משרד הביטחון והתעשייה האווירית שיגרו לפנות בוקר (שני) את לוויין התצפית "אופק 16" לחלל. מדובר בלוויין ריגול, שאמצעי התצפית שלו אמורים לשדרג את היכולות של ישראל בשני פרמטרים מרכזיים: חדות הצילום והיכולת לעקוב אחרי מטרה אחת במהירות או אחרי כמה מטרות במקביל.
השיגור מהווה שלב נוסף בכניסת ישראל למהפכת המידע והמודיעין, שתשדרג את ישראל כמעצמה אזורית ותקרב אליה מדינות בעולם, בין היתר בשל יכולות הריגול שלה. בין היתר, הלוויין צפוי לצלם בתנאי מזג אוויר משתנים ולשדרג את חדות התמונה מהחלל. לדברי גורמים בתעשיות הישראליות, ב"אופק 16" הוטמעו מערכות משודרגות שישפרו את הביצועים בהשוואה ללוויינים הקודמים של ישראל שנמצאים בחלל.
שדרוג יכולות הלוויינות בחלל בתחום הריגול צפויים לשפר גם היכולות המבצעיות של מערכת הביטחון וקהילת המודיעין. יכולות אלו יסייעו לעקוב אחר פרויקט הגרעין האיראני, פיצוח צירי הברחות נשק מאיראן דרך עיראק לסוריה ומשם ללבנון, ולהתעדכן במאמץ המנהור של חמאס וייצור תשתיות אחרות.
אל תפספס
השיגור בוצע בשעה 04:00 באמצעות משגר לוויינים מסוג "שביט" משדה ניסויים במרכז הארץ. בשעה 05:25, הלוויין חלף מעל ישראל, כשבחדר הבקרה של התעשייה האווירית ממשיכים לעקוב אחריו בדריכות.
בשלב הבא, יבדקו את מצבו ואת מצב המערכות שעליו ומסלולו בחלל באמצעי טלמטריה. לאחר מכן, יבוצעו תיקוני מסלול ובדיקות לכלל המערכות, ולבסוף - תופעל המצלמה. עם כניסתו למסלול סביב כדור הארץ, יעבור הלוויין סדרת בדיקות המיועדות לאימות תקינותו ורמת ביצועיו.
אמנון הררי, ראש מנהלת חלל במשרד הביטחון , אמר לאחר השיגור כי שילוח הלוויין עבר בהצלחה והגדיר את השיגור כ"רהוט", כך גם "הכניסה של הלוויין למסלול וגם החליפה הראשונה מעלינו לפני כשעתיים", אמר. "הלוויין הזה מצטרף לסדרת לווייני אופק שמשרד הביטחון מפעיל בחלל. גם הלוויין אופק 5 ששיגרנו בשנת 2002 עדיין בחלל ומשרת אותנו נאמנה".
על השאלה מדוע בחרו בשם אופק 16 בעוד לוויין התצפית האחרון ששוגר היה אופק ,11 ענה הררי כי "בחרנו בשם יפה. הלוויין הזה מאוד דומה מבחינת ביצועים לוויין אופק 11".
כבר בימים אלו עוסקים במשרד הביטחון על תכנון הלוויין התצפית הבא, אך טרם הושלם התקצוב לייצורו ושיגורו. חשוב להדגיש כי מצלמת הלוויין שייכת לחברת אלביט, והיא מסוגלת לצלם שדה ראייה של כ- 15 קילומטרים בכל צילום.
שלומי סודרי, מנהל מפעל חלל בתעשייה האווירית, אמר כי "אופק 16 הוא לוויין תצפית אלקטרו אופטי מתקדם מסוגו שהשלמנו את הרכבתו בשיא הסגר של הקורונה". לדבריו "המשימה הזו הוגדרה כחשובה ביותר. המשכנו לעבוד על השילובים הללו בצל הקורונה. שיא המשימה הייתה היום בלילה".
עוד אמר סודרי כי "הוטמעו בו שיפורים קלים לעומת לוויין האח אופק 11, בעיקר שיפור דיוק". על גל המפוטרים בתעשייה האווירית, הוא אמר כי בניגוד לשאר החטיבות בחברה תחום החלל נמצא במגמת תנופה ואף במסלול גיוס כוח אדם.
את פיתוח וייצור הלוויין והמשגר מוביל משרד הביטחון, באמצעות מנהלת החלל "אתגר" במפא"ת (המנהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית). התעשייה האווירית הינה הקבלן הראשי של הפרויקט, כשחטיבת טילים וחלל, באמצעות מפעל "חלל", מובילה את הפרויקט יחד עם מל"מ המפתחת את המשגר.
