אל-קיעאן, שכן "עד אתמול חשבתי שהוא מחבל, כי אמרו לי שהוא מחבל. אתמול הבנתי שהוא לא מחבל". רק אדם שאיבד כל עכבה מוסרית מסוגל להוציא משפט שקרי ושפל כזה מפיו. רק אדם מרוקן מערכים מסוגל לעמוד מול עשרת ילדיו של אל-קיעאן, ולגייס את אבלם לצורך התמודדות עם משפטו הפלילי.

    מעט רקע. בינואר 2017 נורה למוות יעקוב אבו אל-קיעאן בעת פינוי אום אל-חיראן. באותו יום, בהלווייתו של השוטר ארז לוי עמדי, שנהרג מדריסת רכבו של אל-קיעאן, אמרו המפכ"ל רוני אלשיך והשר לביטחון הפנים גלעד ארדן כי אל-קיעאן הוא "מפגע מתועב". אחריהם גם מיהר להתבטא בעניין ראש הממשלה נתניהו. גם הוא כינה את אל-קיעאן מפגע.

    בחודשים שלאחר האירוע הלכו ועלו הספקות האם באמת מדובר בפיגוע? העניין דובר מאוד וקיבל חשיפה רבה בכלי התקשורת. גם הוויכוח הקולני והיצרי בין מח"ש למשטרה קיבל ביטוי רחב, בין השאר בשאלה האם בכלל בסמכותה של הפרקליטות לקבוע אם מדובר בפיגוע אם לאו.

    אלשיך וארדן אמרו כי הוא "מפגע מתועב". יעקוב אבו אל-קיעאן (צילום: באדיבות המשפחה)

    באפריל 2017, ערב פסח, ראיינתי את פרקליט המדינה דאז, ושאלתי אותו אם הוא מתכוון לקבוע אם הפעולה הייתה פיגוע או לא. ניצן לא נתן תשובה ברורה, ובריאיון גם נתן גיבוי מלא להתנהגותם של אלשיך וארדן, ואמר שאי אפשר לשפוט אותם כי הם פעלו "בלהט האירוע". אמרתי לניצן כי "בלהט האירוע" פעלו השוטרים בשטח - לא ארדן ואלשיך שהוציאו הודעות לעיתונות. הגיבוי היה מקומם ומרגיז, אבל הכול היה ידוע, לא רק לראש הממשלה, אלא גם לצופים בבית.

    שנה אחר כך, בעיכוב האופייני כל כך של הפרקליטות, הוציא ניצן חוות דעת מפורשת, שבה החליט לא להחליט אם מדובר בפיגוע או לא. ההחלטה הייתה בעייני לא ראויה. ניצן היה צריך להחליט אם הוא מאמץ את סיכום החקירה של מח"ש. הטענה כי כל תפקידה של הפרקליטות הוא להחליט אם יש מקום להגיש כתבי אישום היא מיתממת ובורחת מאחריות. מדוע להותיר את הכתם הזה על משפחת אל-קיעאן, אם אין ראיות שתומכות בו? היכן האחריות הציבורית?

    מכל מקום, נתניהו, כמו כל אזרח בישראל, ידע גם ידע במאי 2018 שהפרקליטות החליטה לא לנקוט עמדה באשר לשאלה אם אבו אל-קיעאן הוא מחבל או לא.

    מופע ציני שובר שיאים

    לא מדובר בהתכתבות על עצם חקירת מח"ש, או על עצם הקביעה של כרמל כי מדובר בפיגוע, אלא על שאלה דוברותית

    אז מה הביא את נתניהו להמצאת השקר כי "רק אתמול נודע לי שהוא לא מחבל"? סגל הביא באולפן את ציטוט מהתכתבות מיילים בין ניצן לכרמל. נבהיר עכשיו, אם מישהו בטעות הבין אחרת, לא מדובר בהתכתבות על עצם חקירת מח"ש, או על עצם הקביעה של כרמל כי מדובר בפיגוע, אלא על שאלה דוברותית. למייל מכותבת הדוברת אפרת אורן.

