לאחר הכישלון במינויים וכתם אום אל-חיראן, ארדן ינסה לשקם את תדמיתו בחו"ל

המשרד לביטחון הפנים, שאותו יעזוב גלעד ארדן לאחר חמש שנים, נחשב לבית קברות פוליטי. מדובר בתפקיד מורכב ורגיש, ובתקופת כהונתו של השר היוצא ידע המשרד אתגרים ביטחוניים משמעותיים, לצד קשיים במינוי בכירים וקידום רפורמות שונות. בכיר לשעבר, שעבד עם ארדן, אמר על המשרד כי "לא משנה מה תחליט לעשות, אתה תחטוף. יש לא מעט דברים שלא בסמכויות השר, ולציבור זה משתמע כאילו הוא שותק ולא פועל. אפשר להגיד על ארדן הרבה דברים, פופוליסט הוא לא".

לדברי הבכיר, "בתקופה האחרונה ארדן הרשה לעצמו יותר, אבל בפועל הוא תמיד שומר על ממלכתיות". ארדן זכה במהלך כהונתו לביקורת משמאל ומימין, לצד שבחים מצד מי שראו בו כמנהיג עתידי של הליכוד לאחר עידן נתניהו. ואולם דבר אחד בטוח: אחרי הכהונה הסוערת במשרד לביטחון הפנים, תפקיד השגריר באו"ם ובארצות הברית יעשה טוב לתדמית שלו ועשוי אף לסייע לו בפילוס דרכו לראשות הליכוד.

עם כניסתו למשרד לביטחון הפנים, כתב ארדן בפייסבוק: "אני לא חושב שהנושא העיקרי הוא הפוליטיקה, כיפופי הידיים וזוטות מן הסוג הזה. השאלות שצריכות להישאל הן על הנושאים והמהות: הביטחון האישי שלנו ומצבה הערכי של המשטרה, משהובטחו לי הכלים המתאימים, יש לי היכולת לפעול ולהביא לשינוי". עם זאת, ייתכן כי הוא לא תיאר לעצמו שהקדנציה במשרד לביטחון הפנים תהיה מלאה בתהפוכות ובאירועים.

אחת המשימות הראשונות של השר ארדן הייתה מינוי מפכ"ל חדש במקומו של יוחנן דנינו, שסיים את כהונתו. כאן, המזל התחיל לשחק לרעתו של ארדן שרצה לעשות שינוי מהותי במשטרה, כדי להעניק לה תדמית נקייה. רצונו של ארדן התחזק במיוחד אחרי פרשת הניצבים במשטרה, שבמהלכה בתוך 16 חודשים סיימו את תפקידם שבעה ניצבים שפרשו או פוטרו מהמשטרה בשל עבירות מין, ניצול יחסי מרות וקבלת טובות הנאה. הדבר הוביל את ארדן לחפש מפכ"ל מחוץ לשורות המשטרה.

ארדן פנה לתת-אלוף במיל' גל הירש והציע לו את התפקיד. אלא שאז, המינוי נתקל בקשיים בעקבות חשדות פליליים על שוחד שצצו לפתע נגד הירש, ולא היו ידועים לארדן. בתקופה זו, עלו דיווחים שלפיהם בכירים במשטרה פעלו לכאורה כדי לסכל את מינויו של הירש למפכ"לות. ארדן נאלץ למנות בינתיים את סגן המפכ"ל בנצי סאו לממלא מקום המפכ"ל עד שבדצמבר 2015 מונה רוני אלשיך, שהיה סגן ראש שב"כ, לתפקיד.

גורם בכיר במערכת אכיפת החוק אמר כי "ארדן לא התלהב מאלשיך ואם זה היה תלוי רק בו, המינוי הזה לא היה יוצא לדרך". ארדן סבר אז כי יש למנות את סאו לתפקיד המפכ"ל הקבוע, אך ראש הממשלה בנימין נתניהו סיכל את המינוי והביא את אלשיך, שהיה אז סגן ראש שב"כ כמועמד מוסכם. לאחר שלוש שנות כהונה סוערות ובצל חקירות ראש הממשלה, החליט ארדן שלא להאריך את כהונתו של אלשיך בשנה נוספת וביקש למנות לתפקיד את משה (צ'יקו) אדרי, שכיהן כמנכ"ל המשרד לביטחון הפנים לתפקיד המפכ"ל. אך גם כאן ארדן נכשל.

הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה פסלה את מועמדותו של אדרי למפכ"ל המשטרה בשל התנהגות לא הולמת. בעקבות זאת, הודיע השר ארדן כי הוא לא מקבל את עמדת הוועדה, וביקש להופיע בפניה לדון בהחלטה. בעקבות פרסום בוואלה! NEWS, שלפיו אדרי הסתיר מהוועדה פגישה מוקדמת שקיים עם בוחנת הפוליגרף שערכה לו את הבדיקה, הוא נאלץ להסיר את מועמדותו. כך, ארדן נכשל במינוי נוסף של מפכ"ל ונאלץ למנות את מוטי כהן כמפכ"ל זמני עד היום.

בדצמבר האחרון ניסה ארדן בפעם השלישית למנות מפכ"ל קבוע. הוא ביקש להעביר לוועדה למינוי בכירים שלושה שמות של מועמדים ולקבל את חוות דעתם. הוועדה דחתה את בקשתו ודרשה שיעביר שם של מועמד אחד, כדי שתודיע האם אין מניעה למנות אותו. על ארדן הופעלו לחצים כבדים מצד השרה מירי רגב שחשקה בתפקיד, וביקשה ממנו לא למנות מפכ"ל לפני הבחירות, כשבמקביל החל לזרום מידע מכפיש על חלק מהמועמדים.

גורם במשרד לביטחון הפנים אמר אז כי נוצרה אי-ודאות משפטית בנוגע ליכולת להשלים את אישור המינויים בממשלה לפני הבחירות, בין השאר בשל סירוב הוועדה לבדוק כמה מועמדים במקביל. ארדן חשש שהוא יבחר במועמד ושוב יכשל לאחר שהוועדה לא תאשר את מועמדתו. בכך נוצר מצב שיותר משנה וחצי אין למשטרת ישראל מפכ"ל קבוע.

בינואר 2017, במהלך פינויו של הכפר הבדואי אום אל-חיראן שבנגב, נפתחה אש לעבר כלי הרכב שבו נסע יעקוב אבו אל-קיעאן מורה למתמטיקה תושב הכפר. אל-קיעאן, שמת מפצעיו לאחר הירי, פגע עם רכבו בקבוצת שוטרים ודרס למוות את השוטר ארז עמדי לוי.

האירוע הוגדר על ידי המשטרה כפיגוע דריסה וכבר באותו היום התייחס ארדן לאירוע כפיגוע טרור, ואף טען כי "המחבל" קשור לארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש). מח"ש פתחה בחקירה ופרקליט המדינה דאז שי ניצן קבע כי לא ניתן להכריע ברמה גבוהה של ודאות אם אל-קיעאן התכוון לבצע פיגוע, או שהוא איבד שליטה על כלי הרכב בעקבות הירי.

ארדן בירך על החלטת פרקליט המדינה לסגור את התיק. לדבריו, משנקבע כי השוטרים פעלו כדין, יש לחדש את חקירת השב"כ והמשטרה בקשר לנסיבות האירוע המצער ולהציג לציבור את כל ממצאי החקירה, וזאת, כדי שאירועי אום אל-חיראן לא ישאירו "פצע פתוח" בחברה הישראלית.

במהלך כהונתו, הכריז ארדן כי יפעל להקשחת התנאים כלפי האסירים הביטחוניים השוהים בבתי הכלא. ארדן מנע ביקורי חברי כנסת של הרשימה המשותפת בכלא, הטיל חסמים סלולריים והביא לשבירת שביתת הרעב הגדולה בהיסטוריה, ולדרדור תנאי האסירים הביטחוניים.

הדברים האלו באו לאחר ביקורת רבה על כך ששב"ס "מפנק" את המחבלים, וכי תמורת "שקט תעשייתי" מאפשר לאסירים הביטחוניים לקבל את מבוקשם. השיא הגיע כשנחשפה פרשת הסוהרות בכלא גלבוע, במסגרתה שלוש סוהרות, שחלקן עבד באגף הפלילי, אולצו להשתבץ באגפים שבהם מוחזקים מחבלים. השיבוץ התקיים לאחר שקצין המודיעין בכלא נעתר לבקשה של מנהיג האסירים מוחמד עטאללה ושיבץ סוהרות צעירות ונאות מראה באגף הביטחוני, שם היה מטריד אותן.

