(בווידאו: יו"ר בית הנבחרים פול ראיין מתייחס להקמת הממשלה, אתמול)
שבוע חלף מאז הבחירות לנשיאות ארצות הברית, שתוצאותיהן הדרמטיות הסעירו את האומה האמריקנית, והנשיא הנבחר דונלד טראמפ מנסה להסתגל לתפקידו המיועד כמפקד העליון הבא של הצבא הכי חזק בעולם. טראמפ, כמו כל מועמד לנשיאות, הכין מבעוד מועד צוות חילופי שלטון שאמור לגבש עבורו הצעות למינויים, להתוות קווי מדיניות ופעולות בהן יש לנקוט מיד עם כניסתו לבית הלבן.
עם זאת, עד 8 בנובמבר, המועמד הרפובליקני השקיע את מרבית מאמציו במערכת הבחירות, ופחות התרכז בחלוקת השלל ביום שאחרי. כעת, הוא מוצא את עצמו במצב שבו הוא מנסה לאזן בין הרצון שלו לקיים את ההבטחה "לזעזע את הממסד בוושינגטון", ולרצות בכך את בוחריו ואת נאמניו, לרצון להפיג את החשש ממנו בציבור בכלל ובגבעת הקפיטול בפרט.
עוד בוואלה! NEWS:
חרף ההתבטאויות נגד טראמפ: ראש בית הנבחרים - נבחר מחדש
אסד תומך בטראמפ: "אנחנו עשויים להיות בעלי ברית טבעיים"
לא, אנחנו לא יכולות: מה שוב לימדו אותנו הבחירות בארה"ב | דעה
טראמפ יודע שהעובדה שהוא עומד לכהן במקביל לקונגרס בעל רוב רפובליקני הן בסנאט והן בבית הנבחרים לא נותנת לו צ'ק פתוח. די היה להתבונן בפניו של מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט, מיץ' מקונל, ששתק שתיקה רועמת כאשר נשאל על ידי עיתונאי לדעתו על מינויו יו"ר האתר השמרני "ברייטבארט" סטיב באנון לתפקיד היועץ האסטרטגי הראשי, או לקרוא את הצהרתו של המועמד הרפובליקני לנשיאות ב-2008, הסנאטור הרפובליקני הבכיר ג'ון מקיין, שכתב כי הוא חידוש היחסים בין רוסיה וארצות הברית יהיה במחיר "לא מתקבל על הדעת" של שותפות אמריקנית בציר פוטין-אסד, כדי להיווכח בכך.
אותן הדילמות מגיעות גם למינויים שנדרש הנשיא הנבחר טראמפ לבצע בימים אלה. אתמול בלילה הוא נועד עם הסנאטור לשעבר טד קרוז, יריבו המר בפריימריז הרפובליקניים שהגיע למקום השני, וברשת "בלומברג" דווח כי הנשיא הנבחר שוקל את מועמדותו לתפקיד התובע הכללי. מינוי כזה נועד לרצות את האגף השמרני במפלגה, ובמקביל לאותת כי טראמפ נכנס להלך רוח פייסני ולא נקמני. עד כה, מאז הבחירות הביע טראמפ נכונות להתגמש בכל הנוגע לבניית החומה בגבול מקסיקו, אמר כי מינוי תובע מיוחד לתיק הילרי קלינטון אינו בראש מעייניו, והכריז כי אובמה הוא "בחור נהדר".
מנגד, מינוי אחר של הנשיא הנבחר שולח מסר הפוך לחלוטין. מייק רוג'רס, חבר קונגרס לשעבר ממישיגן שעומד בראש ועדת המודיעין של בית הנבחרים, התפטר מצוותו של טראמפ, ובמקומו מונה ליועץ בצוות חילופי השלטון פרנק גפני, דמות שנויה במחלוקת שקידם בשנת 2009 את תיאוריית הקונספירציה הגורסת כי הנשיא ברק אובמה מוסלמי. המינוי האחרון מצטרף לזה של באנון, שבאתרו פורסמה כתבה שגרסה כי ביל קריסטול, פרשן יהודי שמרן שהתנגד לטראמפ, הוא "יהודי בוגדני".
מי שממלא תפקיד מפתח בהליך המינויים של טראמפ הוא חתנו, ג'ראד קושנר, הנשוי לביתו איוונקה. קושנר דחק הצידה את מי שעמד בראש צוות המעבר בחודשים האחרונים, כריס כריסטי ומקורביו, והדעות חלוקות באשר לסיבות שהובילו לכך. לפי כמה דיווחים, כריסטי הוזז הצידה לאחר שטראמפ איבד בו את האמון כיוון שסירב להגן עליו בימים שאחרי פרסום ההקלטה בחודש שעבר שבו נשמע הנשיא הנבחר מדבר באופן פוגעני כלפי נשים. דיווחים אחרים ציינו בהקשר זה כי כריסטי היה התובע הכללי של ניו ג'רזי, שתבע את אביו של קושנר לפני עשור בגלל עבירות מס. מקורב לטראמפ אמר ל"פוליטיקו" כי צוות המעבר שקוע בקרבות פנימיים וכינה אותם "קרב סכינים", אולם מי שניהלה את קמפיין הבחירות, קליאן קונווי, דחתה את הדברים ואמרה הערב: "אלה מינויים רציניים, יש לו הרבה אפשרויות, אלה בחירות קשות, אלה צרות של עשירים".
