אף שישראלים רבים נוטים להשוות בין סדרת הפיגועים בפריז למתרחש בישראל, מדובר במערכות ביטחון שונות שמושתתות על מערכות חקיקה שונות. ועדיין, על כל סמכויותיו וזרועותיו המודיעין הצרפתי כשל, אך שצפה בתהליך מתמשך של ניסיונות פיגועים ואירועים ביטחוניים לאורך השנים האחרונות בהם הפיגוע במערכת העיתון "שרלי הבדו" ובמרכול "היפר כשר" בתחילת השנה, ואף בניסיון לביצוע פיגוע בשבוע שעבר, כשאזרח צרפתי ניסה לחדור לבסיס חיל הים הצרפתי. סדרת הפיגועים בליל חמישי אינה אלא קצה הקרחון ממה שמצפה לאירופה, אם לא תתעשת ותבין שנדרשת תגובה אחרת לאירועים. ככל שהמתקפות על יעדי דאעש בסוריה ועיראק יעמיקו, כך יוסיף הארגון לנסות לבצע פיגועים ברחבי העולם.
מערכת הביטחון הצרפתית מורכבת מגופים חזקים ועתירי ניסיון בלוחמה בטרור, שנשענים על מערכת חקיקה מרחיבת סמכויות. אך בכל זאת, כתוצאה משינויים פוליטיים במדינה, התפתחו במסננת הביטחונית חורים גדולים במיוחד. בין היתר, מדובר במעבר החופשי בין המדינות באירופה ובפליטים שהגיעו ליבשת מסוריה, מעיראק וממדינות נוספות והפרו את האיזון בקרב בני המוסלמים מהפרברים. האחרונים גדלו בצרפת כדור שני למהגרים, אך זהותם חצויה בתור בני מהגרים מוסלמים שחיים כצרפתים שווי זכויות. חלקם טס לסוריה ולעיראק כדי לברוח מהניכור האירופאי, ומתאחד עם השאיפות האימפריאליסטיות של דעאש.
לקריאה נוספת:
המתקפה בפריז: "בין המחבלים - פליט סורי שנכנס לאירופה דרך יוון"
המתפללים בלב פריז חוששים: "פותחים את דלת בית הכנסת רק כשמישהו דופק"
"להתאחד נגד דאעש": הטרור בפריז שינה את מוקד השיחות על סוריה
גם אם ארגוני הביון עקבו אחר המתרחש במדינה ונערכו לתרחישים אפשריים, עדיין לא תמיד ניתן להניח היכן תהיה הפרצה שמאפשרת ליריב לממש את כוונותיו. פריצה דומה חוו ארגוני הביון האמריקניים לפני אסון התאומים בשנת 2001, כשעקב האכילס היה שיתוף הפעולה בין ארגוני הטרור השונים. אלא שהעיוורון החלקי של הארגונים הצרפתיים אפשר לדאעש לשלוח מחבלים מתאבדים במרחק מועט מאוד לנשיא צרפת פרנסואה הולנד, שצפה בעת המתקפה במשחר באצטדיון "סטאד דה פרנס". התוצאות ברורות, וככל הנראה יובילו את האחראי על המודיעין להניח את המפתחות וללכת הביתה. ובכל זאת, הלקאה עצמית ותחקירים פנימיים לא יובילו לפתרון הבעיה, גם לא צעדת מיליונים ברחובות פריז בראשה ראשי מדינות.
בדומה להתמודדות של ישראל עם חיזבאללה, קשה לחדור לארגון ככל שהוא דתי וקיצוני יותר. בסופו של דבר ניתן לפצח את הכוונות של כולם, אך הדרך ארוכה והתהליך דורש סבלנות ויצירתיות, ובעידן המודרני גם שיתוף פעולה בין מדינות. לבדה, גם ישראל לא הצליחה לפענח את סוד הארגונים הקיצוניים. צרפת בפרט והאיחוד האירופי בכלל, לא בשלים לשיתוף פעולה עמוק כפי שעושות ישראל וארצות הברית. החשש של צרפת מהידרדרות למלחמה בין תרבויות המהגרים למקומיים ומפגיעה בחופש, ערך היסטורי במדינה, לא מאפשרות לה להיפתח לחלוטין לשיתוף פעולה ושילוב ידיים עם מדינות נוספות במסגרת המלחמה בטרור.
ניתן לראות שאותו שיתוף הפעולה הוא שמרתיע יותר מכל את דאעש, כמו הקואליציות שמתהוות לנגד עיניו בסוריה ובעיראק ומשמידות יעדים שלו. לכן, אנשי דאעש לא נשארים במקום שבו הותקפו, אלא יוצאים לנקום במגרש הביתי של היריבים. טרם ברור אם סדרת הפיגועים תאחד בין מדינות או דווקא תפלג אותן, כפי שהצהיר ראש ממשלת קנדה הנכנס ג'סטין טרודו, כי יפסיק את מעורבות צבאו במזרח התיכון. אלא שהטרור לא מבחין בין גבולות אזרחיים ולאום.
ואולם, מודיעין הוא לא תמיד הפתרון היחיד. לעתים נדרשת פעולה רחבה כדי לנקות את השטח ולהתחיל מחדש. בנקודה די דומה עמדה מדינת ישראל אחרי הפיגוע במלון פארק בנתניה בשנת 2002, שלאחריו יצאה למבצע "חומת מגן" כדי לנקות את קני הטרור הפלסטינים. לצרפת יש את כל היכולות לצאת למבצע רחב בפרברים, במעוזי המהגרים והאיסלאמסיטיים הקיצוניים, אך הם עדיין לא בשלים לעבור מבית לבית ולחפש אחר נשק, גם במקומות שכף רגלם של שוטרים לא נכנסת אליהם.
דעאש הוא ארגון הרבה יותר מתוחכם ממה שניתן היה לחשוב על אל קאעידה בראשית דרכו, שמחזיק בנכסים ומקבל תזרים מזומנים קבוע. סוכנות הביון האמריקנית (CIA) אף העבירה באחרונה מסר לממשל הטורקי, שדורש מאנקרה להפסיק לרכוש נפט מהמדינה האיסלאמית, על אף שהוא זול מאוד.
השאלה הגדולה היא אם צרפת שנמצאת בתקופת בחירות תהיה מספיק אמיצה לזנוח את האינטרסים הפוליטיים ולהילחם על חופש אזרחיה ללא משוא פנים וללא שיקולים זרים נגד אזרחים אירופאים שטסו לעיראק ולסוריה, נלחמו תחת דגל דעאש וחזרו כתאים רדומים בארצות מוצאם וכעת מחכים לפקודה כדי לפעול. הכלים ישנם, השאלה היא אם יש גם רצון.
(עדכון ראשון: 21:30)