הסוהרות התלוננו בפני המפקדים שהתעלמו מדבריהן. הפרשה נחשפה ביוני 2018 ונחשבת לפרשה החמורה ביותר שנחשפה בשירות בתי הסוהר. למרות זאת, ארדן מיעט להתייחס לממצאים ולא דרש משב"ס שינקטו צעדים משמעתיים נגד כלל המעורבים בפרשה, כולם נשארו לעבוד בשב"ס מלבד הסוהרות שמצאו את עצמן מחוץ לארגון.

המשטרה חקרה, והפרקליטות החליטה לסגור את התיק נגד קצין המודיעין ומעורבים נוספים בשל חוסר בראיות. הקמ"ן חזר אחרי שנה וחצי של השעיה לעבוד בשב"ס למרות שברור שחרג מסמכותו והתנהג בצורה שאינה הולמת קצין בשב"ס. עם זאת, ארדן לא דרש את הדחתו ולא התעניין בכל פרטי הפרשה, ומי שהיה מעורב בפגיעה בסוהרות, לא באמת שילם מחיר, וחלקם אף קודמו בתפקיד.

מאות פיגועי דקירה, דריסה ופיגועי ירי התרחשו בתקופה שבין ספטמבר 2015 לסוף שנת 2016, במהלכה נרצחו 43 ישראלים. ארדן תגבר את ירושלים במאות שוטרים, החיל אכיפה של החוק במזרח העיר והוציא את הפעילים האסלאמיסטים - המורביטון, הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית - מחוץ לחוק. ארדן הפעיל את נוהל "דלת מסתובבת" שעוצר אוטובוסים של פעילי התנועה האסלאמית ומנע מהם את הכניסה להר הבית.

ביולי 2017, הרגו שלושה מחבלים ערבים שני שוטרי מג"ב ופצעו שוטר נוסף בפיגוע ירי בשער השבטים של הר הבית. בעקבות הפיגוע, המשטרה סגרה את מתחם ההר ומנעה את תפילות יום השישי בו. יומיים לאחר הפיגוע, המשטרה פתחה את הר הבית והציבה גלאי מתכות בכניסות להר, החלטה שעוררה מהומות אלימוֹת.

ארדן ספג ביקורת קשה על ההחלטה להציב את המגנומטרים בעקבות המהומות שפרצו. גורמים במערכת אכיפת החוק אמרו כי לא נשמעה בממשלה ומטעם גורמי הביטחון התנגדות למהלך. גורם ביטחוני אמר כי הביקורת על ארדן לא הייתה מוצדקת, ומי שהוביל את המהלך היה ראש הממשלה. במקביל, בתקופת כהונתו הוכפל מספר המבקרים הר הבית - מ-15 אלף בשנת 2016 ל-30 אלף בשנת 2019.

תנ"צ גיא ניר כיהן כראש חטיבת המודיעין בלהב 433, והוצא לחופשה כפויה בעקבות תלונה שהגיש למח"ש על אי סדרים לטענתו בלהב 433. ניר טען אז כי מינויו של הירש לתפקיד המפכ"ל סוכל על ידי בכירים במשטרה. הירש שהוזמן לדבר בוועדת הפנים של הכנסת אמר: "זאת שיטה שקיימת ומונהגת. היא עובדת ומצליחה ובמשך השנים הם רק השתכללו בה. אלה האנשים שיושבים במקומות הכי רגישים באגף החקירות ובלהב 433, יש להם גישה לכלים משמעותיים וחודרניים, והם יעשו עוד סיכולים".

שמו של תנ"צ ניר נקשר לפרשה נוספת. ניצב רוני ריטמן שכיהן כמפקד להב 433, הטריד לכאורה מינית קצינה שכפופה אליו. האירוע התרחש בשנת 2011, בסיומו של ערב חברתי שערכה המשטרה במסעדה בהר חוצבים בירושלים. על פי התלונה שהוגשה, ניצב ריטמן רץ אחר קצינה כשהוא שיכור, אחז בידה בחוזקה ומשך אותה אליו בניסיון לנשקה בכוח, ונהדף על ידה.

ריטמן הוצא לחופשה מהמשטרה עד לבירור החשדות. הוא טען שמדובר בעלילת דם נגדו מצד תנ"צ ניר והקצינה שהתלוננה, שהיו נתונים בעצמם בחקירה בשל עבירות משמעת לכאורה. היועץ המשפטי לממשלה דאז יהדה וינשטיין סגר את התיק, ומפכ"ל המשטרה דאז אלשיך החזיר את ריטמן לעבודתו במשטרה.

