חזקת החפות מול אמון הציבור: כשעתידו של נתניהו עשוי להגיע להכרעת בג"ץ

ביום חמישי האחרון הודיע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, בקולו, על החלטתו להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, כמו גם נגד מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', לשעבר בעלי השליטה בבזק, בעבירות שונות, ובהן שוחד והפרת אמונים.

משפט פלילי בעבירות דוגמת הפרת אמונים ושוחד הוא כמעט תמיד תהליך ארוך, ממושך. כשמדובר בכמה נאשמים המואשמים בכתב אישום אחד, משותף, אורך המשפט זמן רב עוד יותר. זכותו של כל אחד מהסנגורים להעמיד בחקירה נגדית את כל עדי התביעה על מנת לנסות ולקעקע את מהימנותם, ולהביא בפני בית המשפט ראיות עצמאיות באמצעות עדים מטעם ההגנה. גם עדים אלה ייחקרו כמובן. חקירות כאלה מתמשכות על פני דיוני הוכחות ארוכים.

דומה שהשאלות שיעמדו להכרעה במקרה זה הן לא רק עובדתיות, דוגמת האם מעשים מסוימים התרחשו או לא, אלא גם, ואולי אף בעיקר, שאלות משפטיות כמו למשל השאלה האם שינוי סיקור עיתונאי לטובת אדם מסוים נופל לגדר טובת הנאה. בית המשפט המחוזי, בו יתנהל המשפט, ישמע את כל הראיות ויפסוק את הדין. לאחר מכן סביר מאוד שיוגש ערעור על ידי מי מהצדדים. הדיון בערעור ייערך בפני הרכב שופטים מבית המשפט העליון, ואלו ידונו בו תוך דגש מיוחד על השאלות המשפטיות. רק לאחר ההכרעה בעליון יתקבל פסק דין סופי וחלוט. הליך משפטי כזה יכול להימשך אפילו כקדנציה שלמה של כנסת, כזו הממלאת את ימיה ארבע שנים תמימות ולא מתפזרת בחלוף כמה חודשים.

אך דומה שהקדמנו את המאוחר. לא רק ההליך המשפטי הוא אירוע ארוך. אף הדרך עד לפתיחת המשפט אינה קצרה כלל ועיקר. כידוע, לראש הממשלה שמורה הזכות להודיע לכנסת האם הוא מעוניין לבקש שתעמיד לו חסינות מפני העמדתו לדין פלילי. אם כך יבחר לעשות, הרי שההכרעה בשאלת החסינות תמתין, קרוב לוודאי, לכינון ממשלה חדשה, שכן עד אז לא תוקם ועדת הכנסת, אליה מוגשת הבקשה לחסינות. ואם בכך לא די, הרי ששאלת החסינות יכולה להתגלגל בהמשך אף לפתחו של בג"ץ.

וגם אם נניח בצד את סוגיית החסינות, הדרך לפתיחת המשפט עודנה ארוכה. מרגע הגשת כתב האישום לבית המשפט המחוזי ועד לפתיחת המשפט יכולים לחלוף חודשים ארוכים.

עוד בטרם ישיבו הנאשמים לאשמה יוכלו סנגוריהם לדרוש לקבל לידיהם ראיות שונות, שהן לטענתם חומרי חקירה. אם התביעה תסרב להעביר חומרים אלה יכריע במחלוקת שופט. עוד יכולה ההגנה להעלות שורה של טענות מקדמיות, דוגמת "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות". הליכים אלה לבדם יכולים להימשך זמן רב, ורק לאחריהם ישיבו הנאשמים לאשמה והמשפט ייפתח.

בחודש פברואר 2018, לאחר פרסום המלצות המשטרה להעמיד את נתניהו לדין, נשאל היועמ"ש במעמד בו נשא דברים, אם לא ראוי שראש הממשלה יכריז על נבצרות כבר באותו שלב.

