אחרי שנים ארוכות של חקירות, מחר (ראשון) בצהריים יגיעו תיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו לבית המשפט המחוזי בירושלים. נתניהו דרש בעבר עימות פומבי עם עדי המדינה, ואף ביקש מהיועמ"ש אביחי מנדלבליט - מתוך ידיעה שהבקשה תידחה - כי השימוע שלו בפרשה ישודר בשידור חי. זה כנראה לא הפורמט עליו חלם ראש הממשלה, אבל ממחר זה בדיוק מה שיקרה. המשפט, גם אם שלב ההוכחות יחל רק בעוד כמה חודשים, יהיה האירוע הפומבי בו ינסה נתניהו להדוף, באמצעות סנגוריו, את ראיות התביעה - ובעיקר את עדויותיהם של שלושה עדי מדינה, שהיו בין האנשים הקרובים ביותר אליו.
תיק 4000 הוא התיק החמור ביותר בכתב האישום, במסגרתו מואשמים נתניהו ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' בשוחד. לפי התביעה, בין הצדדים התקיימה מערכת יחסים של "תן וקח" במסגרתה נתניהו נתן הטבות רגולטוריות שהיו שוות מיליארדי שקלים לאלוביץ', בעל השליטה ב"בזק" באותן שנים, ומן הצד השני אלוביץ' היטה את הסיקור לטובת נתניהו באתר וואלה! NEWS שהיה גם הוא בשליטתו.
כבר באוקטובר 2015 פרסם העיתונאי גידי וייץ מ"הארץ" תחקיר שעסק בהשפעתו של נתניהו על אתר וואלה! NEWS, אלא שהמשטרה עדיין לא פתחה בחקירה. ביוני 2017 פתחה הרשות לניירות ערך בחקירה גלויה של הקשרים החשודים בין בזק לבין משרד התקשורת. בין היתר מצאה הרשות כי מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שלמה פילבר, שימש מעין "חפרפרת" עבור אלוביץ' במשרד התקשורת והעביר לו מסמכים פנימיים של המשרד שהיו בעלי משמעות גדולה לבזק.
לקריאת כתב האישום המלא
ביולי 2017 פרסם מבקר המדינה לשעבר, יוסף שפירא, דוח על התנהלות משרד התקשורת, ובו נקבע כי עם כניסתו של ראש הממשלה למשרד התקשורת ערך נתניהו הסדר ניגוד עניינים, אך הסתיר בו את קשריו החבריים עם אלוביץ'. רק בסוף אותה שנה נכנסה לתמונה יחידת להב 433 של המשטרה, והחלה להיחקר התמונה הרחבה. עם הפיכתם לעדי מדינה של פילבר ושל ניר חפץ - יועץ התקשורת הצמוד שליווה את בני הזוג נתניהו - עלתה החקירה על המסלול שיוביל להפיכתה לכתב אישום.
ואכן, כתב האישום הוגש בינואר האחרון. לפי המתואר בו, נתניהו נתן לבני הזוג שורת הטבות מתוקף תפקידו כשר התקשורת. כך, למשל, הוא חתם על אישור למכירת אתר "יד2", שהיה שייך לחברה בשליטת אלוביץ', לתאגיד תקשורת גרמני בתמורה לכ-800 מיליון שקלים. בנוסף אישר שר התקשורת נתניהו את העסקה לרכישת מניות חברת הלוויין yes על ידי בזק - שתיהן בשליטת אלוביץ'. על פי תנאי הסכם המכירה, היה קריטי עבור אלוביץ' כי שר התקשורת יאשר את המיזוג ללא תנאים עד 23 ביוני 2015. שר התקשורת נתניהו אכן עשה זאת, ביום האחרון ממש. האישור שניתן ללא תנאים היה שווה לאלוביץ' כמיליארד שקלים.
מן הצד השני, ולכאורה כדי להבטיח את אותן פעולות אשר להן נזקק אלוביץ' מצד ראש הממשלה ושר התקשורת, קיבל נתניהו אפשרות להטות לטובתו ולרעת מתחריו הפוליטיים את התכנים באתר וואלה! NEWS. כך, ביולי 2015 התלונן אלוביץ' בפני מנכ"ל האתר לשעבר, אילן ישועה, על כך שבעוד נתניהו פועל עבורו כשר התקשורת, הוא מתקשה לגמול לו בשל התנגדות של עיתונאים להתערבות בתכנים.
הבעיה בתיק 4000 היא שמדובר בתיק נסיבתי. כלומר, אין ראיה ישירה וחותכת לעסקה בין בני הזוג אלוביץ' לנתניהו, ולכן בית המשפט ייאלץ להכריע אם אכן היתה עסקת שוחד. במסגרת התיק צפויים להעיד שורת בכירים לשעבר במשרד התקשורת וכן עיתונאים בעבר ובהווה בוואלה! NEWS. העדויות החשובות ביותר יהיו של חפץ וישועה, שיספרו כיצד הועברו דרכם באופן אישי הדרישות להטיית התכנים באתר, ועדותו של פילבר - שמערבת את נתניהו עצמו בפעולות לטובת החברות של אלוביץ'.
