פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      4 חודשים אחרי פרשת חיר חמדאן, השופטים הבהירו שהסכר לא נפרץ

      שופטי בג"ץ נוהגים להדגיש כי דרושות נסיבות חריגות כדי שיתערבו בהחלטה לא להעמיד לדין חשוד. השבוע, כשהתכנסו לדון בהחלטת מח"ש שלא להעמיד לדין שוטר שתקף חרדי, הם היו נחושים להראות כי התקדים מאוקטובר לא ישוב: "זה תיק לוועד נגד עינויים? יציאה מפרופורציה"

      4 חודשים אחרי פרשת חיר חמדאן, השופטים הבהירו שהסכר לא נפרץ

      (בווידאו: תיעוד מעצרו של דוד רוטמן על ידי המשטרה במאה שערים)

      דוד רוטמן, תושב ירושלים, התייצב ביום שני בבוקר השבוע בבית המשפט העליון. חרדים אינם מראה נדיר בין האולמות בעליון, אבל הפאות והזקן הג'ינג'יים שלו הצליחו בכל זאת להתבלט. בדיון בעניינו, שהחל קצת אחרי השעה תשע בבוקר, תפס הזקן מקום נכבד.

      האירוע שהביא את רוטמן לבג"ץ אירע במאי 2017. שוטרים סמויים נכנסו למאה שערים בלבוש אזרחי, כשאחד מהם מחופש לחייל, במטרה לעורר פרובוקציה ולתפוס אנשים שמתנכלים לו. בתיעוד האירוע ממצלמת אבטחה נראים השוטרים קופצים על ילד ועוצרים אותו. רוטמן ניגש ואומר דבר מה לאחד השוטרים - שבתגובה מתנפל עליו, מפיל אותו לרצפה, ואוזק אותו יחד עם שוטרים נוספים.

      לטענת רוטמן, לאחר שנפל משך אחד השוטרים בחוזקה בזקנו, אך קשה לראות זאת בסרטון בתוך ההמולה. השוטר, מנגד, מילא בסוף האירוע דוח פעילות בו כתב כי הותקף על ידי רוטמן. מאוחר יותר באותו יום כבר מסר גרסה "מרוככת" של האירוע, ורק לאחר מכן נחשפו סרטוני הווידאו. השוטר נחקר באזהרה על יד מח"ש, אך בסופו של דבר התיק נסגר והוא הועמד לדין משמעתי בלבד. לרוטמן זה לא הספיק. באמצעות האגודה לזכויות האזרח והוועד הציבורי נגד עינויים, הוא דרש מבג"ץ להפוך את החלטת מח"ש, ולהורות על העמדתו לדין פלילי של השוטר.

      דוד רוטמן בדיון בבג"ץ בו דרש להפוך את החלטת מח"ש, ולהורות על העמדתו לדין פלילי של השוטר שתקף אותו לטענתו. 17 בפברואר 2020 (מערכת וואלה! NEWS , ללא)
      דרש מבג"ץ להפוך את החלטת מח"ש. דוד רוטמן

      אין החלטה ששופטי בג"ץ יותר מהססים להתערב בה מאשר החלטת הפרקליטות, או במקרה הזה של מח"ש, שלא להעמיד לדין חשוד. בכל פעם שהם מתבקשים לעשות זאת הם מדגישים שאף שהסמכות קיימת, מדובר באירוע נדיר שבנדירים, שכדי שיקרה יידרשו נסיבות כה קיצוניות וחריגות, שאולי לא יתקיימו לעולם. אלא שבאוקטובר האחרון, זה קרה: השופטים עופר גרוסקופף וג'ורג' קרא הורו להעמיד לדין שוטר שירה למוות בצעיר בשם חיר חמדאן בכפר כנא, ומתיעוד האירוע נראה כי ירה בו בעת שחמדאן החל לברוח והיה בגבו אליו.

      פרקליטות המדינה מיהרה לבקש משופטי בג"ץ לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב החלטה החריגה. בין שני התיקים יש מעט מאוד מן המשותף, ובעיקר השורה התחתונה שונה: רוטמן בריא ושלם, בעוד חמדאן טמון בקברו. גם ההבדל בחומרת העבירות שיוחסו לשוטרים בשני התיקים גדול יותר מההבדל בין אולם ג' רחב הידיים, שבוודאי יאכלס את הדיון המורחב בעניינו של חמדאן, לאולם ב' הקטן והצנוע שבו נערך הדיון של רוטמן.

      ובכל זאת, מי שנכח בדיון של רוטמן השבוע יכול היה לראות, על אחריותו בלבד, קשר בינו לבין חמדאן, אף שהאחרון לא הוזכר אפילו ברמז במהלך הדיון. רוטמן הוא אמנם לא מקרה קלאסי לאישום פלילי נגד השוטר, ובטח לא להתערבות של בג"ץ בהחלטת מח"ש. אבל הטון של שופטי ההרכב - חנן מלצר, מני מזוז וענת ברון - גילה כי יש פה יותר מזה. הם היו נחושים להראות כי המקרה החריג של חמדאן לא מבשר על מגמה. שהסכר לא נפרץ.

      "זה תיק לוועד נגד עינויים?"

      "אנחנו חושבים שזה תיק שבית המשפט יתערב בשיקול הדעת, למרות שהוא עושה זאת במקרים מאוד מצומצמים", פתחה את הטיעון עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה לזכויות האזרח. "ההחלטה לא להעמיד לדין במקרה הזה היא לא סבירה באופן קיצוני, ואני חושבת שיש הסכמה ברורה שהבסיס העובדתי הוא מוצק, שהייתה משיכה בזקן". אלא שאז ציפתה לה הפתעה.

