(בווידאו: סטודנטים מפגינים נגד הרעה בתנאיהם בשל הגבלות הקורונה, בחודש מאי)
שר ההשכלה הגבוהה והמל"ג נמצאים במסלול התנגשות מאז שקבינט הקורונה החליט בשבוע שעבר שלא לקיים בחינות פרונטליות במוסדות האקדמיים ובאוניברסיטאות, כששני הצדדים עדיין לא הגיעו לידי הסכמה על מנגנון החרגה לבחינות שלא ניתן לקיימן באופן מקוון. המריבה בין הגורמים הביאה לביטול של בחינות רבות, ולדחייתן למועד לא ידוע, בזמן שמי שנפגע מכל העניין הם הסטודנטים.
מעבר לכך, סטודנטים רבים מאזורים מוחלשים, שלא יכולים לקיים את הבחינות באופן מקוון בגלל תשתיות לקויות בביתם, מתלוננים אל האוניברסיטאות. "אין לי אינטרנט יציב בבית, ובנוסף יש כאן שיפוצים", כתבה סטודנטית. סטודנט אחר פנה: "בשל תקלות בחיבור ובאינטרנט אצלי בבית אני מבקש לבצע את הבחינה באוניברסיטה". בעקבות פנויות מסוג זה, באוניברסיטת חיפה למשל, התערב דיקאן הפקולטה למשפטים וניסה למצוא פתרונות יצירתיים. הוא פנה לעורכי דין מאזור הצפון, וביקש מהם לאפשר לסטודנטים להיבחן במשרדים שלהם.
אל תפספס
בפוסט שהעלה פרופ' אורן גזל-אייל לפייסבוק הוא כתב: "חבריי עורכי הדין באזור חיפה והצפון. בשעה לא קלה זו אנחנו זקוקים לעזרתכם. כידוע, השר להשכלה גבוהה החליט כי האוניברסיטאות יקיימו את הבחינות של הסטודנטים בפיקוח זום, ובלא נוכחות פיזית של סטודנטים. אלא שלסטודנטים רבים אין תשתית ראויה של אינטרנט בביתם, וכך הם עלולים להפסיד את הבחינות ואת הסמסטר כולו".
לאחר ההסבר, הוא הוסיף: "משרדים המוכנים לאפשר לסטודנטיות וסטודנטים כאלו להגיע אליהם בזמן הבחינות ולאפשר להם לשבת בחדר שקט עם רשת WIFI יוכלו לסייע לנו, ובעיקר לסטודנטים שלנו, מאוד. אין צורך בכל השגחה אלא רק בחדר שקט עם רשת WIFI בו הסטודנט/ית יכול/ה להיבחן".
משעת העלאת הפוסט, קיבל גזל-אייל עשרות פניות מעורכי דין שביקשו לקיים את הבחינות במשרדים שלהם. בשיחה עם וואלה! NEWS סיפר גזל-אייל על המצב החדש, הפתרונות שניסו באוניברסיטה לאלתר, ועל המלחמה של המל"ג מול שר ההשכלה על החרגת המבחנים.
"השר להשכלה גבוהה החליט שרק באוניברסיטאות לא ניתן לקיים בחינות עם נוכחות פיזית, ואנחנו חייבים לקיים את הבחינות בזום", אמר. "עברנו במהירות מאוד גדולה, עם הרבה מאוד קשיים למערך בחינות מקוון, אבל מסתבר ואולי זה לא מפתיע, שהרבה סטודנטים לא יכולים לבצע ככה בחינות".
הוא הסביר כי לחלק מהסטודנטים אין תשתית אינטרנט מספקת לשם כך בבית, ולסטודנטים אחרים יש הרבה רעש בבית משיפוצים או אחים קטנים. "התלמידים שהכי נפגעים הם דווקא מהאוכלוסיות המוחלשות", הסביר. לדבריו, באוניברסיטה קיבלו עשרות פניות מסטודנטים עם בעיות שונות, שמקשות עליהם לעשות את המבחן בזום בבית.
"היה סטודנט שכתב לי שאין לו אינטרנט יציב בבית, סטודנטית אחרת כתבה שיש לה שיפוצים ושלישית כתבה לי שבכלל אין לה אינטרנט", סיפר גזל-אייל. "קיבלתי הוראה מהאוניברסיטה שאין לי אפילו אפשרות להזמין אותם לכאן, רציתי לתת להם חדרים של מרצים שיעבדו אצלנו, אבל הצו אוסר נוכחות פיזית של התלמידים במקום", הסביר.
"העלתי פוסט בפייסבוק שמבקש מעורכי דין שיכולים לספק משרדים ברחבי הצפון או במקומות אחרים בארץ לסטודנטים לצורך בחינות, וההיענות הייתה מדהימה", המשיך פרופ' גזל-אייל. "קיבלתי מאה פניות מעורכי דין בכל רחבי הארץ. ענו לי בתגובות בפייסבוק, וגם פנו אליי בוואטסאפ", הוסיף. עכשיו הקמנו מערך שלם של קישור בין סטודנטים למשרדים של עורכי דין באזורים שקרובים למקום מגוריהם, כדי שהם ייבחנו בפיקוח בזום".
מבחינת גזל-אייל זהו פתרון יצירתי שהצליח בפקולטה למשפטים, אך מדובר פה בסימפטום לבעיה הרבה יותר גדולה, שמבהירה עד כמה אבסורדית ההחלטה לעבור לבחינות מקוונות. "כשקיבלו את ההחלטה אף אחד לא בדק את היכולות לביצוע, בייחוד בקבוצות החלשות של האוכלוסייה", הסביר גזל-אייל.
"זה פחות מטריד אותנו מה יקרה עם סטודנטים משכונות יוקרה שיכולים להיבחן בקומה השנייה של הבית, בזמן שההורים בקומה הראשונה. אבל התשתיות ביישובים חלשים לא טובות, הסטודנטים כבר לא גרים במעונות. הם חזרו לבתים של ההורים ולא תמיד יש שם שקט".
מעבר לקשיים, מצביע גזל-אייל על כך שבמוסדות לימוד אחרים קיבלו החלטות אחרות. "כל הבחינות הפרונטליות ממשיכות להתקיים במכללות הטכנולוגיות, בבתי הספר, בגרויות, אפילו לימודים באוניברסיטה מתקיימים בקבוצות של עד 20 איש. זאת החלטה הזויה", הסביר.
עד שיתקבלו החלטות, כרגע נדחים כל המבחנים למועד לא ידוע על ידי האוניבריסטאות, תוך פגיעה בסטודנטים. פרופ' גזל-אייל הסביר כי "ברוב היחידות החליטו לדחות מבחנים כדי להיערך לעשות את הבחינות בפיקוח זום, אבל זה הרבה יותר מסובך ממה שזה נשמע". לדבריו, "הסטודנטים צריכים להוריד את התוכנה, צריך ללמד אותם איך להציב את המצלמה, איך להפעיל את הזום, איך להדריך את הבוחנים במערכת הממוחשבת. אי אפשר לעשות את זה מהיום למחר".
הוא הוסיף כי בחלק מהמקרים, החליטו לדחות את הבחינות ברקע המאבק בין המל"ג לשר ההשכלה הגבוהה על כך שאין מנגנון החרגה לבחינות או נבחנים. "ראשי האוניברסיטאות פנו בבקשה להחריג חלק מהבחינות, המל"ג היה אמור להתכנס ולקבל החלטות ביום חמישי. יכול להיות שאם הוא היה מתכנס כפי שתוכנן הבעיה הייתה נפתרת והיו מחריגים את הבחינות הקריטיות, אבל השר החליט לבטל את הכינוס של המל"ג, וכך נוצר המצב שבו נותרנו ביום חמישי מול שוקת שבורה, ומיום ראשון לא ניתן לקיים יותר בחינות".
לדבריו, "זאת הסיבה שהיה צריך לדחות את הבחנות. אנחנו בפקולטה למשפטים לא דחינו את המבחנים וקיימנו את הבחינות ללא פיקוח זום, כי לא היינו ערוכים לזה. אבל זאת באמת בעיה".
פרופ' גזל-אייל הסביר כי גם באוניברסיטאות אחרות הבחינות נדחו, וכי אין ספק שמי שמשלם את המחיר הכי כבד הם הסטודנטים. "הם נפגעים גם מדחיית הבחינה וגם מעצם זה שהם צריכים לעשות את הבחינות מהבית". הוא הוסיף כי "המון סטודנטים אומרים לי 'זה לא פייר, השיטה הזאת לא הוגנת', והם צודקים. יש כאלה שמביעים חשש שהחברים שלהם יעתיקו מהם".
גזל-אייל מאוד לא אופטימי מהאופן שבו סמסטר ב' באוניברסיטאות השונות צפוי להסתיים, הוא צופה הרבה כשלים בעקבות קיום המבחנים בזום שיביאו גם לציונים נמוכים ובעיקר לפגיעה בסטודנטים. "אני חושש מאוד שמערך הבחינות לא יעבוד טוב, שתקלות אינטרנט יגרמו לכך שסטודנטים יפסלו שלא בצדק, שלא באשמתם", הסביר.
"אני חושש מלחץ בקרב הסטודנטים, חלקם יחשבו שחברים שלהם העתיקו, יש הרבה שמועות על העתקות נרחבות. דווקא הסטודנטים הטובים והרציניים יפגעו", הוסיף. "הסטודנטים היותר חלשים כלכלית, שאין להם תנאים לקיים את הבחינה בבית, יפגעו עוד יותר. אני ממש לא אופטימי".
בינתיים, הסטודנטים מנסים למצוא פתרונות בעצמם. שלומי יחיאב, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית: "הגיעה העת להפסיק את חילופי המהלומות ולגלות אחריות עבור ציבור הסטודנטים. הנחנו על שולחן המל"ג מתווה ששומר על עקרונות משרד הבריאות, ובאותה נשימה על האוטונומיה של המוסדות האקדמיים. אם עתיד הסטודנטים והסטודנטיות אכן עומד לנגד עיניי קברניטי ההשכלה הגבוהה, כפי שהם נוהגים לטעון בכל הזדמנות - אנו דורשים מהם להוכיח זאת בפנינו, ולאשר את המתווה שהגשנו עוד היום".
(עדכון ראשון: 8:02)