בינתיים, המינוי המסקרן מכל שעומד לפתחו של טראמפ הוא של שר החוץ. המועמד המוביל לתפקיד הוא ראש עיריית ניו יורק לשעבר רודי ג'וליאני, שנחשב לאחד מנאמניו של טראמפ וליווה אותו לכל אורך הקמפיין. עם זאת, ב-CNN דווח כי המינוי עלול להיתקל בקשיים כיוון שג'וליאני עשה עסקים עם סעודיה, עומאן, קטאר, ואיחוד האמירויות, דבר שעלול להציב אותו בניגוד עניינים. אך אין משמעות הדבר היא כי המינוי לא יוכל לצאת בסופו של דבר לפועל. לפי שעה בוחר הנשיא הנבחר לשמור את הקלפים קרוב לחזה. הלילה הוא דחה את הביקורת על העלטה בה מתבצעים המינויים, ורמז כי לא כל הספקולציות באשר לתפקידים השונים מדויקות. "מתבצע תהליך מסודר מאוד שבו אני ממנה אנשים לקבינט ולתפקידים אחרים", הוא צייץ בחשבון הטוויטר שלו. "אני היחיד שיודע מי הם הפיינליסטים".
אותה דואליות שמלווה את טראמפ מאז בחירתו נוגעת גם לאופן בו התייחס להפגנות שפרצו נגדו בכמה ערים ברחבי ארצות הברית, לאחר היוודע התוצאות. תחילה צייץ טראמפ כי מדובר ב"מוחים מקצועיים שמוסתים בידי התקשורת - מאוד לא הוגן". אולם למחרת בבוקר הוא כבר ריכך את הטון והדגיש כי יש לו כבוד למוחים. "אני אוהב את העובדה שלקבוצה הקטנה של המוחים יש תשוקה למדינה שלנו. אנחנו נתאחד", צייץ.
בהמשך, בריאיון לתכנית "60 דקות" של רשת CBS הוא אף קרא לעצור את אירועי האלימות נגד מיעוטים וביקש להבהיר כי למוחים נגדו "אין ממה לחשוש". בינתיים, הוא יכול לשאוב עידוד מכך שהיממה האחרונה הייתה רגועה באופן יחסי, ושההפגנות נמצאות במגמת היחלשות.
מבחינת יחסי החוץ של הממשל העתידי בראשותו של טראמפ, הוא הבטיח במהלך הקמפיין להתמקד במדיניות של "אמריקה ראשונה", כלומר הקטנת המעורבות האמריקנית בעולם, המהווה לשיטתו נטל על הכלכלה האמריקנית, והתמקדות בהקטנת החוב הלאומי ובענייני פנים. הוא קרא, בין היתר, לביטול או לפתיחה של הסכמי סחר בינלאומיים, כמו הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה והאמנה הטרנס-פסיפית (TPP) - דבר שעורר דאגה במדינות אסיה - והתבטאויותיו של טראמפ אף העלו חשש לגבי המשך דרכה של וושינגטון בברית הצבאית נאט"ו.
אולם בתחילת השבוע ניסה הנשיא אובמה להרגיע את הרוחות, כשאמר במסיבת עיתונאים כי בפגישתו עם הנשיא הנבחר הוא הביע באוזניו מחויבות לברית זו. על הרקע הזה, פגישתם הצפויה מחר בניו יורק של הנשיא הנבחר ושל ראש ממשלת יפן שינזו אבה הופכת למסקרנת במיוחד. זו תהיה הפגישה הראשונה של טראמפ עם מנהיג זר מאז בחירתו, והזדמנות לראות אם ישנו הבדל בין הרטוריקה בה השתמש בקמפיין למדיניות שלו בשטח.
סוגיה נוספת שלוטה בערפל כרגע היא עתידו של הסכם פריז לצמצום גזי החממה. בשנת 2012 צייץ איל הנדל"ן הניו יורקי בטוויטר כי "הרעיון של התחממות גלובלית נוצר על ידי ועבור הסינים כדי לגרום למפעלים האמריקניים להיות לא תחרותיים". מאז שנבחר מנסים המומחים בתחום להבין אם טראמפ יישאר מחוייב להסכם. סגן שר החוץ הסיני, ליו זנמין, דחה היום בוועידת האקלים במרוקו את דבריו של טראמפ ואמר ל"בלומברג" כי "סין לא הייתה יכולה להמציא את ההתחממות הגלובלית כדי לפגוע בתחרותיות של ארצות הברית, כיוון שקודמיו של טראמפ בתפקיד מהמפלגה הרפובליקנית החלו במשא ומתן בנוגע להתחממות הגלובלית בשנות ב-80 של המאה הקודמת".
(עדכון ראשון: 23:00)