כשמנדלבליט מחזיר מהלומה: רשימת עדי התביעה צריכה להדאיג את נתניהו

ההסתערות של בנימין ושרה נתניהו על מערכת החוק, בעשרת הימים הנוראים שמאז פרסום החלטת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להגיש כתב אישום משולש נגד ראש ממשלת המעבר, נכשלה. המערכת ספגה מהלומה ועוד מהלומה, התנדנדה על רגליה ואגרה כוח להחזיר מלחמה שערה. היום (שני) עשתה זאת, בהגשת כתב האישום המפורט, על רשימת עדי התביעה, ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין. זה לא מחזור של המסמך המקורי, מ-21 בנובמבר, אלא עיבוי מוחץ שלו.

מנדלבליט, המתייצב על הפודיום כשלצדו בכירי הפרקליטות שי ניצן וליאת בן-ארי, כולם מושאי גידופים, בדיות והפגנות, מציב את "הנאשם נתניהו" במקומו: על הספסל. הוא נותן לקיסר את אשר לקיסריה. מעבר או לא מעבר, ולאן, נתניהו מקבל יחס של ראש ממשלה מכהן: המחוזי בירושלים, לא תל אביב של הולילנד, שלושה שופטים - בוודאי בראשות הנשיא אהרן פרקש, לשעבר המתמחה של הדודה שושנה נתניהו, ואיתו צמד שבהכרח לא יכלול את השופטת גילה שטייניץ, אשת אחד מגדולי החנפנים למנהיג, השר יובל.

עד כאן המחווה, ואולי - אם להסתמך על נטייתם של שופטי ירושלים להתפעל מהשררה (אהוד אולמרט, אביגדור ליברמן ולאחרונה שרה נתניהו), פתח תקווה לנאשם, בין לזיכוי ובין לענישה קלה יותר מזאת המרחפת בקצהו המערבי של כביש 1. אבל הצד האפל של ירח זה נמצא ברשימת עדי התביעה. אם כולם יעלו לדוכן ויאמרו לתובעים מה שהם מצפים לשמוע - כמובן, אפשר שיציגו גרסה נוחה יותר לנאשם, בעדות הראשית או בחקירה נגדית - צפוי חזיון קשה ביותר. אי אפשר לנהל מדינה, או אף להישאר כראש ממשלה-רפאים בממשלה, בעת שמשפט כזה מתנהל.

ואיזו פגישת מחזור תהיה שם - גלעד ארדן וצחי הנגבי וציפי לבני, עוזי ארד ותמיר פרדו ויובל דיסקין (כותרות בעולם: ראשי המוסד והשב"כ לשעבר מעידים נגד נתניהו), רטאן טאטא - היזם ההודי שהוטס לירדן ושעמד לשכור את שירותי ראש המוסד יוסי כהן, חביבו של מנדלבליט הנעדר משום מה מהרשימה - ולארי אליסון ולן בלווטניק, ספנסר פרטרידג' ונתן מיליקובסקי, דוד שמרון ושותפו במשרד מיכאל ראבילו, צמרת משרד ראש הממשלה בעשור החולף, עשרות קציני משטרה - בהם גם חוקריו של מנדלבליט כשנחשד חינם בפרשת הרפז - והזוג מירי ושלדון אדלסון. שחקנים ראשיים, שחקני משנה, שחקני אופי ומאות ניצבים, התפקיד ולא הדרגה.

הכרטיסים להצגה המסעירה ביותר בעיר יאזלו מהר יותר מאשר למשחק עם מסי. ההליך אולי יתעכב, אולי ישתרך, אבל המכונה דרוס תדרוס ורמוס תרמוס. זה טבעה. עוד חודש, עוד שנה, הסוף יגיע. ייתכן שחזקת החפות תתורגם לזיכוי מצלצל בכל התיקים, בכל הסעיפים, בלי הרשעה, בלי קלון, בלי כלא. מעניין אם נתניהו מוכן לשלוף מהמחבוא הגרעיני הסודי את ארנקו ולהמר על כך בכספו. לא הכסף של פרטרידג' או של מיליקובסקי, לא פדיון הבקבוקים של שרה (עד נוסף הוא הנהג ויקטור סרנה, שליחה לדבר עבירה שלאחר פיטוריו פוצה במשרה מלאכותית אצל יוסי כהן) - כספו.

מנדלבליט פתח חזית רחבה נגד נתניהו ובא-כוחו במשרד המשפטים, אמיר אוחנה. לא בזהות המועמדים לממלא מקום פרקליט המדינה, כי לכאורה השר והיועץ מסכימים ששלמה (מומי) למברגר, לא לבלבל עם מומי משולם מצוות החקירה או עם מומו פילבר מסוללת עדי המדינה, הוא מועמד ראוי - יחיד בעיני מנדלבליט, אחד מחצי תריסר לדעת אוחנה - ומינויו לא ישפיל את אוחנה. הנושא האמיתי הוא מי הבוס, וכאן מנדלבליט מאתגר את הפוליטיקאים בהצבת המחוג מול הדרג המקצועי, בבחינת "אני אנווט".

במקריות מבורכת, ממש באותה שעה של מסירת כתב האישום לאדלשטיין, הופיעה העבריינית המורשעת שבזוג בתביעת הדיבה של מני נפתלי. שום חרטה, שום הודאה, ומנדלבליט עדיין לא תבע ממנה, לאחר חצי שנה, את 120 אלף השקלים שלדבריו היא חייבת למדינה. יוצא שהעבריינית והפרקליטות מתייחסות לכספי הציבור באותו בוז, באותו בזבוז. העיקר, שוב שפכו את דמה. כה רב הוא הדם השפוך, הרבה יותר ממידת אדם, עד שהאדום שלו נדמה לוורוד של השמפניה.

בעלה נאחז באשליה מיושנת, כאילו פגישה מצולמת עם אחיו לאישומים דונלד טראמפ בלונדון או אירוח של ולדימיר פוטין, מייק פנס ורבים אחרים באירועי 75 שנה לשחרור מחנה אושוויץ, בפברואר בירושלים (מבצע "פני עתיד") של המשטרה, יצילו אותו. הוא מסרב להבין שזמנו עבר, ושגדעון סער קולע באכזריות לשינוי במיתוג שלו, פעם ווינר, היום לוזר.

החודש של החסינות, שמנדלבליט העניק לנתניהו, מחדד את אחריותו של הנאשם לפקעת הפוליטית שבכוחו להתיר. רק יחדל מההבלים של סיפוח בקעת הירדן וכריתת ברית הגנה עם טראמפ, כאילו ניתן לרתום את עגלת מדיניות הימין לפני הסוסים של כחול לבן; רק יסכים שהליכוד יהיה שני בראשציה - ותיכון ממשלה בכנסת מלאה, עם ועדת כנסת שתוכל לדון בחסינות ולסרב להחיל אותה על הנאשם, בהיעדר עילה ומשום שבג"ץ יפסול חסינות חסרת בסיס כזו.

מנדלבליט עדיין מתמהמה מדי בהודעה על פסילת נתניהו כמועמד להרכבת הממשלה, אך בסך הכול זהו יום טוב ליועץ המשפטי ולפרקליטות, יום רע לביבי ושרה. כל אחד והמני שלו - היא עם נפתלי, הוא עם יצחקי מהמשטרה, ובסוף יגיעו למזוז מהעליון.