אובמה התגאה בהחלשת דאעש - ואז הגיעה המתקפה בפריז

יום שישי האחרון התחיל כיום לא רע בכלל עבור נשיא ארצות הברית ברק אובמה. שתי כותרות גדולות שיצאו מהמזרח התיכון, הציגו הישגים משמעותיים לקמפיין ההפצצות שהוא מנהל זה זמן רב נגד "המדינה האיסלאמית" (דאעש). כותרת אחת בישרה על חיסולו של "ג'ון הג'יהאדיסט", עורף הראשים הידוע לשמצה של הארגון. כותרת שנייה וחשובה הרבה יותר בישרה על כך שהכוחות הכורדיים בעיראק הצליחו להדוף את לוחמי דאעש מהאזור האסטרטגי של הר סינג'אר.

יום קודם לכן, אובמה פרסם הצהרה חיובית על כך שהקמפיין של ארצות הברית ובנות בריתה נגד דאעש, מצליח "להכיל" את הארגון. ארגון הטרור הסוני, הסביר אובמה, אמנם עוד לא חוסל, אבל הוא לא מתרחב, לא כובש שטחים נוספים, ומאבד אט-אט שטחים אסטרטגיים שכבר נכבשו על ידו. גם מבקריו של אובמה בימין נאלצו להודות באותו בוקר שהמאבק של אובמה נגד דאעש מצליח לקצור הישגים מסוימים. אחרי ביקור מוצלח של נתניהו בוושינגטון, והתקדמות ביישום הסכם הגרעין עם איראן, נשיא ארצות הברית היה קרוב מאוד לסיים את השבוע עם סימון וי בכל הנוגע למזרח התיכון.

עוד בוואלה! NEWS:
פריז אחרי מתקפת הטרור: המוסלמים מתקבלים בעוינות ברחובות
אביו ואחיו של אחד המחבלים מהמתקפות בפריז נעצרו
אם אירופה לא תכיר בעיוורונה – פריז תהיה רק קצה הקרחון. פרשנות

עם זאת, היו גם מי שטרחו לציין כי בכל הנוגע לארגון הטרור, מוקדם לצאת בחגיגות. "המוות של אדם אחד לא באמת משנה דבר מבחינת המשפחות של אלה שנרצחו בצורה אכזרית", כתב באותו בוקר ד"ר ג'ונתן שנצר מהמכון להגנת הדמוקרטיות בוושינגטון. "העובדה שדאעש ממשיך להתקיים בצורתו הנוכחית היא בלתי נתפסת", הוסיף. בהקשר לדבריו של אובמה על כך שארצות הברית הצליחה להכיל את דאעש, כתב שנצר בלגלוג: "מה שנחשב להישג בבית הלבן הנוכחי".

כידוע, מה שהחל כיום מצוין עבור הנשיא, הפך בשעות הערב לסיוט שמרתק את העולם כולו, ומשפיע גם על הלך הרוח בבירה האמריקנית. מתקפת הטרור הרצחנית בפריז גרמה לתקשורת האמריקנית להציג ביממה האחרונה באופן נלעג את התבטאותו של אובמה מיום חמישי. "ככה נראה ארגון שמצליחים 'להכיל' אותו ולהגביל את פעילותו?", שאלו פרשנים בערוצי הטלוויזיה, "דאעש הרי ביצע ביום שישי את אחד מפיגועי הטרור הרצחניים ביותר בעשורים האחרונים באירופה".

בבית הלבן מיהרו לספק הסבר לדברים. הנשיא אובמה, אמר בכיר בממשל, התכוון בדבריו אך ורק למצב שמתקיים בזירת הלחימה העיקרית מול דאעש בסוריה ובעיראק. בזירה זו, אומרים בבית הלבן, דאעש אכן נמצא בנסיגה. זו אמירה נכונה מבחינה עובדתית, שכן כאמור אי אפשר להתעלם מהישגים יפים של הקמפיין בהובלת ארצות הברית נגד ארגון הטרור הרצחני, אבל כל אלה מחווירים אל מול הזוועה שהצליחו לבצע קבוצה של כעשרה מחבלים וסייענים בליבה של עיר בירה אירופאית.

המצב הזה יוצר כאב ראש רציני לאובמה. בשבע שנות נשיאותו, אובמה אישר פעילות צבאית לפחות בשבע מדינות שונות ברחבי העולם: עיראק, סוריה אפגניסטן, פקיסטן, סומליה, לוב ותימן. אולם הוא גילה העדפה ברורה להפצצות מהאוויר ולהפעלת כוחות קומנדו בהיקף מוגבל - כך חוסל בזמנו מנהיג אל-קאעדה, אוסאמה בן לאדן, וכך נוצרו גם הנסיגות הטקטיות של דאעש בחודשים האחרונים - אבל האירועים של סוף השבוע ממחישים היטב את מגבלות אסטרטגיה הזו. דאעש חי ובועט, וגם אם הוא נחלש בסוריה ועיראק - הוא מכה בבטן הרכה של המערב.

