זיהום חקירות, חשד לבידוי ראיות ולהרשעות שווא, ומעטה סודיות שבחסותו הפכו שיטות החקירה לדורסניות יותר ויותר: אלו החששות שמעלה הסנגוריה הציבורית לגבי הפעלת מדובבים בישראל, בפרק מיוחד שמוקדש לנושא בדוח השנתי שמתפרסם היום (ראשון). "מבין מאות הזיכויים השנה, בלטו אלה של אלישע חייבטוב וסלומון רדאי שזוכו מאשמת רצח אחרי שריצו שנים במעצר ומאסר", אמר הסנגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר. "הזיכויים הללו עומדים במרכזו של הפרק המיוחד שעוסק בכשלים בהפעלת מדובבים בישראל, ובצורך בשינוי המצב כדי למנוע הרשעות שווא".
בדוח נטען כי שנת 2018 עשויה לסמן מפנה חיובי ביחסם של בתי המשפט להפעלת המדובבים. מלבד הזיכויים של חייבטוב ורדאי בשל פגמים חמורים בהתנהלות מדובבים שהוכנסו לתאם, מוזכרת בפרק גם החלטה של בית המשפט העליון שהורתה למדינה להעביר לידי סנגורים בתיק רצח את הנחיית פרקליט המדינה בנוגע להפעלת מדובבים. בנוסף לכך, צויינו בו פסילת ההודאות של הקטין הנאשם בתיק דומא, שהוכנס לתא מעצר עם ארבעה מדובבים בגירים שלחצו עליו עד שהודה, וכן מקרה של נער מהצפון שהופעלו נגדו מדובבים בגירים שאיימו על חייו והשפילו אותו - עד שקשר עצמו למעשה רצח. בית המשפט פסל את הודאתו וזיכה אותו.
לקריאה נוספת בנושא
תשלומי כזב וניצול מיעוטי יכולת: אישום במרמה נגד רוצח דרק רוט
בזכות עד המדינה בפרשה 512: הרשעת השווא על החזקת נשק בוטלה
שכנע נערות להיכנס לפיצריה ותקף מינית: אישום נגד בעלי "הסובל"
במקרה של חייבטוב, שזוכה מרצח לאחר 12 שנות מאסר, סקרה המשטרה בפני בית המשפט שורה של צעדים שננקטו בעשור האחרון כדי לפקח על אופן הפעלת המדובבים. בין היתר הוקמה חוליה ארצית שעוסקת בנושא, נקבעו כללים מחמירים באשר לגיוס מדובבים, תוך איסור על שימוש בנרקומנים או באנשים שהורשעו בעבירות מרמה, ונקבע שהחוזה עם המדובב יתנה את התגמול שיינתן לו בעצם עבודתו ולא בכך שיביא ראיות מפלילות.
אלא שלדברי הסנגוריה לא די בכך. הדוח כולל שורת המלצות נוספות שנועדו להגן על זכויות החשודים, ובהן החובה לתעד בווידאו את התדרוך של המפעיל למדובב, כדי לוודא שהוא לא מעביר לו פרטי חקירה מוכמנים שעשויים לזהם את החיקור, איסור מפורש על מדובבים לבצע עבירות פליליות במהלך הדיבוב - כמו שימוש בסמים או איומים, והגדרה מדויקת של טובות ההנאה שניתן להבטיח למדובבים עבור עבודתם.
מלבד פרק המדובבים, כולל הדוח גם סקירה של עבודת הסנגוריה הציבורית בשנה החולפת. על פי הדוח, ב-2018 ייצגה הסנגוריה חשודים ונאשמים בכ-31 אלף תיקים פליליים - המספר הנמוך ביותר זה חמש שנים. עוד נכתב בדוח כי בשנה שעברה, לראשונה זה שנים רבות, חלה ירידה במספר המעצרים בישראל. במהלך השנה ביצעה המשטרה כ-53 אלף מעצרים, ירידה של 10% לעומת השנה שלפני כן. עם זאת, בסנגוריה טוענים כי ניתן היה למנוע מעצרים מיותרים רבים נוספים, אולם קציני משטרה לא משתמשים מספיק בסמכותם לשחרר עצורים בתנאים מתחנת המשטרה, ומשאירים אותם לילה נוסף במעצר כדי להביאם למחרת בפני שופט.
נתון מעודד נוסף שעולה מהדוח הוא שלראשונה נמצא כי יותר ממחצית העצורים (56.2%) ביקשו להתייעץ עם עורך דין לפני חקירתם. "על אף השיפור הניכר שחל בעניין זה", נכתב בדוח, "בחלוף שנים ארוכות של פעילות מאומצת של הסנגוריה הציבורית ולאחר שהצטברו מאות החלטות ביקורתיות של בתי המשפט בערכאות השונות בעניין זה, קרוב למחצית מהעצורים המיוצגים על ידי הסנגוריה אינם זוכים לממש את זכותם החוקית לייעוץ משפטי לפני חקירה".
תופעה מדאיגה שצוינה בדוח היא נחקרים שנאזקו במהלך החקירה, לכאורה ללא כל הצדקה עניינית. "שימוש זה (באזיקים) מנוגד להוראות החוק, פוגע בזכויותיהם של נחקרים לכבוד, לחירות ולהליך הוגן, וקיים חשש כי הדבר אף עלול להביא להודאות שווא של נחקרים, כתוצאה מהלחץ הנלווה לכבילה באזיקים", נכתב. "בתי המשפט אף מתחו ביקורת קשה על תופעה פסולה זו, שיש בה משום פגיעה חמורה בזכויות הנחקרים".