      "איזה בסיס עובדתי", תמה השופט מזוז, כשראש ההרכב מלצר מחרה מחזיק אחריו: "לא, הסתכלנו על הסרטון וזה לא נראה כך". שלושת השופטים הסכימו שבסרטון אפשר אולי לראות את ידו של השוטר מושטת ליוון פניו של רוטמן, אבל מתברר שמכאן ועד משיכה המרחק רב.

      השופט חנן מלצר בדיון בשאלה האם ראש הממשלה בנימין נתניהו יוכל להרכיב ממשלה תחת כתב אישום, בית המשפט העליון 31 בדצמבר 2019 (ברני ארדוב)
      "לא נראה שיש סיכוי סביר להרשעה בעתירה זו". השופט מלצר (צילום: ברני ארדוב)

      עו"ד סוצ'יו הקריאה מעדותו של השוטר במח"ש: "תפסתי בסנטר שהיה עליו זקן, וכתוצאה מזה הזקן נמשך" - אך השופטים בחרו הפעם שלא להאמין לגרסת השוטר. "הוא אולי אמר דברים שיותר נוחים לטיעון שלכם בעתירה", אמר מלצר. "אבל על פי הסרטון לא נראה שיש סיכוי סביר להרשעה בפלילים בעתירה הזו". השופט מזוז אפילו רמז שרוטמן משקר: "רואים את היד באזור הפנים, לא משיכה בזקן. יש לי רושם שזה לא בלתי קשור לאירוע שהיה בבית שמש ימים לפני הגשת התלונה, של משיכה בפיאות".

      "אדם אזוק על הרצפה, אחרי מעצר ללא הצדקה, כשהשוטר מפיל אותו לרצפה וחונק אותו, ואז הוא נוגע לו בסנטר, לשיטתו כדי להזהיר אותו", ניסתה סוצ'יו לטעון, אך נקטעה. "העמידו את השוטר לדין משמעתי, זה לא שהוא פטור בלא כלום", אמר מלצר, ומשם לקח מזוז את מושכות: "זה תיק לוועד נגד עינויים?", אמר בהרמת קול קלה. "זו יציאה מכל פרופורציה. לקחתם מישהו שהוא טרדן מקצועי בהפגנות, שהוא מעיד שהוא הגיע לשם שלא באופן אקראי ומעיד על עצמו שהוא נעצר באירועים קודמים. זה תיק לוועד נגד עינויים?".

      "מדובר באדם שפנה בצורה מנומסת, נענה בחניקה ובדוח כוזב על תקיפת שוטר", השיב סוצ'יו, אך ללא הועיל. "זה סיפור יחסית שולי", ענה מזוז. "אתם עושים מזה סיפור בלי שום פרופורציה ובלי שום קשר למציאות. אם יש פה בעיה של שיקול דעת, היא שלכם, לא של מח"ש ולא של הפרקליטות".

      מני מזוז בכנס לשכת עורכי הדין פברואר 2010 (עומר מירון)
      "זה סיפור יחסית שולי". השופט מזוז (צילום: עומר מירון)

      הדיון המשיך, אך היה ברור לאן הרוח נושבת: לא יהיה עוד חיר חמדאן. לא היום. סוצ'יו עוד ניסתה להעביר את המוקד מהמשיכה בזקן לדיווח הכוזב של השוטר, ואילו מלצר הדגיש את חשיבות המאבק בהתנכלויות לחיילים חרדים. לבסוף המליצו השופטים למשוך את העתירה, ואחרי התייעצות קטנה בין עורכי הדין לרוטמן, הם הסכימו. בג"ץ 4237/19 נפח את נשמתו.

      רגע לפני שהשופטים עברו לדיון הבא, כשהצדדים כבר החלו לצאת מהאולם, קרא מלצר לרוטמן. עורכי הדין הפסיקו לרגע לסדר את המסמכים בתיקים והרימו את המבט לעבר השופט. "נראה לי לכאורה שאדוני הקליט את הדיון", אמר מלצר. רוטמן, שעד אז לא פצה פיו, שלף את הטלפון ונופף בו. "לא הקלטתי", אמר. "זה טלפון כשר. גם ככה לא מאמינים לי פה".

      "מאמינים, בגלל זה אמרתי לכאורה", אמר מלצר, שבפעם הראשונה נשמע פחות תקיף, והוסיף: "אם טעיתי, טעיתי. אני רק מסב את תשומת הלב שהקלטה היא מותרת רק לאחר שמגישים בקשה וניתן אישור".

      עורכת הדין אפרת נחמני-בר, ועורכת הדין שרון זגגי-פנחס, אשר ייצגו את השוטר בעתירה מסרו כי "מדובר בעתירה קנטרנית אשר באמצעות ציטוטים חלקיים ניסתה לייצר תמונה עובדתית שאינה נכונה (בלשון המעטה). צילום האירוע הוכיח באופן חד משמעי שאין שחר להאשמות כנגד השוטר, אשר ביצע משימה מבצעית חשובה של איתור מתנכלים ופורעים הפוגעים במתגייסים לצה"ל. אנו שמחות שביהמ"ש העליון הבהיר באופן חד משמעי כי מדובר באירוע מינורי שהוצא מפרופורציות על ידי מטרידן אשר הפריע לשוטר במילוי תפקידו".