מבקריו של ארדן אומרים שכבר אז הוא היה צריך לדרוש את סילוקו המיידי של ריטמן מהמשטרה: "אלשיך עשה מה שהוא רצה ולא עשה חשבון לאיש". בסופו של דבר ריטמן פרש מהמשטרה בחוסר ברירה, לאחר שבג"ץ מתח עליו ביקורת חריפה. מבקריו של ארדן אומרים שהוא שתק במקום לעמוד מול המשטרה ולדרוש ניקוי אורוות.

בתקופת כהונתו של ארדן גדל תקציב המשטרה באופן משמעותי, ובשנת 2019 הגיע לסכום של 18.3 מיליארד שקלים. בכניסתו לתפקיד, הוא דרש מנתניהו לקבל תקציב גדול יותר למשטרה. הגדלת התקציב אפשרה למשטרה להוסיף אלפי שוטרים לכוחות הפועלים בערים, מה שהוביל לעלייה בביטחון האישי ולירידה בפשיעה.

במהלך כהונתו של ארדן גם הורחב פרויקט השיטור הרגלי, תוך מיקוד במרכזי אוכלוסייה ובמוקדי סיכון. כתוצאה מהרחבה זו, בין השנים 2018-2017 טופלו 93,074 אירועים, כשבשנה שעברה לבד טופלו 66,621 אירועים.

ארדן פעל להקמת מחלקי משפחה ב-16 תחנות משטרה גדולות, וקידם תכנית של עובדים סוציאליים דוברי שפות שונות לטובת מענה מידי לנשים שחוות אלימות ב-20 תחנות משטרה ורשויות מקומיות, 11 מתוכן בחברה הערבית. בנוסף לכך, במהלך תקופת הקורונה, הורה ארדן לכל חברות האבטחה לאסוף את כלי הנשק הנמצאים בידי מאבטחים ולוודא שאינם מאוחסנים בבתיהם. כמו כן, הורה לתגבר את התחנות במקומות בהם יש יותר נשים הנמצאות תחת איום, ולבצע פיקוח מיוחד וליזום ביקורים בבתים המצויים בסיכון באלימות כלפי נשים וילדים.

למרות זאת, נמתחה עליו ביקורת קשה. בנובמבר 2017, ארדן שיתף מאמר שמציג את המאבק באלימות כלפי נשים ככזה ש"נגוע באג'נדות נסתרות" שמטרתן לקדם אינטרסים. בשנים 2017-2016 נפתחו במשטרה כ-11,800 תיקים על אלימות כלפי נשים במשפחה. 35 נשים נרצחו בשנים אלו, 22 מהן על ידי בני זוגן. מחצית מכל אותן נשים התלוננו במשטרה לפני הרצח.

אחד ההישגים המרשימים שיירשמו לטובתו של ארדן היה הגברת ההגנה על ילדים ברשת. ארדן הקים מיזם שמטרתו לתת מענה למקרים של ניצול ובריונות ברשת, שכולל את מוקד 105 של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת. המוקד טיפל בשנתיים האחרונות ביותר מ-12 אלף אירועים בכל טווח הפגיעות בילדים ובני נוער ברשת, ובזכותו נחשפו פרשות מין חמורות.

חברי הכנסת של הרשימה המשותפת ביקרו את ארדן על כך שבתקופת כהונתו גאתה האלימות במגזר הערבי והתרבו מקרי הרצח. אם בוחנים את 20 השנים האחרונות, רואים שמדובר בעלייה מתמדת. ארדן הוביל הקמה של שבע תחנות חדשות ביישובים ערביים, ופעל לגיוס של יותר מ-450 שוטרים מוסלמים ודוברי ערבית, ובשנת 2016 מונה לראשונה ניצב ג'מאל חכרוש שעמד בראש מנהלת חדשה לשיפור והנגשת שירותי המשטרה ביישובים הערביים.

למרות זאת, המהלך לא הביא לשיפור המצב בשטח. המשרד לביטחון הפנים הוסיף בארבע השנים האחרונות 336 מיליון שקל לתקציב המשטרה לצורך טיפול בפשיעה במגזר הערבי, וסכום נוסף של יותר מ־200 מיליון שקל בשנה לשיטור במגזר. גורם במערכת אכיפת החוק אמר בשיחה עם וואלה! NEWS כי "זה נכון שראינו הרבה מקרי אלימות במגזר וזה נכון שהתקציב שהופנה לשם לא מספיק לגמרי, אבל צריך להבין שללא שיתוף פעולה של ערביי ישראל, המשטרה לא תצליח לעמוד במשימתה".

