תאריך היעד שהוכרז לסיפוח ישראלי של הגדה המערבית - 1 ביולי - הולך ומתקרב. עם זאת, נכון לעכשיו משרד המשפטים טרם הונחה להיערך למהלך, כך לדברי גורמים במשרד.
בימים האחרונים פורסם בוואלה! NEWS כי ראש הממשלה בנימין נתניהו עובד על מפות הסיפוח שיוצגו לאמריקנים עם יו"ר הכנסת יריב לוין ומנכ"ל משרד ראש הממשלה רונן פרץ, בעוד הדרג המקצועי במערכת הביטחון ובמשרדי המשפטים והחוץ לא לוקחים חלק בתהליך.
כעת, גורמים במשרד המשפטים אומרים כי לא מדובר רק בנושא המיפוי, ולמעשה הדרגים המקצועיים במשרד לא הונחו עדיין אפילו להתחיל להכין את התשתית המשפטית למהלך. זאת, אף שאם הדבר ייצא לפועל יהיו לו השלכות משפטיות מרחיקות לכת על ישראל, הן בזירה הפנימית והן בזירה הבינלאומית.
עוד בנושא:
- גנץ הנחה את הרמטכ"ל להאיץ את היערכות צה"ל לקראת הסיפוח
- נתניהו מגנה את דברי יו"ר מועצת יש"ע נגד טראמפ: "ידיד גדול של ישראל"
- ירדן מזהירה מפגיעה ביחסים עם ישראל: "הסיפוח לא יעבור ללא תגובה"
- ריבלין קרא להרגעת הרוחות סביב סוגיית הסיפוח: "כולנו מפסידים מהשיח"
- אל תתפשרו על מין לא מספק: כך תשפרו ביצועים - עם הנחה בלעדית
בתחילת השבוע, הנחה ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ את הרמטכ"ל אביב כוכבי להאיץ את היערכות צה"ל לקראת "הצעדים המדיניים העומדים על הפרק בזירה הפלסטינית". גנץ, על פי הדיווחים, אף עדכן את הרמטכ"ל על ההתקדמות בזירה המדינית. אלא שבמשרד המשפטים טרם התקיים מהלך דומה.
"כל עוד אין החלטה על מה בדיוק מתכוונים לעשות אז קשה להכין את כל התשתית המשפטית מראש. אבל לפחות בנושא ההשלכות הבינלאומיות וההסכמים, ברור שצריך לבחון את הדברים לפני מעשה", אמר לוואלה! NEWS בכיר לשעבר במשרד המשפטים.
הוא השווה את המצב למציאות לפני ההחלטה על תכנית ההתנתקות, שדרשה גם היא תשתית משפטית ענפה. "בהתנתקות, עוד לפני שהתקבלה החלטת הממשלה על המהלך היו במשרד המשפטים דיונים ברמת העיקרון, וכמובן שהגורמים המשפטיים היו מעורבים גם בניסוח החלטות הממשלה עצמה", אמר.
אותו בכיר לשעבר הסביר כי בכל תרחיש, סיפוח כולל בתוכו שורה של סוגיות משפטיות מורכבות שיש לפתור כדי להוציא את המהלך לפועל. "יש כמה מישורים שצריך להיערך בהם למהלך כזה, החל בשאלה איך בכלל מחילים את החוק הישראלי - האם בצו, שזה משהו שלא עשו בו שימוש מאז 1967, או בחוק כמו שעשו ברמת הגולן", אמר.
לדבריו, "צריך להסדיר בחוק את המעמד של האנשים שגרים בשטח שאינם אזרחי ישראל, ועוד סוגיות שקשורות לזה כמו מה קורה למשל לקרקעות של פלסטינים שבתוך השטח המסופח, כשהבעלים שלהן גרים ברמאללה או בשכם? אם בשטח המסופח אין רצף טריטוריאלי, צריך להסדיר את נושא הכניסה והיציאה מחלקים שונים של השטח וסוגיות שקשורות לתנועה של פלסטינים וישראלים בכבישים. יש עשרות נושאים שצריך להסדיר, כמו ענייני התכנון והבנייה והליכים שתלויים ועומדים לפי החוק הירדני".
"מישור נוסף הוא המישור הבינלאומי", הוסיף הבכיר. "החל מסוגיות שקשורות לבית הדין הבינלאומי בהאג, בעיות שיכולות להתעורר כלפי בעלי תפקידים ישראלים המגיעים לחו"ל, וגם דברים שקשורים להתחייבויות בינלאומיות של ישראל כמו ההסכמים עם ירדן ומצרים והסכמים שונים מול אירופה. אלה דברים שצריך לבחון מראש".
לפי ההסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול לבן, נתניהו יכול להביא את ההסכמה שתושג עם ארצות הברית בעניין החלת הריבונות לאישור הקבינט, הממשלה או הכנסת החל מ-1 ביולי, בכפוף ל"דיון והתייעצות" עם שר הביטחון בני גנץ. כפי שפורסם בוואלה! NEWS, רק מעגל מצומצם מאוד נמצא בסוד העניינים מול הממשל האמריקני, וגורמים מדיניים אמרו כי גם גנץ ושר החוץ גבי אשכנזי טרם נחשפו למפות שיקבעו את גבולות החלת הריבונות. בשבוע שעבר הודיע ראש הממשלה בישיבת סיעת הליכוד כי הוא מתכוון לעמוד בתאריך היעד הזה, ובסוף השבוע נתן סדרת ריאיונות לעיתוני ימין בהם שב והדגיש את מחויבותו לתהליך.