בבית המשפט המחוזי בירושלים נערך היום (ראשון) דיון הקראת כתב האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. בכך, לראשונה בתולדות המדינה, נפתח משפט נגד ראש ממשלה מכהן, כשנתניהו מואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים במסגרת שלושה תיקים - תיק 1000 (טובות הנאה מאנשי עסקים), תיק 2000 (פרשת נתניהו-מוזס) ותיק 4000 (פרשת בזק-וואלה). בפתח הדיון, ראש הממשלה ויתר הנאשמים - מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס, בעל השליטה לשעבר בבזק שאול אלוביץ' ואשתו איריס אלוביץ - אישרו שקראו והבינו את כתב האישום.
בראש הרכב השופטים עומדת רבקה פרידמן-פלדמן, ולצדה משה בר-עם ועודד שחם. לאחר שהנאשמים אישרו כי הם מכירים ומבינים את כתב האישום נגדם, הדיון עסק בנושאים טכניים יותר, כמו בקשות של הסנגורים להעברת חומרי חקירה נוספים מהפרקליטות וקביעת מועדים לדיונים בהם יישמעו הטענות המקדמיות של הצדדים. הסנגורים ביקשו חצי שנה להגיב לאישומים, בטענה שמדובר בחומרי חקירה רבים. כמו כן, בפרקליטות הסכימו כי הנאשמים - בהם גם נתניהו - לא יידרשו לנכוח בדיונים עד לשלב ההוכחות. נקבע כי הדיון הבא במשפט ייערך ב-19 ביולי.
לקריאת הפרוטוקול המלא של הדיון בבית המשפט
לקריאה נוספת בנושא
תחילה, השופטת פרידמן-פלדמן שאלה לגבי סטטוס העברת חומרי החקירה וכמה זמן יצטרכו הסנגורים כדי לעבוד עליהם. סנגורו של נתניהו, עו"ד מיכה פטמן, השיב שכרגע הוא אפילו לא יכול להעריך. הוא ביקש לקבוע ישיבת תזכורת עוד חודשיים-שלושה, שרק בה יוכל להעריך נכונה כמה זמן הם צריכים כדי ללמוד את כל החומרים. "חבריי מעריכים שהם יוכלו להיות מוכנים להוכחות באזור סוף ינואר. אנחנו מעריכים שנזדקק לחודשיים-שלושה יותר מזה. אלה לא הערכות כדי למרוח זמן. אלה הערכות ריאליות כדי לתת ייצוג ראוי לראש ממשלת ישראל", טען עו"ד פטמן.
דיווח חי מהדיון בבית המשפט:
עו"ד ז'ק חן, המייצג את שאול אלוביץ': לנו נמסר מהתביעה שקיבלנו את כל חומרי החקירה, היום אנחנו אמורים לקבל משלוח אחרון של בערך טרה-בייט של וידאו ואודיו של חקירות. מדובר בתיק ענק, מגה תיק. התחלנו לקבל את חומרי החקירה רק ב-9 במרץ.
השופטת פרידמן-פלדמן: עו"ד חן, מה ההערכה שלכם עד שתשלטו על החומר?
עו"ד חן: יש כמה דברים שמאוד ייעלו ויקצרו את ההליך. דגשים שהייתי מבקש להביא בקצרה בפני כבודכם. היינו רוצים לדעת מפי התביעה מה סדר הפרשות שיובאו בהוכחות. הדבר השני, סדר העדים הצפוי. אם נקבל את סדר העדים זמן מספיק מראש, ולצדם גם את המסמכים שהתביעה מבקשת להציג לעדים - כמקובל בתיקים בסדר הגודל הזה - זה מאוד יעזור להגנה להיערך, וגם לקצר את הזמן אולי להגיע להסכמות על מסמכים שיוגשו בהסכמה.