עוד בחרו בסנגוריה להפנות אצבע לתופעת "תיקי העוני". על פי הדוח, מדובר במקרים בהם "מופעלות סמכויות המשפט הפלילי על מנת להתמודד עם בעיות חברתיות, תוך התעלמות מהעובדה שהפתרונות האמיתיים והיעילים צריכים היו לבוא ממסגרות חברתיות אחרות כמו רווחה או בריאות הנפש".
כדוגמה ל"תיק עוני" מובא בדוח כתב אישום בגין הסגת גבול נגד אישה שפלשה יחד עם בעלה ובנה לדירה ריקה בבעלות עמידר. באותו מקרה בית המשפט קיבל את הטענה לפיה תפיסת חזקה בדירה ציבורית מטעמי מצוקה כלכלית אינה עבירה פלילית של הסגת גבול, וניתן להסתפק בתביעה אזרחית.
"עמדתה של הסנגוריה הציבורית היא שבמקרים מסוג זה, ראוי שהמשטרה ורשויות התביעה יפעלו בעצמן להפניית הטיפול באדם לרשויות הרווחה, במטרה למצוא פתרון הולם למצוקה", נכתב. "זאת, במקום לנקוט בצעדים פליליים המערימים קשיים נוספים ומקטינים את סיכוייו לצאת ממעגל העוני והמצוקה".
מטעם משטרת ישראל נמסר בתגובה: "מדובר בטענות ממוחזרות המתעלמות מהנתון החשוב לפיו למעלה מ-90% מכתבי אישום המוגשים על ידי התביעה לבית המשפט מסתיימים בהרשעה, אולם באופן לא מפתיע הסנגוריה הציבורית לא מציגה את כשלונותיה לציבור. כבר לפני שלוש שנים החל במשטרה הליך של הסדר תיק מותנה המהווה חלופה להליך הפלילי, כאשר בשנה החולפת נחתמו למעלה מ-6,000 הסדרים מותנים כחלופה להליך הפלילי, אבל הטענה הממוחזרת של הסנגוריה בנושא ההליך הפלילי נותרה בעינה".
"גם לטענות בנושא המעצרים אין כל אחיזה במציאות, שכן בשנה החולפת חלה ירידה של 11.3% בשיעור המעצרים בכלל ומעצר ימים בפרט, זאת על אף הגידול המתמשך באוכלוסייה. מעבר לעובדה כי מדובר בנתון הנמוך ביותר מזה כעשור, הרי שהמעצר הינו כלי הכרחי וחשוב שהחוק מקנה לכל שוטר לצורך אכיפת החוק והגנה על קורבנות עבירה, כמו גם מניעת שיבוש חקירה. למרות זאת המשטרה נמנעת מלבצעו שלא לצורך. לפני כל החלטה על מעצר של חשוד בביצוע עבירה, נבחנות עילות המעצר הקבועות בחוק והארכתו מתבצעת בכפוף לפיקוח והחלטה של בית המשפט. עמדת המשטרה היא כי הרחבת סמכויות קצין המשטרה לשחרור בתנאים בחוק תפחית את הצורך בהבאת עצורים בפני שופט, ולכן פועלת מול משרד המשפטים לקידום הנושא מזה תקופה".
"ככל שמושמעת ביקורת שיפוטית בקצה, הרי שהיא נלמדת ונבחנת בהליך שגרתי ותדיר, מבלי להמתין לפרסומו של דוח זה או אחר, כל זאת, לצד בקרות פנימיות שמבצעת המשטרה באופן קבוע. משטרת ישראל תמשיך לאכוף את החוק ולנהל חקירותיה ברגישות הנדרשת, תוך הקפדה יתרה על שמירת כבודם וזכויותיהם של חשודים ונחקרים, לצד נקיטת פעולות חקירה מגוונות שתכליתן הגעה אל חקר האמת והבאת מבצעי העבירה לדין".
"פעולות חקירה שלעיתים הכרחיות לבירור האמת"
מטעם הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט נמסר בתגובה כי "בית המשפט העליון הכיר בכך שעצם השימוש במדובבים במסגרת חקירה פלילית, הוא פעולת חקירה לגיטימית, שלעיתים הכרחית לבירור האמת. פעמים רבות שימוש במדובבים במהלך החקירה הוביל לפענוח תיקי רצח, סמים ואלימות חמורים, ללכידת עבריינים והבאתם לדין".
"כפי שהודענו לפני כחודשיים, בעקבות מספר אירועים שמצאו ביטוי בפסקי דין שניתנו לאחרונה, ביקש היועץ המשפטי לממשלה מהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי), גברת עמית מררי, לבחון סוגיות שונות בתחום ההליך הפלילי וזכויות חשודים, ולהציע דרכים לתיקון ושיפור".
"בכל הנוגע לטענות בדבר אכיפת יתר: במהלך השנה האחרונה יזמנו מדיניות אכיפה ייחודית לעבירות מתאימות, הנותנת בכורה לנסיבות אישיות, באופן אשר מצמצם מאוד את המקרים שבהם מוגש כתב אישום. שינוי נוסף במדיניות התביעה הוא הרחבת הפעילות של בתי המשפט הקהילתיים שמטרתם לשמש חלופה להליך הפלילי המסורתי ולעונש מאסר בכלא, וזאת בדרך של הליך שיקומי כולל ואינטנסיבי".