לשאלה זו השיב היועמ"ש כך: "קודם כל, בשלב הזה, בוודאי שזה עניין שלו. אני לא מציע לו דברים כאלה, אין לי שום כוונה כזו, ממש לא. הוא חף מפשע כל עוד לא הוכח אחרת, אבל ברור שיש משמעות להמלצות. יחד עם זאת, אין להן תוקף חוקי. התוקף החוקי זה להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע אם יש החלטה כזו. בוודאי שאנחנו לא בשלב הזה עכשיו. אם נגיע לשלב ההוא אז נצטרך לשקול את הדברים".

ואכן, סמוך לאחר הודעת היועמ"ש מיום חמישי האחרון על ההחלטה להגיש כתב אישום, הודיעה מפלגת העבודה כי תעתור לבג"ץ בדרישה לחייב את נתניהו לצאת לנבצרות. בנסיבות רגילות הייתה שאלה זו עומדת במרכז הבמה בימים אלה. אלא שנוכח סד הזמנים המצומצם עד להרכבת ממשלה חדשה, ספק אם שאלה זו תגיע להכרעה משפטית. דומה שאת מקומה תתפוס השאלה האם באפשרותו של נתניהו לקבל מנדט מנשיא המדינה לגבש קואליציה בת 61 חברי כנסת לפחות ולעמוד בראש ממשלה חדשה במצבו המשפטי הנוכחי. שאלה זו, שייתכן מאוד שתובא, לראשונה בתולדות המדינה, להכרעה שיפוטית תביא בצידה עיסוק בשאלת מגבלות כוחו של בית המשפט.

סעיף 18 לחוק יסוד הממשלה מדבר על הפסקת כהונתו של ראש ממשלה מקום בו הוא הורשע בעבירה שיש עמה קלון, ולא קודם לכן. בחוק נקבעו תנאי כשירות לתפקיד שר, אך אין בו תנאי כשירות להתמנות לתפקיד ראש הממשלה, כשכל שנדרש הוא שראש הממשלה ייבחר מבין חברי הכנסת.

בג"ץ עסק בעבר במקרים שונים בשאלות הנוגעות להשעיה ופיטורים של נבחרי ציבור ונושאי משרות ציבוריות. בפסקי דין שונים ניתן למצוא אמירות לפיהן חזקת החפות אינה מונעת בהכרח את הפסקת כהונתו של נושא משרה ציבורית אשר הועמד לדין פלילי בעבירות חמורות, וכי גם כאשר צולח אדם את תנאי הכשירות לתפקיד חובה לשקול האם הוא ראוי לאותו תפקיד.

בחינה זו, נפסק, צריכה להביא בחשבון גם את העובדה שהוא נאשם בפלילים, את חומרת העבירות בהן הוא מואשם, והאם הן קשורות לתפקידו הציבורי, הכול בראי אמון הציבור במערכות השלטון. מאידך נאמר, כי כנגד השמירה על אמון הציבור ברשויות השלטון עומד האינטרס בדבר הגשמת רצון הבוחרים שהוא מיסודות המשטר הדמוקרטי, ובין שניים אלה מאזן הדין.

בענייננו, על הכף מונחת הכרעה הנוגעת בנושא המשרה הציבורית הבכירה ביותר במדינת ישראל, תפקיד ראש הממשלה. הדין שותק ביחס לשאלה האם ניתן להטיל על חבר כנסת נגדו הוחלט להגיש כתב אישום חמור את מלאכת הרכבת הממשלה. יש שיאמרו, כי שתיקה זו של המחוקק פירושה היעדר איסור בדין, ולפיכך אין מניעה להטיל על מי שמונח כנגדו כתב אישום את משימת הרכבת הממשלה מקום בו זהו רצון הבוחרים. לעומתם ייטען, כי על נשיא המדינה מוטלת חובה שבדין לשקול את עובדת ההחלטה על הגשת כתב אישום חמור בעבירות של שחיתות שלטונית, אף אם אין הוראה סטטוטורית מפורשת הפוסלת אדם במעמד זה מלנסות ולהרכיב ממשלה. כאמור, אפשר בהחלט שבעתיד הקרוב תועמד שאלה זו בפני שופטי בית המשפט העליון.

עו"ד אשר הלפרין הוא פרשן משפטי