בקשה נוספת וחשובה, לא רק ליעילות הדיון ולמיקוד שלו, אלא גם כדי להבטיח הליך הוגן. ביום חמישי התראיינו לפחות שלושה אם לא ארבעה עדי תביעה מרכזיים בתיק לתכנית טלוויזיה ("המקור" - ד"ד). דבר כזה עוד לא היה. אני לא מדבר פה על התכנית, אלא על תופעה. אנחנו מבקשים מכבודכם להורות לתביעה ליצור קשר עם כל העדים שלה, ולהזהיר אותם מפני ניהול משפט מקביל בתקשורת. אנחנו רוצים שהמשפט יתנהל בין כותלי בית משפט זה. אנחנו חושבים שגם בית המשפט לא יסכים שיתחרו איתו בעריכת המשפט, ושבמשפט המקביל הזה משתתפים עדי תביעה. אם נעשה את זה, ניתן ידינו לקרקס.
אני פונה לבית המשפט בלית ברירה. אנחנו פנינו עם שידור הפרומו ליועמ"ש ולמ"מ פרקליט המדינה. התרענו לפניו על בסיס הפרומו שהולכות להתבצע כאן עבירות. קיבלנו מכתב בן שורה אחת שהיועמ"ש הודיע לנו שאין בכוונתו להתערב. לא העלינו בדעתנו שזה יגלוש בתוכן לאן שזה גלש, כולל ניסיונות להשפיע על עדים. לכן אנחנו פונים לבית המשפט הזה כדי להבטיח שיתקיים משפט צדק לנאשמים.
עו"ד מיכל רוזן-עוזר, שותפתו של חן, שמייצגת את איריס אלוביץ': "כל מה שאנחנו מבקשים זה את ההזדמנות לנהל הליך הוגן. התיק הזה מאוד שרירי במובן שאין לו 'שומנים'. אין קלסרים של הצהרות בנקים - כמות הקלסרים היא חומר שצריך ללמוד. ויוצא לנו בערך 300 קלסרים". עו"ד רוזן-עוזר טוענת שהאינדקס של חומרי החקירה שמסרה להם התביעה לא טוב, ומקשה מאוד לעבור ביעילות על חומרי החקירה.
עו"ד רוזן-עוזר: לנו קשה מאוד להעריך היום את סדר הגודל של הזמן שנדרש לנו.
השופטת פרידמן-פלדמן: אתם בשלים להעלות היום טענות מקדמיות, או שגם זה תלוי חומרי החקירה? לזה לא צריך חצי שנה?
עו"ד רוזן-עוזר: אנחנו לא בשלים היום. הדבר הנכון מבחינתנו זה לקבוע מועד לתזכורת, ואנחנו כל הזמן עובדים מול התביעה כדי שנוכל לנהל את ההליך בצורה יעילה ולצמצם את המחלוקות. מבחינתנו נכון לקבוע מועד לתזכורת, ולא לקבוע עדיין מועד לתחילת ניהול ההוכחות.
עו"ד פטמן: אני מבקש מעבר לעדי התביעה להנחות את התביעה שהחקירה הסתיימה. אנחנו רואים בחומרי החקירה כי אחד מעדי התביעה תושאל ב-3 באפריל 2020. הבקשה השנייה, מאחר שעמית חדד היה בשימועים ומכיר את החומרים יותר טוב ממני, אבקש לתת גם לו כמה דקות לטעון.
עו"ד נוית נגב, שמייצגת את מוזס יחד עם עו"ד איריס ניב סבאג, הצטרפה גם היא לבקשה לקבוע תזכורת. גם היא מתלוננת על אינדקס החומרים, ולדבריה דברים שסווגו כחומרים של תיק 4000 רלוונטיים לליבת התיק שלהם - תיק 2000.
השופטת פרידמן-פלדמן פנתה לתובעת ליאת בן ארי ושאלה אותה האם החקירה הסתיימה, והיא אישרה כי היא הסתיימה.
השופטת פרידמן-פלדמן: יש לכם רשימה אחת עם כל החומר?
בן ארי: אין רשימה אחת כזו. יש קבצי אקסל עם לשוניות שצריך להיכנס אליהן. אציין שכל החומר הועבר לסנגורים סרוק, בניגוד לבדרך כלל. אנחנו הצענו לנאשמים או לבוא ולצלם אצלנו את כל החומר, או שנעביר להם את כל החומר סרוק ללא עלות נוספת - וכל הנאשמים בחרו בזה, זה ברור למה. אנחנו חשבנו שזה יחסוך חלק מהטענות שעלו כאן היום, מתברר שזה לא בדיוק ככה. הרשימות הן כבדות, לא אכחד. צריך לעבור עליהן בשקידה. אנחנו משתפים פעולה עם הסנגורים שפונים אלינו כל הזמן.
