(בווידיאו: הפיצוץ במתקן הגרעין בנתנז, השבוע)
שיגורו של לוויין הריגול "אופק 16" לחלל היום (שני) מגיע על רקע הדיווחים על הפיצוצים שהכו בשבועות האחרונים ברחבי איראן בנסיבות מסתוריות. גורם מודיעין מהמזרח התיכון שצוטט ב"ניו יורק טיימס" ייחס תקריות אלה לפעילות המודיעין הישראלית נגד פרויקט הגרעין, הנמצא בראש רשימת האיומים של צה"ל.
הלוויין שוגר סמוך לשעה 04:00 לפנות בוקר משדה ניסויים במרכז הארץ, ונכנס בהצלחה למסלולו המתוכנן סביב כדור הארץ כשהוא חולף מעל ישראל. הוא נושא מצלמה של חברת אלביט ברזולוציה מתקדמת של 50 ס"מ לפיקסל מגובה 600 ק"מ, המסוגלת לצלם שדה ראייה של כ-15 ק"מ. יכולות אלה מאפשרות לשפר את דיוק המעקב אחר מתקני הגרעין של איראן וכן פעילויות עוינות נוספות ברחבי המזרח התיכון.
בעבר הרחוק, נאלץ צה"ל לסכן טייסי קרב כדי להשיג תצלומי אוויר מעל שטחי מדינות אויב, תוך הפרה של אמנות בינלאומיות. כיום, חיילים יכולים להפעיל לוויינים מחדרים ממוזגים - ולצלם בלחיצת כפתור את מתקני הגרעין האיראנים, או לחשוף יעדי טרור אחרים ברחבי העולם.
עוד בנושא התקריות באיראן:
ברוח התקופה המתוחה, ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע אתמול על הארכת כהונתו של ראש המוסד יוסי כהן בחצי שנה. לפי הודעת משרד הממשלה, ההחלטה התקבלה על רקע "האתגרים הביטחוניים" של מדינת ישראל, בעוד שהמוסד אחראי על האיומים הרחוקים מהמדינה - ובראשם איראן.
ראש תכנית החלל במשרד הביטחון אמנון הררי קרא שלא למהר ולקבוע כי יש קשר ישיר בין עיתוי השיגור לבין ההתפתחויות האחרונות. "עיתוי שיגור הלוויין נקבע לפני הרבה מאוד חודשים", הבהיר. עם זאת, הוא הוסיף כי "ברור שסד"כ (סדר כוחות) הלוויינים הוא זה שמאפשר לנו להביט על כל מקום במזרח התיכון, וקצת מעבר לשם, ולאתר איומים, בעיקר באמצעות הלוויינים האלה".
הלוויין האחרון מצטרף לסדרת לווייני "אופק" ששוגרו לחלל על ידי ישראל החל משנת 1988. משרד הביטחון נכשל בשיגור הלוויינים אופק 4 ו-6, אך המשיך בשיגורי לוויינים נוספים, בהם לוויין המכ"ם הצבאי "טכסאר" מסדרת אופק, היודע לצלם בכל מזג אוויר, כולל דרך עננות כבדה.
כמו כן, אופק 5 ששוגר בשנת 2002 עדיין פועל בחלל. גורמים במערכת הביטחון סירבו לנקוב במספר הלוויינים הפועלים בחלל, אך הדגישו כי כניסתו של אופק 16 למסלול מרחיבה את יכולות קהילת המודיעין. הגורמים הדגישו כי הקפיצה בשם מהלוויין האחרון, אופק 11, לא התקבלה בגלל כישלון בשיגור לוויינים, אלא מטעמי אמונות תפלות ואבטחת מידע.
ד"ר עוזי רובין, נושא פרס ביטחון ישראל ואחד מאבות תכנית החלל הישראלית, אמר הבוקר בריאיון לוואלה! NEWS כי זה "יום מאושר" עבורו. לטענתו, "הצלחה אחר הצלחה בשיגורי הלוויינים והכנסתם לפעילות מצביעה על רמה מקצועית וטכנולוגית גבוהה מאוד".
הוא פירט כי מעבר למצלמה המתקדמת ולשיפורים הנוספים, כמו אלגוריתם לחיסכון בדלק, היתרון העיקרי של אופק 16 הוא תוספת הכוח ליכולות איסוף המודיעין של צה"ל. "אם הוא הלוויין השישי בחלל - מדובר בתוספת של עוד כ-15% כוח ליכולות הצילום - זה המון", הדגיש רובין. "המאמץ העיקרי היום הוא מודיעין מדויק מסביב לשעון. יש גם הרבה יוקרה בכך שישראל חברה במועדון מצומצם של 13 מדינות, כמו ארצות הברית, רוסיה, סין, יפן ועוד, המסוגלות לשגר לוויין לחלל באמצעות משגר שלהן משטחן".