    "אורי, צודק שזו התנהגות בלתי נסבלת", כותב ניצן כשהוא מתייחס למתקפות התקשורתיות של אלשיך, לכאורה באמצעות הדלפות, נגד מח"ש, "מאידך ללכת בדרך המפכ"ל ולפעול כמוהו קשה לי". ניצן מתכוון לכך שאין טעם שהוא יצא עכשיו נגד המפכ"ל, או לחלופין יאפשר לכרמל להתראיין בנושא.

    ואז מגיע המשפט שמשום מה הסעיר רבים: "מה גם שאם מתרוממים מעל האירוע ומסתכלים... על כלל מערכת יחסי הפרקליטות משטרה, להסלים כעת את המריבה, רק יעשה טוב למי שרוצה ברעת מערכת אכיפת החוק. ודי לחכימא. המפכ"ל פעל בפה באופן שערורייתי, אך יש אינטרסים של המדינה שצריך לשקול". אם המשפט האחרון היה מענה לשאלה אם לקבוע שהאירוע הוא פיגוע או לא, הייתי כותב כאן שמדובר בפרשה החמורה בתולדות ישראל.

    "המפכ"ל פעל בפה באופן שערורייתי, אך יש אינטרסים של המדינה שצריך לשקול". ניצן (צילום: שלומי גבאי)

    האמת היא שמדובר בתכתובת די בנאלית. ניצן, בעיני לא בצדק, מנע מכרמל להתגונן תקשורתית מול אלשיך, כי לטענתו המערכת הייתה צריכה לשמור על חוסן פנימי מול המתקפות החיצוניות. וכן, כולנו הבנו את הרמז שהתוקף החיצוני המרכזי הוא ראש הממשלה. ביג דיל. מזה להגיע למסקנה ששמו של אל-קיעאן הופקר למען המלחמה נגד נתניהו? מכאן להמציא את השקר הבזוי, ש"רק אתמול נודע לי שהוא לא מחבל"? איפה בדיוק התכתובת הזאת מספרת לך את זה?

    האמת היא, שבמשך שלוש שנים משפחת אל-קיעאן לא עניינה את נתניהו. לא עניין אותו ואת להקתו שאדם חף מפשע, בדואי מהדרום, נורה למוות על ידי המשטרה. מתי התחיל להתעניין? כשקיבל לידיו התכתבות ארגונית שאולי יכולה לסייע לו במאבק התקשורתי שלו נגד הפרקליטות. כך נולדה ההתנצלות ההיסטורית.

    כך, מדי יום מכנס נתניהו אירוע תקשורתי ובו הוא משתלח ברשויות אכיפת החוק, מכין את הקרקע לאיזו "ועדה בלתי תלויה" שתחקור את המשטרה והפרקליטות, מגייס את כל עבדיו חדלי האישים כדי לתקוף את המערכת רק בגלל הסתבכויותיו האישיות, והכול תוך הפצת שקרים והסתה מופקרת לאור היום.


    אז כן, בעולם אחר עם ערכים אחרים, רק ההשתלחויות הללו היו מבהירות כי מאדם כזה באמת נבצר להנהיג את מדינת ישראל. בעולם האמיתי, שלנו, היועץ המשפטי לממשלה, לא יוכל להשתמש בעילה זו כדי להכריז על נבצרותו של האיש. זה לא יקרה ובטירוף החברתי שקיים היום זה גם לא צריך לקרות.

    הדבר היחיד שנותר לאזרחים הגונים במציאות הזאת, הוא לשרוד את הערפל הסמיך, לנשום את מעט החמצן שעוד אפשר, ולמצוא בין הדמויות הרבות ומסיחי הדעת שהושתלו בחדר לבלבל אותנו - הרוטנברגים, הניר-מוזסים ורוחו של אל-קיעאן - את שלוש החידות, ולחכות בסבלנות לרגע ששלושה שופטים בחודש ינואר יחלו בניסיונם לפתור אותן.

    ברוך קרא הוא הפרשן המשפטי של חדשות 13

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully