בווידאו: נחשף תחקיר מבצע אנטבה
"את המילים אינני זוכר, אבל רוחו מצלצלת באוזניי עד היום", כך תיאר אדם קולמן, אחד מהלוחמים במבצע אנטבה, את התדריך האחרון של מפקד סיירת מטכ"ל יוני נתניהו, רגע לפני ההמראה לאוגנדה לאחד ממבצעי הקומנדו המדוברים בעת המודרנית, ב-4 ביולי 1976. "דובר בו על הרוח של העם היהודי ועם ישראל, על אי הפקרת שבויים ועל הביטחון המלא בנו שנצליח במשימה", נזכר קולמן. "זה היה נאום של ביטחון ואמונה בדרך ובתפקיד שלנו, ועל הרגע ההיסטורי שאנו נמצאים בו, ועל מבצע שטרם נעשה כמוהו מאז ומעולם. נאום מלא ערכים וציונות, נאום על מבצע שמשק כנפי ההיסטוריה ריחף מעליו - תחושה שהייתה לכל מי שלקח בו חלק".
הנאום של נתניהו, שנישא בשארם א-שייח, שם תדלקו את המטוסים לפני ההמראה לאנטבה, נחרת בלבבותיהם של לא מעט מהלוחמים במבצע. משחר ההיסטוריה, למלים ורטוריקה מיוחסת השפעה מיוחדת על שדה הקרב. ביכולתם של הנאומים שנשאו המצביאים הדגולים רגע לפני היציאה ללחימה היה לשנות את המשחק; השימוש בשפה כדי לחדור לתודעת הלוחם, להרים את המורל ולנסוך בו תחושת ביטחון ואמונה בצדקת הדרך, עשוי להיות כלי מלחמה משמעותי, שיש לו את היכולת לחולל ניצחון.
עוד בוואלה! NEWS:
השיחה האחרונה שלי עם יוני: שאול מופז כותב על מפקדו בסיירת מטכ"ל
"הרגשנו שעשינו מה שמצופה מאתנו, אז מה הסיפור?": ח"כ בר-לב חוזר לאנטבה
כך הדמיוני הפך למציאותי: קצין המודיעין של מטכ"ל באנטבה משחזר
"ביקור היסטורי": נתניהו המריא לאפריקה לציון 40 שנה למבצע אנטבה
"הרמטכ"ל לא האמין שאפשר לנחות בלילה": תחקיר מבצע אנטבה נחשף
כך כמעט גילו המחבלים מאנטבה את סודות הגרעין של ישראל
עדותו של סמל-ראשון (במיל') קולמן היא אחת מבין רבות שפורסמו בספר חדש של המרכז למורשת המודיעין לרגל 40 שנה לחילוץ הנועז. "במקום לכתוב עוד ספר שיתאר נרטיב אחד, של כותבו, ויהיה זה היסטוריון משובח ככל שיהיה, טוב לנו לבקש מהלוחמים שהיו שם שיכתבו את סיפוריהם", ציין בפתח המקבץ תת-אלוף (במיל') יפתח רייכר עתיר, שהיה סגן מפקד היחידה בעת המבצע, בשם צוות העורכים.
בספר, "מבצע יונתן בגוף ראשון", מספרים 35 לוחמים את גרסתם לאירועים. נראה כי המילים האחרונות שנשא יוני נתניהו בשארם א-שייח עוד מהדהדות כמעט באוזני כולם. לוחמי הסיירת הגיעו לשם ביום שבת אחר הצהריים, אחרי דרך קשה, רצופת טלטלות, כיסי אוויר וחום כבד, ומרביתם נזכרים בהקאות ובבחילות, ובכמות נכבדה של כדורי טרבמין שחולקו בין המטוסים. "הפנים מסביב היו ירוקות", כתב סגן-אלוף (במיל') שלומי ריזמן, לוחם בכוח הפריצה. "עוד שמונה שעות כאלה כשננחת באנטבה, לא תישאר למחבלים עבודה", הוסיף.
בשדה התעופה אופירה, בקצהו הדרומי של חצי האי סיני, המתינו הכוחות להחלטת הממשלה על אישור המבצע, ובינתיים התעדכנו בתמונות מודיעין ותצלומי אוויר חדשים של הטרמינל ושל מגדל הפיקוח באוגנדה. עם זאת, לרבים עדיין היו ספקות בנוגע ליכולתם להצליח במשימה. חלקם אף קיוו בסתר לבם שהדרג המדיני לא יאשר את המבצע ויורה להם לחזור, בגלל החשש למספר רב של נפגעים מקרב בני הערובה.