על החיבור בין השיגור לאיסוף מודיעין על פרויקט הגרעין האיראני, אמר רובין כי "מדובר בהחלט בתוספת כוח משמעותית למלאכת המודיעין, אבל הלוויינים בישראל פותחו הרבה לפני שהוקם פרויקט הגרעין האיראני".
האזהרות מתכנית החלל "האזרחית"
עם זאת, על פי פרסומים זרים מלחמת הצללים שמנהל המודיעין הישראלי איננה מכוונת רק נגד פרויקט הגרעין, אלא גם נגד תכנית תכנית החלל של טהראן, תכנית הטילים ותהליך התבססותה בעיראק ובסוריה, תוך מתן סיוע נרחב לחיזבאללה. לפני שבועיים וחצי, התריע הרמטכ"ל מפני התקדמותה של איראן, ואמר כי היא "התקדמה באופן ניכר בתכנית הגרעין, אך הגרעין הוא כבר לא האיום היחיד".
במערכת הביטחון הצביעו בהמשך לכך על הפעלת צנטריפוגות מתקדמות במסגרת התכנית, באופן המאפשר לטהראן לצבור ידע ברמה טכנולוגית גבוהה. עם זאת, באיראן נזהרים בשלב זה מחציית סף העשרת האורניום שנקבע בהסכם הגרעין עם המעצמות ב-2015.
במקביל, בישראל חוששים כי החלפתו דונלד טראמפ בבחירות שיתקיימו בנובמבר הקרוב תביא לתפנית ביחסה של ארצות הברית כלפי הרפובליקה האסלאמית, ולגישה פרגמטית יותר מצד הבית הלבן. שינוי זה עשוי לבוא לידי ביטוי בהיקף הסנקציות, ואף במניעה מישראל להפעיל את "כל הכלים שנמצאים על השולחן" נגד פרויקט הגרעין, כפי שהתבטאו ראש הממשלה ושרים נוספים בשנים האחרונות.
במסמך עמדה שכתב לאחרונה למכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, הזהיר רובין מתכנית החלל של איראן, שזוכה להרבה פחות התעניינות מצד גורמי ביון מערביים. זאת, לאור ההפרדה שהאיראנים משתדלים לכאורה לבצע בינה לבין הפעילות הצבאית שלהם בתחום פיתוח הטילים ומערכות הנשק האחרות.
לדוגמה, באיראן פיתחו את משגר החלל "סאפיר", המבוסס על טיל ה"שיאהב" ובמקור על טיל צפון-קוריאני בשם "נו דונג". בעשור הקודם, בוצעו באמצעותו כמה שיגורים, אך רק בודדים מהם הצליחו להכין לוויין ניסוי למסלול בחלל.
רובין ציין כי בשנת 2010, חשפה איראן את הדור השני של משגרי הלוויינים שלה - "סימורג", שנחשב לגדול הרבה יותר מה"סאפיר". מאז, ניסו האיראנים לבצע שיגורים נוספים ורובם נכשלו. בסך הכול, ביצעו 11 או 13 שיגורים לחלל מאז השיגור הראשון בקיץ 2004 ועד תחילת אפריל, ורק ארבעה מתוכם צלחו. רובין הגדיר זאת כ"תוצאה בלתי מרשימה".
בסוף חודש אפריל השנה, הודיעו האיראנים על שיגור מוצלח של לוויין ניסוי לחלל. השוני העיקרי של שיגור זה הוא בקבלת האחריות של משמרות המהפכה על התהליך, מה שחיזק את ההערכות כי מדובר בפיתוח לצרכים צבאיים, והדגיש את רצונו של המשטר להתריס כלפי ארצות הברית ואירופה.
מסיבה זו, החשש הוא שפרויקט הגרעין, תכנית החלל והטילים שמפניהם התריעה ישראל מספר רב של פעמים, עוד בטרם חתם ממשל ברק אובמה על הסכם הגרעין, עלולים לסכן את העולם החופשי - ולא רק את ישראל.
פרויקט הטילים האיראני עלה לכותרות ברחבי העולם בשנת 2011, לאחר שפיצוץ עז הרעיד את בסיס הטילים בביד-קאנה, כ-50 ק"מ מטהראן. בפיצוץ נהרגו הגנרל חסן מוגאדם, שנחשב לאבי תכנית הטילים האיראנית, וכן מתו 16 מעוזריו. באותם הימים, נטען בדיווחים האיראניים כי מדובר בתקלה, אף שגורמים זרים ייחסו מאוחר יותר את הפיצוץ למודיעין הישראלי. כעת, פחות מעשור לאחר מכן, מרעידים את איראן פיצוצים מסתוריים חדשים.