הפרקליטות הגיעה להסדר טיעון עם הנער הנאשם במעורבות בפרשת הטרור היהודי בדומא. במסגרת ההסדר, הנער יודה בקשירת קשר לביצוע פשע בהצתת בית משפחת דוואבשה בכפר. כמו כן, הוא הנער יודה בהצתת מחסן בעקרבה והשחתה ממניע גזעני, וכן בהצתת מונית בכפר יאסוף ממניע גזעני ובניקוב צמיגים מבית צפאפא.
כמו כן הוסרו אישומים בנוגע להצתת כנסיית הדורמציון וכמה פשעי שנאה נוספים. עוד הוסכם כי הפרקליטות לא תדרוש עונש לחמש וחצי שנות מאסר. כעת יובא ההסדר לאישור בית המשפט. לצד הסדר הטיעון, משפטו של הקטין בעבירה המייחסת לו חברות בארגון טרור תמשיך להתנהל, זאת מאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמות בנושא.
לקריאה נוספת:
דרמה בתיק דומא: הקטין הנאשם במעורבות בפיגוע ישוחרר למעצר בית
תיק הרצח בדומא: הודאות הנאשמים שנגבו תחת עינויים נפסלו
עו"ד עדי קידר מארגון חוננו המייצג את הקטין מסר "כתב האישום והסדר הטיעון שהוגשו היום לבית המשפט הינם תולדה של ההחלטה התקדימית של בית המשפט, שפסל את ההודאות וקבע כי ההודאות נגבו מהנאשם תוך אלימות קשה, ובית המשפט העביר ביקורת קשה על הפרקליטות ושב"כ".
משב"כ נמסר כי "הודאת הנאשם ניתנה לאחר שלאורך כל ההליך טען כי אין לו שום קשר לפיגוע בדומא ושמסר הודאת שקר רק בגלל תנאי חקירתו. במסגרת טיעוניה לעונש, תבקש המדינה להחמיר בעונשו של הקטין, לנוכח התוצאות הקשות של קשירת הקשר בה הודה. במקביל להרשעה זו, נמשך משפטו של עמירם בן אוליאל, הנאשם בביצוע מעשה הרצח עצמו".
ביולי אשתקד בית המשפט המחוזי בלוד הורה שחרר למעצר בית מלא את הקטין אחרי כשנתיים וחצי בהן שהה במעצר. הפרקליטות התנגדה לשחרור, אך בית המשפט קיבל את ההחלטה על בסיס המלצות שירות המבחן. עם זאת, בית המשפט קיבל את בקשת הפרקליטות לעיכוב ביצוע ההחלטה.
בהחלטתו טען בית המשפט כי בשל העובדה שמדובר בקטין והזמן שחלף, הדבר מצדיק בחינה מחודש של המאסר. כמו כן נבחנה מסוכנותו של הנאשם ומצבו הנפשי. בשירות המבחן - שעל בסיס המלצתו התקבלה ההחלטה - ציינו כי הוא שינה את עמדותיו בנושא ומביע חרטה על התנהלות. עם זאת, בפרקליטות טענו כי מדובר במניפולציה.
כחודש מוקדם יותר, פסל בית המשפט את ההודאות שנתן הקטין בחקירות בהן הופעלו נגדו אמצעים פיזיים וכן את ההודאות שנתן לאחר מכן. בית המשפט הזהיר אז כי פסילתן של חלק מההודאות מכרסמת בראיות הנוגעות לאישום בדומא ולאישום הנוגע להצתת כנסיית הדורמציון.
בית המשפט נימק את החלטתו בנושא בכך שההודאות נגבו תוך הפעלת לחץ פיזי אינן קבילות. בית הדין אף קבע כי כל ההודאות של הנאשם עמירם בן אוליאל קבילות, למעט אלה שנגבו תחת עינויים.
הנאשמים טענו כי ההודאות נגבו בהשפעת עינויים מצד אנשי השב"כ ולכן יש לדחות אותן, בעוד המדינה טוענת כי הן נגבו כחוק. בפרקליטות הודיעו כי אינם מסתמכים על ההודאות שנמסרו לאחר עינויים.
הפרקליטות הודיעה כי היא מוותרת על ההודאות שנמסרו תחת "חקירות הצורך", אולם השופטים רות לורך, צבי דותן ודבורה עטר החליטו להכריע גם בעניינן ופסלו אותן. "האמצעים הללו פגעו פגיעה חמורה בזכות היסוד של הנאשמים לשמירה של שלמות הגוף והנפש. כמו כן נפגע כבודם של הנאשמים", נכתב בהחלטה. "השימוש באמצעים המיוחדים שהפעילות בחקירות הצור, בענייננו, בן אם קיימת לחוקרים הגנת הצורך ובן אם לאו, הינו פסול", כתבו השופטים. "הפגיעה מחייבת פסילת כל ההודאות שנגבו בחקירות הצורך אף מבלי לבחון את השפעתם בפועל של האמצעים על החופשיות רצונם של הנחקרים, אף שגם דבר זה הוכח מעבר לדרוש".