לגבי המגה-תיקים, חשוב לי מאוד לומר שתיק הולילנד שבמקרה טיפלתי גם בו, נשא 1,200 קלסרים. אז כשמדברים על 300 קלסרים... החומרים מסודרים. יכול להיות שיש תקלות. את תיק 4000 חקרו שתי רשויות - רשות ניירות ערך והמשטרה, והפסיקה מתייחסת גם למצבים כאלה. בית המשפט העליון קיבל את העניין הזה, והשאלה הרלוונטית היא האם ניתן להתמצא.
השופטת פרידמן-פלדמן: זו בדיוק הטענה.
בן ארי: אז שייפנו אלינו ואנחנו עומדים לרשותם בכל דבר ועניין. בסך הכול זה תיק שאפשר להסתדר איתו. ביקשו מאיתנו למשל את כל תמלילי החקירות בקובץ שניתן לחפש בו - אז עשינו את זה, וכמובן שזה גורר טענות שלוקח לנו זמן לעשות את זה.
בן ארי ביקשה מהשופטים לקבוע תאריך לתחילת דיוני ההוכחות, וממנו לגזור אחורה את התאריך למענה לכתב האישום ולדיוני הטענות המקדמיות. עו"ד חן אמר כי "אנחנו לא במשחק שההגנה רוצה למרוח והפרקליטות בשם האינטרס הציבורי רוצה מהר-מהר. אנחנו נתנו הערכות מאוד שמרניות (לזמן הנחוץ), ולטעמנו גם קיום הליך הוגן הוא אינטרס של הציבור".
במהלך הדיון, הפרקליטות הסכימה לוותר על נוכחות הנאשמים הדיונים עד למענה לכתב האישום. עו"ד חן אמר כי "בהחלט אפשר לוותר על נוכחותם ואנחנו אפילו מבקשים את זה", בעוד שעו"ד פטמן הוסיף: "נצמצם את הקרקס התקשורתי למינימום".
שרים הגיעו לתמוך, נתניהו: "תפירת תיקים"
בטרם הדיון, נשא נתניהו דברים, וטען כי "גורמים בפרקליטות תופרים לי תיקים". ראש הממשלה פנה לאזרחים ואמר: "מה שעומד למשפט זה הניסיון לסכל את רצון העם, להפיל אותי ואת מחנה הימין. למעלה מעשור שהשמאל לא מצליח לעשות זאת בקלפי, אז בשנים האחרונות מצאו פטנט חדש - גורמים במשטרה ובפרקליטות חברו לחבורת רק לא ביבי כדי לתפור לי תיקים מופרכים והזויים. המטרה היא להפיל ראש ממשלה חזק מהימין ולהרחיקו מהנהגת המדינה למשך שנים רבות".
לדבריו, "הניסיון להפיל אותי ואת הימין הגיעו לשיא בשנה האחרונה. חבורת 'רק לא ביבי' התערבו בגסות בבחירות אפריל 2019. הם עשו הכול כדי שלא אעמוד פה היום כראש ממשלה, אלא כראש ממשלה לשעבר, פוליטיקאי מובס. לכן, אני ניצב פה היום כראש הממשלה שלכם בגב זקוף ובראש מורם. אני דורש - גלו הכול, חשפו הכול. נציגי התקשורת רוצים לצלם אותי בבית המשפט כחלק ממסע התעמולה 'רק לא ביבי' שלא נפסק. אבל אני רוצה שהציבור יראה את כל התמונה וידע את כל האמת. הבקשה הראשונה שלי מבית המשפט - שקיפות מלאה. אני מבקש שהכול ישודר בשידור חי, רציף ולא מצונזר".
שרים וח"כים מהליכוד הגיעו לבית המשפט כדי לתמוך בראש הממשלה וללוות את הפגנת התמיכה בו, בהם השרים אמיר אוחנה, מירי רגב, יואב גלנט, צחי הנגבי, אלי כהן ודודי אמסלם וחברי הכנסת ניר ברקת, יואב קיש ומאי גולן. לשרים ולח"כים של הליכוד יוקצה אולם משלהם בקומה 2 שיוקרן בו המשפט במעגל סגור.