בלוויין מותקנת מצלמה פרי פיתוח וייצור של חברת "אלביט מערכות", ואילו חברת "תומר", החברה הממשלתית לייצור מערכות הנעה רקטית, וחברת "רפאל", ייצרו את מנועי טיל השיגור. כמו כן, בפרויקט שותפות חברות רבות נוספות, בהן "רוקר" ו"סיאלו".
על ההובלה הביטחונית של מבצע שיגור הלוויין הופקד הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב). בפיתוח מעורבים באופן עמוק גם גורמי צה"ל שונים, בעיקר מחיל המודיעין וחיל האוויר והחלל. עם כניסתו לפעילות, יעביר משרד הביטחון את הלוויין לאחריות הפעלת "יחידה 9900" - יחידת המודיעין הגיאוגרפי חזותי של אגף המודיעין בצה"ל.
ישראל - אחת מ-13 מדינות בעלות יכולת שיגור לחלל
משרד הביטחון משקיע מאות מיליוני שקלים בכל שנה בפיתוח תחום החלל ותעשיית הלוויינות. תכנית הפיתוח הרב-שנתית, שמוביל משרד הביטחון, מביאה לשדרוג היכולות האסטרטגיות, לחיזוק של תעשיית ההיי-טק וליצירת מקומות עבודה רבים. הלוויין הישראלי הראשון, "אופק 1", שוגר לחלל לפני כ-32 שנה, בשנת 1988.
במשך השנים, השקיע משרד הביטחון תקציבים משמעותיים בתחום הלוויינות. ישראל הייתה המדינה השביעית בעולם שהגיעה ליכולת מלאה של שיגור ולוויינות בחלל, וכיום ישראל היא אחת מ-13 מדינות בעלות יכולת זו, לצד ארצות הברית, רוסיה, סין, צרפת, איטליה, בריטניה, הודו, דרום וצפון קוריאה, יפן, אוקראינה ואיראן.
ההשקעה של מדינת ישראל בחלל נחשבת לאחת ההשקעות האסטרטגיות והכדאיות ביותר בתחומי המודיעין. מדובר בהשקעה רב-שנתית המחייבת משאבים, עקביות, התמדה ומקצוענות. זאת, במטרה להבטיח כי תכנית הלוויינות הישראלית תישאר בקדמת הטכנולוגיה ותמשיך להניב לוויינים מתקדמים, שישמרו על העליונות המודיעינית והטכנולוגית של מדינת ישראל.
השיגור האחרון של לוויין מהסדרה בוצע בשנת 2016, אז שוגר מבסיס פלמחים לוויין הריגול "אופק 11" לחלל. זמן קצר לאחר השיגור, הלוויין אמנם נכנס למסלול סביב כדור הארץ כמתוכנן, אך אז אובחנה תקלה כלשהי שגרמה לקשיי תקשורת עם הלוויין. אנשי התעשייה האווירית ומומחים שונים הצליחו לייצב אותו ולהשמיש אותו לפעילות מבצעית.
שר הביטחון בני גנץ אמר הבוקר כי מדובר ב"הישג אדיר למערכת הביטחון, לתעשיות הביטחוניות ולתעשייה האווירית בפרט". לדבריו, "העליונות הטכנולוגית והמודיעינית של מדינת ישראל היא אבן יסוד בביטחונה. העובדה שישראל היא אחת מ-13 מדינות בעולם בעלות יכולת שיגור לחלל, אינה מובנת מאליה והיא עומדת בראש ובראשונה בזכות האנשים ששוקדים על המערכות הללו ומקדמים יכולות פורצות דרך לאורך השנים. נמשיך לחזק ולבצר את כוחה של ישראל בכל חזית ומכל מקום".
מתוך הטוויטר של שר הביטחון בני גנץ:
בתוך כך, לפני כשלושה חודשים הודיעו משמרות המהפכה על שיגור מוצלח של לוויין צבאי ראשון לחלל. זאת, לאחר שבחודשים הקודמים, נכשלה איראן בכמה שיגורי לוויינים דומים. בדיווח של סוכנות הידיעות האיראנית הרשמית אירנא, נמסר כי הלוויין, שזכה לשם "נור", מהווה "הישג גדול והתפתחות חדשה עבור איראן בתחום התעופה והחלל".
ארצות הברית העריכה כי איראן אכן הצליחה לשגר את הלוויין, והבהירו כי מדובר במהלך משמעותי, מאחר שתכנית החלל של טהראן מתבססת על אותה טכנולוגיה שנדרשת לשיגור טילים בליסטיים בין-יבשתיים, העלולה לקדם את יכולתה לפגוע במטרות אויב.
(עדכון ראשון: 04:30)