מנגד, נתניהו צפוי לנסות לתקוע טריז בתזה של התביעה בדיוק בנקודה בה אין ראיה ישירה. הוא יטען כי האישורים שנתן לטובת בזק ואלוביץ' היו סבירים וכי היה בהם היגיון מקצועי, וכן שלא היה קשר בין פעולותיו כשר התקשורת לבין מאות הבקשות שהעביר שלו ושל רעייתו לשינוי של תכנים באתר, ולחברות הקרובה בינו ובין רעייתו לבני הזוג אלוביץ'. השאלה העיקרית תהיה אם השופטים ישתכנעו כי הדברים הותנו זה בזה.
אחת הבעיות של ראש הממשלה היא שאותו קשר חברי בין בני הזוג נתניהו לאלוביץ' - הוא שאמור לבסס נגדו אישום במרמה והפרת אמונים. על פי כתב האישום, אותו קשר חברי הביא לכך שפעולותיו של נתניהו למען אלוביץ' נעשו בניגוד עניינים חמור.
"במהלך התקופה הרלוונטית אף הסתיר הנאשם נתניהו את יחסיו עם הנאשם אלוביץ' מפני גורמים רשמיים שונים וכן מסר הנאשם נתניהו לגורמים אלה מידע חלקי ומטעה על אודות טיב יחסיו עם הנאשם אלוביץ'", נכתב בכתב האישום.
תיק 2000
תיק 2000 עוסק גם הוא ביחסיו של ראש הממשלה עם התקשורת, ובפרט בשיחות בינו לבין מו"ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס. השיחות נערכו בשנים 2008-2009, 2013 ו-2014 ועסקו בהטבת סיקורו של ראש הממשלה בקבוצת ידיעות, בתמורה להטלת מגבלות על המתחרה העיקרי של העיתון - "ישראל היום".
הפגישה החשובה ביותר נערכה ב-4 בדצמבר 2014, ובה לכאורה הציע מוזס שוחד של ממש לנתניהו, כאשר קשר במפורש בין שינוי אופי הסיקור של נתניהו ומשפחתו ("לסובב את הספינה", בלשונו), לבין קידום חקיקה שתטיל מגבלות על "ישראל היום". נתניהו לא הפסיק את השיחה. אף שלטענתו לא התכוון מעולם להיענות להצעת השוחד, הוא גם ביצע פעולות מסוימות ונפגש בעניין שהיה חשוב למוזס עם יו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת הכנסת דאז - הח"כים זאב אלקין ויריב לוין. בסופו של דבר העסקה לא יצאה לפועל.
בניגוד לתיק 4000, בתיק הזה יש ראיה ישירה שברוב תיקי השוחד החוקרים יכולים רק לחלום עליה: הקלטה של השיחה בין נתניהו למוזס, שביצע ארי הרו, ראש הסגל של נתניהו לשעבר שהפך גם הוא עד מדינה. אלא שכאן יש חשיבות גדולה לפרשנות של הדברים שנשמעים בהקלטה. בעוד היועמ"ש אביחי מנדלבליט השתכנע כי הצעת השוחד של מוזס היתה אותנטית, הוא סבר שלנתניהו לא היתה מעולם כוונה לממש את העסקה עם המו"ל, והוא בסך הכול ניסה להאריך את המגעים מול מוזס בתקווה לשפר את הסיקור שלו בקבוצת ידיעות כל עוד המגעים נמשכים.
משום כך, בעוד מוזס מואשם בשוחד, מנדלבליט החליט בניגוד לעמדתם של התובעת ליאת בן ארי ופרקליט המדינה לשעבר שי ניצן, להאשים את נתניהו בעבירה פחותה של מרמה והפרת אמונים.
בתיק 2000 צפויים סנגוריו של נתניהו לטעון כי משום שלא היתה לו כוונה להשלים את העסקה, לא נעשתה כל עבירה. עוד ייטען כי אין מקום "להפליל" מערכת יחסים בין פוליטיקאי לגורם תקשורתי, וכי שיחות כאלה הן עניין שבשגרה. הוא אף טוען שאין הבדל בין המגעים שניהל עם מוזס למגעים שניהלו איתו גורמים פוליטיים אחרים כאשר המו"ל ביקש לקדם חוקים שיגבילו את "ישראל היום". ניתן לומר כי בניגוד לתיק 4000, שבו השאלה היא עובדתית - האם התקיימה עסקה או לא - בתיק 2000 השאלה היא משפטית: האם הדברים שאין ספק שנאמרו והמעשים שאין ספק שנעשו מהווים עבירה פלילית.
בתיק הזה תהיה חשיבות גדולה לעדים אלקין ולוין, מקורבי ראש הממשלה לשעבר חפץ והרו, וכן
העיתונאים הבכירים ביותר בקבוצת ידיעות אחרונות - עורך אתר ווינט לשעבר ערן טיפנברון ועורכי ידיעות אחרונות לשעבר, רון ירון ושילה דה בר. אלו העדים שיוכלו לחשוף בפני בית המשפט בעדותם את הלך רוחם של נתניהו ומוזס, כמו גם את הפעולות שנעשו בפועל במסגרת המגעים בין השניים.
