בית המשפט המחוזי בירושלים קבע הבוקר (רביעי) את הרכב השופטים שידון במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בראש ההרכב תעמוד השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, והשופטים משה בר-עם ועודד שחם. נתניהו יעמוד לדין לאחר שבחודש דצמבר הוגש נגדו כתב אישום בגין שוחד ומרמה והפרת אמונים. בחודש שעבר הוגש כתב האישום לבית המפשפט המחוזי, זאת לאחר שנתניהו הודיע כי הוא מושך את בקשת החסינות שביקש מהכנסת.
השופטת פרידמן-פלדמן, שתשב בראש הרכב השופטים, מכהנת על כס השיפוט מעל 25 שנים, וב-2012 קודמה מבית משפט השלום בירושלים לבית המשפט המחוזי. לפני כן עבדה יותר מעשור בפרקליטות המדינה. יתרונה הגדול הוא שכבר שפטה ראש ממשלה (לשעבר) - בכך שהיתה חלק מההרכב שהרשיע את אהוד אולמרט בפרשת "מעטפות הכסף".
ההרכב המקורי שדן בתיק זיכה את אולמרט, אולם הפרקליטות ערערה ואף הגישה הקלטות חדשות שמסרה ראש לשכתו של אולמרט, שולה זקן. בית המשפט העליון הורה להחזיר את התיק למחוזי, כשהפעם הצטרפה להרכב פרידמן-פלדמן, במקום הנשיאה מוסיה ארד שפרשה. לא רק שהתיק הסתיים בהרשעה, ובהטלת 8 חודשי מאסר על אולמרט, אלא שפרידמן-פלדמן אף ציינה בפסק הדין כי היא סבורה שהיה מקום להרשיע את אולמרט גם בסיבוב הראשון, על פי הראיות שהוצגו אז.
לקריאת כתב האישום המלא - לחצו כאן
עוד בוואלה!
בדומה לראש ההרכב, גם השופט שחם עבד בעברו בפרקליטות המדינה, אך מדובר בתקופה קצרה ביותר - בשנים 1999-2000 - אז היה פרקליט המחלקה הפלילית. לפני כן הוא גם היה עוזר משפטי של שופט העליון תאודור אור. שחם יביא להרכב את המקצועיות הכלכלית שדרושה לתיקי ראש הממשלה. בשנים האחרונות הוא מכהן בבית הדין לתחרות, שהוקם בבית המשפט המחוזי לירושלים לפי חוק ההגבלים העסקיים, ודן בנושאים הקשורים לתחרות במשק ובעררים על החלטות הממונה על הגבלים עסקיים.
השופט שחם היה בנוסף חלק מהרכב בית משפט השלום בירושלים שישב בתיק המינויים הפוליטיים של השר צחי הנגבי בעשור בקודם. שחם כתב את חוות הדעת המחמירה ביותר, וסבר שיש להרשיע את הנגבי גם בשוחד בחירות, גם במרמה והפרת אמונים וגם בעדות שקר. בסופו של דבר, בשל עמדות שני השופטים האחרים בהרכב, הנגבי הורשע בעדות שקר בלבד.
השופט בר-עם הוא היחיד משלושת שופטי ההרכב שלא עבד בעברו כעורך דין בשירות המדינה. מכהן כשופט מאז שנת 2000, תחילה בבית משפט השלום בבאר שבע, ומאז 2012 במחוזי בירושלים. בר-עם והשופטת פרידמן-פלדמן היו שניים משלושת שופטי ההרכב שזיכה ב-2018 את סלומון רדאי, שהואשם ברצח חברתו. רדאי ישב ארבע שנים וחצי במעצר, אולם לבסוף זוכה תוך שהשופטים מתחו ביקורת על גורמי המשטרה והתביעה.
גנץ: "נתניהו לא יוכל לכהן כשיהיה עסוק במשפט"
יו"ר כחול לבן הגיב היום לפרסום שמות ההרכב, וטען כי נתניהו לא יוכל לשמש כראש ממשלה כשיהיה עסוק בניהול המשפט. "אני מבין שהבוקר הוכרז ההרכב של נתניהו", אמר גנץ בביקור בבית החולים סורוקה בבאר שבע. "מאפריל הוא יהיה עסוק במשפטו, שלוש פעמים בשבוע. הוא לא יכול להיות יותר ראש הממשלה. הוא נאשם בספסל הנאשמים, הוא צריך להתמודד עם זה".
כתב האישום הוגש בתיקי 1000 (פרשת המתנות), 2000 (פרשת נתניהו-מוזס) ו-4000 (פרשת בזק-יס) בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים, את עבירות אלה הוא לכאורה ביצע במהלך כהונתו כראש הממשלה וכשר התקשורת. היועמ"ש נימק את המהלך בוויתורו של נתניהו על בקשת החסינות מהכנסת, כמתחייב בחוק. עם הגשת כתב האישום ביקשה הפרקליטות מבית המשפט 45 ימים כדי להוציא תעודת חיסיון על חומרים מודיעיניים שנמצאים בתיק החקירה. המשמעות היא כי החומרים לא ישמשו כראיות בידי התביעה, אך גם לא יימסרו לצוות ההגנה.
תקציר כתבי האישום
בתיק 1000, פרשת המתנות, נתניהו מואשם כי קיבל מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר טובות הנאה בשווי של כ-700 אלף שקלים, בעת שכיהן כראש ממשלה. עיקר המתנות היו סיגרים, מארזי שמפניה ותכשיטים. בנוסף נטען כי נתניהו פעל לטובת מילצ'ן בשלושה עניינים, שבהם ביקש איש העסקים את התערבותו: הוא פנה לשר החוץ האמריקני ג'ון קרי כדי להאריך את תוקף הוויזה של איש העסקים, הוא פנה לשר האוצר יאיר לפיד כדי להאריך את תוקף הפטור ממס לתושבים חוזרים, והוא פעל לקדם מיזוג של "קשת" ו"רשת", לכאורה לבקשת מילצ'ן. נתניהו מואשם בתיק זה במרמה והפרת אמונים.
תיק 2000 עוסק בשיחות בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס. באותן שיחות השניים לכאורה בהטבת סיקורו של ראש הממשלה בקבוצת ידיעות, בתמורה להטלת מגבלות על המתחרה העיקרי של העיתון - "ישראל היום". היועמ"ש השתכנע כי מי שהציע את העסקה הוא מוזס, ולכן הוא מואשם בהצעת שוחד.
תיק 4000 עוסק בהטבות רגולטוריות בשווי יותר ממיליארד שקלים, שנתניהו העניק לכאורה לאיש העסקים שאול אלוביץ'. בתמורה, על פי כתב האישום, פעל אלוביץ' להטות את הסיקור באתר וואלה! NEWS, שהיה בשליטתו. זהו התיק החמור מבין השלושה, ובישיבות שקיים היועמ"ש עם בכירי משרד המשפטים והפרקליטות, זהו התיק היחיד שבו הסכימו כלל הגורמים כי סעיף האישום צריך להיות שוחד.