בג"ץ הורה היום (שני) להגיש כתב אישום נגד שוטר שירה למוות באזרח בכפר כנא, לאחר שפרקליט המדינה שי ניצן כבר אישר לסגור את התיק. מדובר בהחלטה חריגה ביותר, שכן שופטי בג"ץ לא נוטים להתערב בהחלטה אם להעמיד לדין חשודים או לא. השופטים עופר גרוסקופף וג'ורג' קרא הם שסברו כי יש להורות על הגשת כתב האישום, בעוד השופט נעם סולברג התנגד לכך - אך נותר במיעוט.
תקרית הירי התרחשה ב-7 בנובמבר 2014, כשכוח של שוטרי יס"מ הגיע לכפר ברכב סוואנה כדי לבצע מעצר, כאשר לפתע רץ אל הרכב חיר חמדאן, בן 22, כשבידו סכין באורך 29 ס"מ, ותוך שהוא קורא "אללה אכבר". הסוואנה נעצרה וחמדאן נצמד אליה והחל להכות את החלונות הממוגנים של הרכב באמצעות הסכין. הוא אף ניסה לפתוח את הדלת ללא הצלחה. אחד השוטרים בכוח צעק לחמדאן שיתרחק, וכשלא עשה זאת פתח את הדלת האחורית וירה שני כדורים באוויר. חמדאן נרתע, אך מיד שב להכות עם הסכין על החלון.
בשלב זה, השוטרים כיוונו את נשקם לעבר חמדאן, וקראו לו להשליך את הסכין. חמדאן עמד במרחק קצר מלוי והחל להתרחק ממנו, כאשר השוטר השני, יצחק, ירה בו כדור בודד שפגע במרפקו השמאלי והמשיך משם למותן שמאל; חמדאן התמוטט, והמון זועם החל להתקהל סביב הכוח המשטרתי. השוטרים מיהרו לגרור את חמדאן לרכב, ובמקביל ירה אחד מהם שתי יריות באוויר על מנת להניס את ההמון. חמדאן הועבר לניידת טיפול נמרץ, אך מותו נקבע בבית החולים. הירי עצמו תועד במצלמות אבטחה.
מח"ש חקרה את האירוע, ובמאי 2015 הודיעה למשפחת ההרוג כי הוחלט לסגור את התיק בעילת חוסר אשמה. בהחלטה שנמסרה למשפחה, ואושרה על ידי פרקליט המדינה, נכתב: "טענת השוטר היורה כי ירה במנוח כדי לנטרל אפשרות של פגיעה אפשרית בחברו, שעמד במרחק קצר מאד מהתוקף, הינה סבירה, ולמצער לא ניתן יהיה לסתור אותה ברמת הודאות הנדרשת במשפט פלילי".
המשפחה ערערה על ההחלטה בפני היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. אביו של המנוח, ראפת, טען כי אחד השוטרים ירה "לעבר מרכז גופו (של חמדאן), מתוך אי אכפתיות לתוצאות הירי, בנסיבות העולות לכדי עבירת הריגה". אשר לשוטרים הנוספים שנכחו באירוע, נטען כי "היו שותפים לשיבוש החקירה, תיאום העדויות וניסיון להסתיר את אשמתו של היורה בעבירה של הריגה".
לאחר שנתיים, ומשלא התקבלה החלטה של מנדלבליט בערר, הגיש האב עתירה לבג"ץ. ממש ביום הגשת העתירה הודיע היועץ כי החליט לדחות את הערר, ונימק זאת בכך שממצאי החקירה העלו כי הירי של השוטר כוון לפלג גופו התחתון של חמדאן, וכי לא מצאו ראיות לשיבוש חקירה מצד השוטרים.
לאחר דחיית הערר עדכן האב את עתירתו לבג"ץ, וטען כי האופן שבו בוצעה חקירת מח"ש אינו מניח את הדעת, שכן השוטרים המעורבים באירוע לא נחקרו כחשודים, לא עומתו עם סתירות שנתגלו בעדויותיהם, ולא נשאלו על עובדות מרכזיות באירוע. המדינה ביקשה לדחות את העתירה על הסף, אולם היום החליטו השופטים לקבלה.
השופט גרוסקופף קבע כי החלטת היועמ"ש "אינה מגלה התייחסות נאותה לאינטרס החברתי החשוב שבבירור אשמתו של השוטר שגרם למותו של חמדאן". השופט הוסיף כי "כל המתבונן בסרטון המזעזע שבו מונצח האירוע נותר עם תהיות וסימני שאלה. קיים אינטרס חברתי ראשון במעלה כי אלה יתבררו בהליך שיפוטי פומבי, שבו יוצגו וינותחו הדברים לפני ולפנים, כך שהצדק לא רק ייעשה אלא גם ייראה".
גרוסקופף התייחס גם לקשיים שעולים מהגרסה שמסר השוטר היורה בחקירתו. השוטר טען כי חמדאן התקרב לעבר שוטר אחר, בעוד בפועל בסרטון ניתן לראות כי היה במגמת התרחקות. גם השוטר השני שהיה מחוץ לסוואנה מסר גרסה דומה. עוד קבע גרוסקופף כי החלטת היועמ"ש לדחות את הערר נסמכת על בסיס משפטי שאינו ברור, וכי הנימוקים שכן נמצאים בה אינם נתמכים בחומר הראיות.
השופט קרא הצטרף לעמדתו של גרוסקופף, וקבע כי במכלול הנסיבות, החלטת היועמ"ש לסגור את התיק היא בלתי סבירה באופן קיצוני. הוא הדגיש את העובדה כי מח"ש לא פתחה מעולם בחקירה של ממש, והסתפקה בבדיקה מקדמית לפני שסגרה את התיק. משום שבין היתר, השוטרים לא נחקרו באזהרה, אלא נגבו מהם הודעות פתוחות. לדבריו, "הימנעות מח"ש מפתיחה בחקירה מהווה מחדל מהותי". גם השופט קרא, כמו גרוסקופף, סבר שבהחלטה על סגירת התיק לא ניתן המשקל המתאים לסתירות שעלו מגרסאות השוטרים.
השופט סולברג התנגד לדעת שני חבריו להרכב, ואף ביקר אותם בחריפות. הוא טען כי החלטת מח"ש והיועמ"ש היא סבירה, וכי לא מדובר במקרה כה קיצוני שמצדיק התערבות של בג"ץ בהחלטות של רשויות התביעה. עם זאת, הוא נותר כאמור במיעוט - ובסופו של דבר הוחלט להורות ליועמ"ש להגיש כתב אישום נגד השוטר היורה.