תיק 1000
תיק 1000 ("פרשת המתנות") עוסק במתנות בשווי מאות אלפי שקלים שקיבלו בני הזוג נתניהו במשך שנים מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר. בנוסף נטען כי נתניהו פעל לטובת מילצ'ן בשלושה עניינים, שבהם ביקש איש העסקים את התערבותו: הוא פנה לשר החוץ האמריקני ג'ון קרי כדי להאריך את תוקף הוויזה של איש העסקים, הוא פנה לשר האוצר יאיר לפיד כדי להאריך את תוקף הפטור ממס לתושבים חוזרים, והוא פעל לקדם מיזוג של "קשת" ו"רשת", לכאורה לבקשת מילצ'ן.
על פי כתב האישום, עיקר המתנות של מילצ'ן ופאקר היו קופסאות סיגרים ומארזי שמפניות, אשר ניתנו לנתניהו ולרעייתו, "באופן רציף, במענה לבקשות ואף לדרישות, בין היתר באמצעות משלוחים, גם כאשר מילצ'ן ופאקר לא שהו בישראל, עד כדי כך שהפכו למעין 'קו אספקה'". היקף טובות ההנאה הצטבר לסכום של כ-700 אלף שקלים, והן ניתנו לנתניהו בזיקה לתפקידיו הציבוריים ולמעמדו כראש הממשלה.
משלוחי השמפניה והסיגרים ממילצ'ן היו מועברים לנתניהו בביקורים שלהם אחד בביתו של השני, או במשלוחים שביצעו עובדיו של איש העסקים. בכל פעם היה נוהג מילצ'ן להעביר קופסה או כמה קופסאות של סיגרים ששווייה של כל אחת 2,000-3,000 שקלים, ו"שישייה" או שתיים של בקבוקי שמפניה. שוויו של כל מארז שמפניה מוערך בכאלפיים שקלים.
בנוגע לפאקר, נתניהו נאשם בהפרת אמונים בגלל עצם קבלת טובות ההנאה, שכן לחברי ממשלה אסור לקבל שום טובת הנאה מלבד השכר שמשלמת להם המדינה. ואולם, בנוגע למילצ'ן הוא גם פעל לכאורה לבקשתו בעניינים שעליהם היה יכול להשפיע כראש ממשלה.
התביעה לא טוענת שפעולותיו של נתניהו עבור מילצ'ן נעשו בתמורה למתנות, שכן אז היה מדובר בתיק שוחד נוסף. כך למעשה ראתה המשטרה את תיק 1000, וכך גם המליצו לעשות התובעת בן ארי ופרקליט המדינה ניצן. ואולם, בסופו של דבר החליט מנדלבליט להסתפק באישום לפיו בשל המתנות שקיבל וחברותו עם מילצ'ן, פעולותיו של נתניהו למען איש העסקים נעשו תוך ניגוד עניינים חמור, שמהווה עבירה של מרמה והפרת אמונים.
מילצ'ן עצמו, שנחשד במתן שוחד, לא הואשם בדבר בסופו של יום. הוא עצמו יהיה עד מטעם התביעה, כמו גם פאקר והעוזרת האישית של מילצ'ן - הדס קליין - שאליה כביכול הועברו חלק מהדרישות והבקשות של בני הזוג נתניהו למשלוחי שמפניה. עוד יעידו במסגרת תיק זה עובדים במשרד ראש הממשלה; ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו, שיעיד בנוגע לפעולות שביצע נתניהו לטובת עסקיו של מילצ'ן; וכן אנשי עסקים נוספים המקורבים לראש הממשלה - בן דודו נתן מיליקובסקי, פויו זבלודוביץ' וספנספר פרטרידג'.
עדותו של פרטרידג' עשויה להקשות על נתניהו בחזית נוספת. בשבוע האחרון דנה ועדת ההיתרים שבמשרד מבקר המדינה בבקשתו של נתניהו לקבל מפרטרידג' מיליוני שקלים למימון הגנתו המשפטית. בעבר אישר מבקר המדינה לנתניהו לקבל מפרטרידג' הלוואה, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה בחן את זיקותיו של איש העסקים לישראל וקבע שמבחינת ניגודי עניינים אין מניעה שילווה לנתניהו את הכסף.
ביום חמישי, כשוועדת ההיתרים דנה שוב בבקשתו של נתניהו, היא ביקשה מהיועמ"ש מנדלבליט התייחסות לשאלה האם היותו של פרטרידג' עד תביעה נגד נתניהו לא יוצרת ניגוד עניינים חדש. הדברים עלו בעקבות דיון שנערך בבג"ץ לאחרונה בעתירות נגד ועדת ההיתרים. רק לאחר שמנדלבליט יחווה דעתו בעניין, תוכל הוועדה לקבל החלטה בעניין מימון הגנתו של ראש הממשלה על ידי איש העסקים.