הרבה רעות אפשר לייחס לטראמפ. חלקן נמצאות תחת חקירה ומרביתן נמצאות בטוויטר. אבל מתנה אחת הוא העניק לעולם - את מושג ה"פייק ניוז". כמו טלפונים שאפשר לצלם איתם, או ווטסאפ - אף אחד לא זוכר איך עיתונאים עבדו לפני שהומצא ה"פייק ניוז", שהפך לעלבון הכי גדול שאפשר להטיח בנו. אבל כשעובדים בקלחת האקטואליה ומעלים עשרות ידיעות ביום, גם לנו לפעמים בורחים חטאים והגזמות. זה הזמן להודות בהם.
כשהיינו בטוחים שאוטוטו הולכים לקלפי
תאמינו - לנו זה עולה יותר. בכל פעם שאנחנו עומדים בפתחו של משבר קואליציוני שמאיים על עתיד הממשלה, נמצאת מערכת חדשות שלמה בדריכות שיא. הרי מרגע שמתפזרים הביתה מתחילה מהומה שלמה בדסקי החדשות - לא יוצאים לחופש, לא קמים לקפה, ומתחילים להתכונן למלחמות הבוץ שלפני הבחירות. ובכל זאת למרות שכבר במרץ אמרנו שנתניהו רוצה בחירות, ושרק לפני שבועיים נשבענו שהולכת להיות פה מלחמת עולם על גשר צר מאוד שעומד להיבנות בתל אביב בשבת, הנה אנחנו בחגים, ותאריך לבחירות עדיין אין.
האם זה אומר שנתניהו לא רצה בחירות במרץ? ייתכן שרצה והתחרט. האם זה אומר שמשבר חוק הגיוס לא יביא עלינו תאריך חדש לבחירות ממש אחרי החגים? תרחיש אפשרי בהחלט. מה שבטוח הוא שלפעמים המשבר הוא רק תירוץ, והדוגמה המובהקת היא אותו משבר עבודות בשבת. הרי עשרות הכתבות שליוו את המשבר העידו - במדינת ישראל עובדים בשבת. ברכבת עובדים בשבת. ובונים תשתיות לאומיות - בשבת. רק כשהעבודות עשויות לשמש קלף פוליטי, הן נשלפות מחפיסת המשברים האופציונליים, והופכות לתפוח אדמה לוהט.
אותו המקרה עם שלל החוקים שהסעירו אותנו השנה. זוכרים איך כולנו הזדעזענו מחוק ההמלצות שבסוף אושר כמו בלון בלי אוויר? 43 שעות פיליבסטר בכנסת, 300 הסתייגויות, וחוק שעשה הרבה רעש, וכמעט לא שינה דבר. היה שווה להישאר ערים כל הלילה?
כשבכיכר רבין היו 800 מיליארד מפגינים בערב אחד
הטרנד הלוהט ביותר במוצאי שבתות הוא הפגנות בתל אביב. עבור עורכי החדשות זו מתנה - גם אירוע מתגלגל שמספק כותרות ומעלה נושאים בוערים לסדר היום, וגם בשבת, יום שחון מטבעו בחדשות. אבל זוכרים שהבטחנו לכם שבכיכר רבין היו יותר מ-90 אלף מפגינים נגד חוק הלאום במחאת הדרוזים הגדולה ואת הרבבות הרבות שמילאו את אותה הכיכר בשבוע שלאחר מכן בהפגנת הערבים נגד חוק הלאום? וזוכרים איך בהפגנה נגד חוק הפונדקאות היו יותר מ-80 אלף מוחים? והיא אפילו לא הייתה במוצאי שבת!
בדיקה מלפני שלוש שנים העלתה שבכיכר רבין נכנסים 30 אלף בני אדם, לא כולל הרחובות הסובבים אותה. גם אם נניח שהיא הייתה גדושה עד אפס מקום, ונספור את כמות האנשים שגדשו את הרחובות נוכל אולי לצבור עוד כמה עשרות אלפים - אבל אין ספק שמספרי המפגינים מנופחים כלפי מעלה. הסיבה היא שאת הנתון היחיד על כמות המפגינים מעבירים, ובכן, המפגינים עצמם. ותאמינו או לא, יש להם אינטרס מובהק לגרום לכם להאמין שיש כמה שיותר מוחים בכיכר. המשטרה לא מעבירה נתונים על מספרי המפגינים, וכל שנותר הוא נואמים להוטים שקוראים על גבי הפודיום "תודה למיליוני המפגינים שבאו הערב!".
כשהבטחנו לכם שאתם עומדים למות מעכברת ומקדחת הנילוס
זה לא שאין עכברת, וזה לא שקדחת הנילוס לא התפרצה פה בקיץ האחרון. אבל קשה להגיד שנפלו רבבות קורבנות למחלות שדיברנו עליהם כל כך הרבה. במספרים היבשים - 462 איש הראו תסמינים של מחלת העכברת, מתוכם רק ב-42 מקרים התקבל אימות מעבדתי על כך שהם חולים במחלה. לא נרשמו מקרי מחלה קשים במיוחד, ואף אחד לא מת מעכברת. הנחלים שנסגרו אמנם היו מזוהמים, אבל חלקם נסגרו מחשש לעכברת, בלי שהגיעו תוצאות חיוביות שמאשרות שהמים מסוכנים.
ויותר מכך, גם בחודש אוגוסט בשנה שעברה נסגרו נחלי יהודיה והזויתן בגלל זיהום במים, ואז אף אחד מאיתנו לא הכיר את המילה עכברת. היתרון היחיד של המחלה עם השם החמוד שאפשר להריץ עליו המון בדיחות, הוא שהוא האיר בזרקור את הבעיה שטומנת הבצורת לנחלי הצפון.
וקדחת הנילוס? אכן מדובר בהתפרצות של המחלה שנישאת על גבי יתושים עם 74 חולים, אבל הסיפור, כמו תמיד, מסתתר מעבר לכותרת. האנשים שמתו מהמחלה עם קשישים עם מחלות רקע נוספות, כך שלא ניתן לתלות רק בקדחת הנילוס המערבי את סיבת המוות. אז המחלות אמנם כאן וכדאי להישמר מהן, אבל התמונה המלאה מעט פחות מלחיצה ממה שנראה.
ליקוי הירח המדהים ביותר שראיתם מאז - תחילת השנה?
לא מתחרטים על כלום. אם בלילה ה-28 ביולי יצאתם להביט בשמיים וראיתם את ליקוי הלבנה המרהיב שמשכו ארך 104 דקות - הרווחתם. זה באמת היה ליקוי ירח מדהים למדי, אבל ההבטחה של "ליקוי הירח הארוך ביותר במאה ה-21", לא מאוד רלוונטית. בדומה לכותרות כמו "התקיפה הגדולה באור יום מאז צוק איתן" ו"היממה המתוחה ביותר מאז צוק איתן", גם ליקוי הירח הארוך ביותר הוא אולי עובדה נכונה ואינה פייק, אבל היא בעיקר כלי עזר שנועד לגרום לכם להרגיש שמשהו יוצא דופן קורה.
בשנת 2000 היה ליקוי ירח של 106 דקות, ב-2011 ליקוי של 100 דקות, והשאלה היא בעיקר - אז מה? אף אחד מאיתנו לא מבלה את מלוא השעתיים בצפייה בירח. ליקויי ירח הם מרהיבים, אין בכך ספק, אבל הם לא נדירים כמו שהיינו רוצים שתחשבו.