"המבצע שיוני תיאר בקווים כלליים נשמע ללא ספק אחד המטורפים שנהגו אי פעם ביחידה", נזכר ריזמן, כיום מהנדס ויזם טכנולוגי, ואחד מעורכי הספר. "אנטבה - מעולם לא שמעתי על המקום הזה", שחזר. "שדה התעופה של אוגנדה, מסתבר. שמעתי משהו על הנשיא שלהם בעל פני הגורילה, שלמד כאן לצנוח והפך להיות דיקטטור שמשליך אנשים לנהר מלא תנינים". בדבריו, הוא הודה כי "איש מאיתנו לא האמין שמבצע מטורף כזה יאושר, אבל להתכונן - ידענו שחייבים".
למרות הספקות בקרב הלוחמים, שהיו בדרכם לארץ זרה ורחוקה בכוח קטן, נתניהו ודן שומרון, מפקד המבצע שכונה "כדור הרעם", הצליחו לעודד את אנשי היחידה. שומרון הדגיש כי המבצע הוא מבחן רציני ליכולות הסיירת, ומהותו היא אי הכניעה לטרור. "אנחנו יודעים לבצע זאת ולהחזיר את החטופים הביתה", קבע נתניהו, על פי זכרונותיו של סמ"ר (במיל') אמיר עופר, לוחם בכוח הפורץ. "אני בטוח שאתם הרבה יותר טובים ומאומנים מהם, ובאחד על אחד תמיד ננצח אותם", הוסיף.
"ההופעה שהוא דפק שם חיזקה מאוד את הביטחון שלי ביכולתנו להצליח", נזכר עופר. "הקרב לא בהכרח יתנהל על פי הצפוי והמתוכנן", הבהיר נתניהו לכוח, אבל הוא "חידד את עיקרי המשימה ולא שכח להזכיר את גדולת הרגע ההיסטורי". לדברי ריזמן, "אחרי 24 שעות של הכנות אינטנסיביות וחוסר שינה, והמון פריטי מידע מבלבלים, הוא היטיב לעשות לנו סדר בראש". עופר, כיום יזם, קבע: "זה היה התדרוך לקראת מבצע הטוב ביותר ששמעתי".
מבצע הקומנדו המהולל באנטבה הוליד במרוצת השנים לא מעט מחלוקות, גרסאות ועימותים. בראשן, העימות המתוקשר בין משפחת נתניהו ומי שהיה סגן מפקד היחידה, מוקי בצר, שהחליף את יוני בפיקוד על המבצע לאחר שיוני נפצע בקרב, על חלקו בתכנון והאחריות למבצע. בצר הוא אחד מבין עשרות הקצינים והחיילים ביחידה המביאים את "האמת שלהם" בספר, לדבריו של רייכר עתיר, כמו גם הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר שאול מופז, ח"כ עמר בר-לב ומנכ"ל משרד הביטחון לשעבר פנחס בוכריס.
"כמו בכל מבצע, לכל אחד היה סיפור משלו", כתב ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו, שהיה קצין הקשר של היחידה באותה עת. "לא בכדי המונח רשומון מתאים למבצע זה, כמו לרבים אחרים. אם אשתמש בדוגמה מעולם הכדורגל, גם היום, בעידן של מצלמות הטלוויזיה המכסות את המשחק מכל זווית, ניטשים ויכוחים אינסופיים על אירועים והחלטות שופטים".
הרציונל של הספר עולה גם הוא מוויכוח, או מתחושה של צורך להבליט קולות שהושתקו בלהט הוויכוחים ההיסטוריים על הגבורה והתהילה. במבוא לספר, מותח רייכר עתיר ביקורת על דוח הביצוע "הצנום" שהגיש אלוף (במיל') עמירם לוין, שמונה למפקד היחידה אחרי מותו של יוני. בדוח, על 14 עמודיו, מובאות גרסותיהם של 11 מתוך 63 חיילי סיירת מטכ"ל שהשתתפו במבצע.
"ממרחק השנים לא נותר אלא להצטער על כך", הוא כותב. "מצאנו את עצמו חסרים לא רק את מפקדנו אלא גם דוח ממצה שיתאר בפרוטרוט את פעילות היחידה". אם נתניהו היה חוזר ליחידה, נטען, "אין לנו ספק שהוא היה עורך תחקיר מבצעי פנימי של היחידה ודואג לתת במה ראויה לכל אחד מהלוחמים ואנשי המטה שהיו מעורבים במבצע. ככה עושים תחקיר ביחידה".