לדברי הגורם, "כששוטרים מגיעים לזירת רצח ביישוב יהודי הם מקבלים לרוב שיתוף פעולה מעדי ראייה, ומסירת תיעודים ממצלמות אבטחה. כשמגיעים לזירת רצח במגזר הערבי - היא כבר משובשת. אתה מגלה שמישהו טיפל במצלמות ואנשים מפחדים ולא רוצים לדבר, ככה אי אפשר לנצח במשימה". במקביל, עלו טענות מצד מבקריו של ארדן כי שליש מהתקציב שייעד למלחמה באלימות במגזר לא באמת הועבר וכי הכספים שניתנו והפעולות שבוצעו הן טיפה בים.

במהלך כהונתו של ארדן הוכפל מערך התנועה במרחב העירוני והבין-עירוני. מספר ניידות המשטרה הוכפל מ-75 ל-150, מספר האופנועים של סיירת המשטרה עלה ל-90 והוקמה יחידה ייעודית לטיפול בעבירות נהגים של רכבים כבדים, באמצעות מצלמות רבות שהוצבו בנתיבי התחבורה הציבורית. בין השנים 2018 ל-2019 חלה ירידה של 2% במספר תאונות הדרכים.

בזמן שארדן כיהן כשר לביטחון הפנים, הוחלט לצייד את השוטרים במצלמות גוף במטרה לחזק את אמון הציבור ולהגברת השקיפות. פריסת המצלמות החלה בינואר 2019 ובמהלכה סופקו כ-5,000 מצלמות. מדובר בפרויקט ייחודי בעולם בכך שתוצרי התיעוד משולבים בממשק ייחודי אל תוך מערכות המחשוב של המשטרה.

בשנת 2017 ארדן מינה את תא"ל במיל' דדי שמחי לתפקיד נציב הכבאות, מינוי שנתקל בהתנגדות קשה של ועד העובדים בארגון והביא לסכסוך עבודה חמור בין הוועד לנציב שפגע באופן קשה ביכולות של כיבוי האש. נתק מוחלט נרשם בין ועד העובדים לנציב מה שפגע ביכולות של הארגון שגם כך נמצא בקשיים ובמחסור תקציבי. מבקריו של ארדן סיפרו שהוא לא גיבה את הנציב ואפשר לוועד לעשות ככל העולה על רוחו, כשבמקביל שמחי מנסה להשליט סדר בארגון הסורר.

מצדדיו של ארדן מציינים שבמהלך כהונתו גויסו כ-500 כבאים נוספים ונבנו כ-20 תחנות כיבוי חדשות. בנוסף מערך כיבוי האוויר הורחב ל-14 מטוסי כיבוי ושישה מסוקי כיבוי. בעת כהונתו של ארדן התרחש מבצע "באש ובמים", בעקבות אירוע השריפה הגדול ביותר שידעה המדינה בשנת 2016. גל השריפות כלל 1,773 מוקדי שריפה בשטחים פתוחים ומאמצי הכיבוי כללו 1,616 לוחמי אש, 14 מטוסי כיבוי ושישה מסוקים.

במהלך תקופת כהונתו של ארדן, עשתה ישראל צעד לעבר משתמשי הקנאביס. הוא התנגד נחרצות לצעדי לגליזציה של סמים קלים, אך מינה צוות לבחינת מדיניות האכיפה ביחס לשימוש בקנאביס לצריכה עצמית במטרה להפסיק רישום פלילי לאזרחים נורמטיבים. הממשלה אימצה את מסקנות הוועדה שהובילו לשינוי החוק כך שלאזרח שיתפס עם קנאביס לצריכה עצמית לא יהיה רישום פלילי באופן מידי.

העבירה הראשונה תיחשב כקנס מנהלי, שעומד על אלף שקלים, בעבירה השנייה עומד הקנס על 2,000 שקלים ובעבירה השלישית יופנה המחזיק או המשתמש להליך של סגירת תיק בהסדר מותנה. רק בעבירה הרביעית ואילך יתנהל הליך פלילי. מבקריו של ארדן טוענים שלא חל שינוי אמיתי וכי לא מדובר במודל אי הפללה רציני כפי שנהוג במדינות אחרות בעולם וכי הקנסות הן דרך לסחוט כספים מציבור משתמשי הקנאביס. מנגד מדובר בשינוי גישה של המדינה כלפי משתמשי הקנאביס שאותו הוביל ארדן.