פרסום ראשון: ישראל תחבר דוח מקיף משלה על האירועים בעזה, שבהם נהרגו כמאה פלסטינים, ולא תשתף פעולה עם ועדת החקירה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לאירועי השבועות האחרונים בעזה - כך על פי הערכות. גורם משפטי בכיר אמר לוואלה! NEWS כי "ניסיון העבר מלמד שהתשובה הטובה ביותר לנרטיב השקרי שמקדמת המועצה ל'זכויות אדם' היא הצגה מקצועית וישרה של העובדות לאשורן".
"הדוחות שפרסמה ישראל בעבר זכו להערכה רבה ברחבי העולם, ותרמו אצל רבים להבנה טובה יותר של פעולות צה"ל וההצדקה להן".
מועצת זכויות האדם של האו"ם החליטה ביום שישי שעבר על הקמת ועדת חקירה לאירועים בעזה. 29 מדינות תמכו בפתיחת החקירה, 14 נמנעו, ורק ארצות הברית ואוסטרליה התנגדו להחלטה, שזכתה לגינויים מידיים מפי בכירים בישראל, ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו. משרד החוץ מסר אז כי "תוצאות ועדת החקירה ידועות מראש והוכתבו בנוסח ההחלטה עצמה. ברור לכל שהמטרה של המועצה איננה חקר האמת, אלא פגיעה בזכותה של ישראל להגנה עצמית ודמוניזציה ייחודית למדינה היהודית".
עוד בוואלה! NEWS:
"נפלת מות גיבורים": לוחם דובדבן רונן לוברסקי הובא למנוחות
טראמפ וקים הביעו אופטימיות לקראת הפסגה: "התכנון לא השתנה"
"אירוע קשה ואלים": הוארך מעצר החשודים מהמהומה ברהט
בעבר בחרה ישראל לא לשתף פעולה עם ועדות חקירה דומות, למשל לאחר מבצע "צוק איתן" ב-2014. ישראל חיברה אז דוח שנועד להוות משקל נגד לוועדת החקירה שהקימה המועצה, תחילה בראשות פרופ' ויליאם שאבאס, ולאחר מכן בראשות השופטת האמריקאית מרי מקגואן דייוויס. ההערכה היא שכך יקרה גם הפעם.
הדוח הישראלי על "צוק איתן", שאורכו כמעט 300 עמודים, נכתב מלכתחילה באנגלית והופץ בעולם על ידי משרד החוץ. מאחורי הדוח עמד צוות בין משרדי ובו אנשי המחלקה למשפט בינלאומי במשרד המשפטים, בראשות המשנה ליועמ"ש, ד"ר רועי שיינדורף, יחד עם אנשי המל"ל, צה"ל ומשרד החוץ. דו"חות דומים פורסמו גם אחרי מבצע "עופרת יצוקה" ב-2009 ומבצע "עמוד ענן" ב-2012.
הדגם: הדו"ח בעקבות "צוק איתן"
הדו"ח על אירועי עזה, לפי ההערכות, צפוי להיות דומה במבנהו לדו"ח אשר נכתב על מבצע "צוק איתן", אך קצר ממנו. אותו דו"ח נפתח בתיאור הרקע שהוביל את ישראל לצאת ל"צוק איתן", וסקר בהרחבה את ההתעצמות הצבאית של חמאס ואת האיומים שהציב מול ישראל. פרק נרחב הוקדש בו להפרות דיני הלחימה ולפשעי המלחמה שביצע ארגון הטרור במהלך המבצע, ולאחר מכן נסקרות הפעולות הצה"ליות, בדגש על אמצעים שננקטו כדי לעמוד בסטנדרטים שמציב הדין הבינלאומי. לבסוף, כלל הדו"ח סקירה של מנגנון הטיפול הישראלי בתלונות על הפרה לכאורה של דיני הלחימה: החל במנגנון התוך-צבאי שכולל את מצ"ח, הפרקליטות ובתי הדין הצבאיים, וכלה במנגנוני הביקורת האזרחיים על החלטות המערכת הצבאית - היועמ"ש ובג"ץ.
לא מן הנמנע כי הדו"ח יכלול התייחסות גם להחלטת בג"ץ מיום חמישי האחרון - כאשר שלושה שופטים, בראשות נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, דחו עתירות נגד אופן היישום של הוראות הפתיחה באש במהלך האירועים בדרום.