אובמה יכול לטעון להגנתו, שבשורה התחתונה, המדיניות שלו מבטאת את רצונו של רוב הציבור האמריקני, שהתעייף ממלחמות במזרח התיכון ורוצה להתמקד בסוגיות פנים. הטראומה שהותירה המלחמה בעיראק באה לידי ביטוי באדישות ציבורית גדולה בארצות הברית למצב המסוכן שנוצר בסוריה. בניגוד למה שאומרים פוליטיקאים וספינולוגים, זה לאו דווקא עניין של ימין ושמאל. כאשר אובמה ניסה בשנת 2013 לגייס קולות בעד הפצצה בסוריה, אחרי שנשיא סוריה בשאר אסד השתמש בנשק כימי, התברר שגם מחוקקים רפובליקנים רבים מפחדים להצביע בעד הפצצה, מחשש להצטייר בעיני ציבור הבוחרים כ"מחרחרי מלחמה".

התוצאה היא שארצות הברית מפציצה את דאעש, אבל נמנעת מלעשות שני צעדים שרוב המומחים רואים כהכרחיים להחלשת הארגון: פעילות נרחבת יותר נגד תשתיות הארגון בתוך סוריה, ובמקביל - החלפת שלטונו הרצחני של אסד. אותו אסד, ששולט בארצו בתמיכת איראן השיעית, הוא במובנים רבים ה"דלק" שמניע את המכונה הרצחנית של דאעש הסוני. הדרך היחידה להחליף אותו כרגע, לאור הפעילות הרוסית בסוריה, היא בתהליך מדיני מסודר. בווינה אמנם מתקיימות שיחות בנושא, אבל הקצב שלהן איטי מאוד והסיכוי לפריצת דרך נראה נמוך.

הנחמה היחידה של אובמה היא שלא רק הוא סובל מקשיים פוליטיים בעקבות הפיגועים. הפוליטיקאים בשתי המפלגות קשובים בנושא הזה לרחשי ליבו של הציבור. כמעט כל המועמדים הרפובליקנים לנשיאות הודו בשבועות האחרונים שהפלישה האמריקנית לעיראק בשנת 2003 הייתה טעות. כאשר דונלד טראמפ, המועמד המוביל כרגע במפלגה זו, נשאל מה יעשה נגד דאעש אם ייבחר לנשיא, תשובתו הייתה: "אני אפציץ להם את הצורה". אבל האמת היא שזה גם מה שאובמה עושה. לשינוי משמעותי באמת, בדמות הצבת כוחות קרקעיים בסוריה ועיראק, גם טראמפ לא מוכן להתחייב כרגע, כי הוא יודע שלא בטוח שהציבור האמריקני מעוניין בכך.

את אותה חוסר ודאות פוליטית שחוו בסוף השבוע האחרון אובמה ויריביו הרפובליקנים, חוו אמש גם המועמדים הדמוקרטים לנשיאות, שמקווים כולם לרשת את מקומו. בעימות הטלוויזיוני השני ביניהם, ניסתה הילרי קלינטון לרצות את האגף השמאלי בתוך המפלגה, שמבחינתו הפלישה לעיראק ב-2003 היא בכלל הסיבה העיקרית לכל מה שקורה כרגע. במקביל, היא ניסתה לדבר גם למרכז הבמה ולהציג עמדה קשוחה נגד הטרור.

התוצאה לא תמיד הייתה משכנעת. דייוויד אקסלרוד, יועץ הקמפיין הבכיר לשעבר של הנשיא אובמה, הכריז כי "הילרי לכודה בין היותה מועמדת בתוך המפלגה, לרצונה להיראות כמועמדת אחראית לנשיאות". כאשר היא נשאלה אם ארצות הברית נמצאת במלחמה עם "האיסלאם הקיצוני", ביטוי שהאגף השמאלי במפלגה סולד ממנו והנשיא אובמה נמנע מלהשתמש בו, היא הצליחה להתחמק מהשאלה, אבל ספגה על כך ביקורת משני הצדדים.

העובדה שהפיגועים בפריז הגיעו אחרי הפלת המטוס הרוסי בחצי האי סיני והפיגוע שהתרחש בשבוע שעבר בלבנון, רק מגדילה את הדילמה של הנשיא המכהן ושל כל אלה השואפים להחליף אותו. מצד אחד, ברור לכולם שהמדיניות הנוכחית של הפצצות ופעולות קומנדו לא משיגה את התוצאות הרצויות. מצד שני, בינתיים לפחות, ברור שהיא המדיניות המועדפת על רוב הציבור האמריקני. השאלה שעליה לאף אחד עוד אין תשובה היא האם יחול שינוי בדעת הקהל בעקבות הפיגועים בפריז, כך שתתאפשר הוצאה לפועל של מדיניות אחרת?