מדינת ישראל מתמודדת זה מספר שבועות עם מאמץ מאורגן בגבול רצועת עזה שמטרתו העיקרית היא לפגוע במדינת ישראל בקהילה הבינלאומית. לשם כך נעשה שימוש באמצעים מגוונים, ובהם חיכוך עם צה"ל, תוך ניסיונות חצייה של הגבול בידי אזרחים משולהבים המעורבים בפעילות טרור וניצול ההצלחה לצורך חטיפת חיילים וביצוע פיגועים. המאמץ כולו היה - ועודנו - מאמץ תודעתי שנועד להשפיע על הבטן הרכה של חוגים באירופה, בארצות הברית ואף בישראל. ראוי יהיה לנתח את המערכה ברצועה לאור כמה היבטים.
הממד הראשון הוא הפעולה הפיזית במרחב החיכוך: הלחימה במגע ישיר ועקיף מול ארגון חמאס והמופעלים על ידו, בין אם במרחב הגדר ובין אם בעומק הרצועה. בממד זה מטפל כמובן צה"ל, בסיוע שב"כ. כוחות הביטחון הפגינו נחישות ומקצועיות רבה למנוע כל הישג מהפורעים הפלסטינים. צה"ל הצליח למנוע פגיעה וחטיפה של חייל ומנע מאותם מתפרעים לחצות את הגדר ולחדור לשטח מדינת ישראל. כל מי שמכיר את המרחב ואת מתיחות כוחות צה"ל לאורך הגבול מבין עד כמה גבוהה הייתה הסבירות של תרחיש זה. בממד הפעולה הפיזית - צה"ל הצליח, ותוצאות הפעילות המבצעית נראות בשטח.
עוד בוואלה! NEWS:
תיעוד: חוצים הגדר מעזה, מציתים עמדת צה"ל, מניפים דגל פלסטין - ובורחים
"כמו טיל מונחה למטרה": היחידה שמתסכלת את המפגינים בעזה נחשפת
פלסטינים חצו את הגדר והציתו עמדה של צה"ל - שהגיב בירי טנק
הממד השני הוא הממד התודעתי-הסברתי - המאבק על הנרטיב אל מול דעת הקהל העולמית, דעת הקהל בעולם הערבי, דעת הקהל בקרב תושבי עזה, וכמובן בקרב הציבור הישראלי וחיילי צה"ל. בממד זה, חלוקת תחומי האחריות המדינתית מסובכת, גם בהיעדר גורם המרכז את הטיפול בנושא: משרד החוץ על הזירה הבינלאומית והעולם הערבי, כאשר המשרד לעניינים אסטרטגיים חולק איתו את הזירה הבינלאומית וכך גם משרד הביטחון, באמצעות נספחיו; המוסד חולק את העולם הערבי, לפחות בחלקו, עם מתאם פעולות הממשלה בשטחים והאגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון. פעולתו של דובר צה"ל הייתה נרחבת מול קהלי יעד מגוונים, אך לא ראוי להטיל את מלוא כובד המאמץ התודעתי על כתפיו. נעדר גורם מרכזי שיתכנן, יתאם וירכז תחתיו את המאבק על זירת התודעה.
הממד השלישי הוא הממד האזרחי-כלכלי: מניעת משבר הומניטרי תוך הפעולה מול תושבי הרצועה מעל ראשו של חמאס, וחיבור בין פעולת ישראל בתחום הגבייה והמיסוי עם הרשות הפלסטינית לבין רצועת עזה. המערכת נשענת על מתאם הפעולות כגורם מטרה שנדרש לרכז את המאמצים. אולם, מרבית פעולותיו דורשות תיאום בין כמה משרדי הממשלה וכמובן אישור דרג מדיני והסכמה על היעד לפעולה מול המציאות הקיימת ברצועה.
ההיבט המשפטי מחייב חשיבה מחודשת, והוא מהווה את הממד הרביעי. אחרי מלחמת לבנון השנייה התקיים מאמץ אקדמי מקצועי בישראל לבחינת פרשנות רלוונטית לסוגי האיומים שמציבים ארגונים העושים שימוש באזרחים כמגן אנושי, ואינם מכפיפים את עצמם לחוק הבינלאומי. מאמץ זה דעך, ללא כל הישגים משמעותיים. חלק מהגורמים הבינלאומיים טענו שיש להכפיף את הלחימה בעזה לחוקי זכויות האדם.
טוב ייעשה אם ישראל, בגיבוי מדינות דמוקרטיות, תקדם בחינה מחודשת של כללי ה"עשה ואל תעשה" בלחימה מסוג זה, כך שיתאימו לזירת הלחימה המעודכנת. יש לבחון בנוסף לכך כיצד מונעים צעדים בינלאומיים נגד מדינת ישראל וקציני צה"ל וכיצד מסייעים למערכה ל"השחרת" פעולות לא לגיטימיות של האויב. ממד זה לא מטופל באופן סדור, והעיסוק בו מתחלק בין משרד החוץ לבין משרד המשפטים ומחלקת הדין הבינלאומי בצה"ל.
על אף שצה"ל סיפק הישג מבצעי מרשים בממד הפיזי, תוך מימוש מאמץ צבאי תומך בזירת התודעה, אין די בכך. כדי להפוך הישגים טקטיים להישגים אסטרטגיים, חובה לגבש יכולות מדינתיות רחבות בזירת ההסברה, בזירה האזרחית-כלכלית ובזו המשפטית. המבחנים בעזה ודומיהם לא תמו. נכונו לנו עוד אתגרים רבים, שאל מולם נידרש לייצר הישגים טקטיים שיתורגמו להישגים אסטרטגיים.
ד"ר גבי סיבוני הוא ראש תכנית צבא ואסטרטגיה במכון למחקרי בטחון לאומי
אלוף-משנה במיל' ארז וינר הוא הפרשן הצבאי של ערוץ 20