השרה רגב הודתה לפעילים מחוץ לבית המשפט. "היום זה יום עצוב לדמוקרטיה הישראלית. ראש הממשלה לא עומד לבד, כולנו פה כדי לחזק ולתמוך בראש הממשלה נתניהו", אמרה. "אנחנו נביע את עמדתנו ודעתנו בצורה עניינית ומסודרת ונדאג לזה שהשופטים לא יפלו למלכודת התקשורת ויבואו ויעשו משפט אמת לראש הממשלה".
הדיון נדחה מחודש מרץ בעקבות מצב החירום במערכת המשפט. בבית המשפט התייצבו גם התובעת ליאת בן ארי, שהגיעה תחת אבטחה כבדה. כמו כן, הגיעו גם יתר הנאשמים - מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס, בעל השליטה לשעבר בבזק שאול אלוביץ' ואשתו איריס אלוביץ'.
ההיערכות לדיון בבית המשפט חסרת תקדים. מלבד סידורי האבטחה של ראש הממשלה, נאלצו לעמוד גם במגבלות שנובעות מהקורונה. בשל כך הוגבל מספר הנוכחים וכל אחד מהנאשמים הורשה להיות מיוצג בדיון על ידי סנגור אחד בלבד. באולם לא היה קהל, ואפילו העיתונאים נאלצו לצפות משני אולמות נפרדים בקומה אחרת, והדיון שודר אליהם במעגל סגור.
מחוץ לבית המשפט הפגינו מאות מתומכי נתניהו, תוך שהם קוראים "ביבי מלך ישראל" ונושאים שלטים בגנות היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. מנגד, מול מעון ראש הממשלה בבלפור מחו מאות מאנשי תנועת הדגלים השחורים.
במה נאשם נתניהו בכל אחד מהתיקים?
בתיק 1000, פרשת המתנות, נתניהו נאשם כי קיבל מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר טובות הנאה בשווי של כ-700 אלף שקלים, בעת שכיהן כראש ממשלה. עיקר המתנות היו סיגרים, מארזי שמפניה ותכשיטים.
בנוסף לכך, נטען כי נתניהו פעל לטובת מילצ'ן בשלושה עניינים, שבהם ביקש איש העסקים את התערבותו: הוא פנה לשר החוץ האמריקני ג'ון קרי כדי להאריך את תוקף הוויזה של איש העסקים, הוא פנה לשר האוצר יאיר לפיד כדי להאריך את תוקף הפטור ממס לתושבים חוזרים, והוא פעל לקדם מיזוג של "קשת" ו"רשת" - לכאורה לבקשת מילצ'ן. על פי התביעה, מעשים אלו פגעו בדימוי השירות הציבורי ובאמון הציבור בו, בצורה שמגבשת עבירה של מרמה והפרת אמונים.
תיק 2000 עוסק בשיחות בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות מוזס. באותן שיחות השניים דנו לכאורה בהטבת סיקורו של ראש הממשלה בקבוצת ידיעות, בתמורה להטלת מגבלות על המתחרה העיקרי של העיתון - "ישראל היום". התביעה השתכנעה כי מי שהציע את העסקה הוא מוזס, ולכן הוא נאשם בהצעת שוחד. מנגד, היועמ"ש גם השתכנע כי נתניהו לא התכוון להשלים את עסקת השוחד, אולם המשיך את השיחות עם מוזס כדי לשפר את סיקורו בקבוצת ידיעות, ואף קיים פעולות מסוימות לצורך כך. התנהלות זו, על פי הפרקליטות, מהווה לכאורה עבירה של מרמה והפרת אמונים.
תיק 4000, התיק החמור ביותר מבחינת ראש הממשלה, עוסק בהטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים, שנתניהו העניק לכאורה לאלוביץ'. בתמורה, על פי האישום, פעל אלוביץ' להטות את הסיקור באתר וואלה! NEWS, שהיה בשליטתו. זהו התיק היחיד שבו חשוד נתניהו בשוחד.
(עדכון ראשון: 14:04)