(קרי: "תמיכת רוסיה באסד עלולה לגרום להסלמה בסכסוך")
בשבוע הבא ייצא ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפגוש את מנהיגה של מעצמת העל היחידה בעולם כיום, הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין. בהודעה מטעם לשכת נתניהו נמסר כי "ראש הממשלה יציג את האיומים על ישראל כתוצאה מהזרמה מוגברת של אמצעי לחימה מתקדם לזירה הסורית ומזליגת נשק קטלני לחיזבאללה ולארגוני טרור אחרים".
אפשר לנחש שמישהו בשגרירות הרוסית בישראל העביר למוסקבה את התרגום של ההודעה הזו, וגרם להרבה חיוכים שם. פוטין ואפילו נתניהו יודעים ומבינים כי אזהרותיו לא יהיו אלה שישנו את המדיניות החדשה-ישנה של מוסקבה באזור. הנשיא הרוסי יעשה ככל העולה על רוחו במזרח התיכון, מסיבה אחת מרכזית: הוא יכול. אין כיום שום מעצמה אחרת שיכולה לקרוא עליו תיגר או להרתיעו מלפעול בצורה כזו או אחרת.
נתניהו יכול להתנחם בכך שהוא בחברה טובה. ההפצרות והאזהרות של שר החוץ האמריקני ג'ון קרי מפני מעורבות רוסית גוברת בסוריה, או של הבוס שלו ברק אובמה, לא ישנו את כוונותיו של פוטין. האיש החליט לעשות מעשה ולפעול בסוריה, גם באופן אקטיבי, כדי למנוע נפילה והתרסקות מוחלטת של מה שנותר משלטונו של בשאר אסד. פוטין ראה את הגמגום המערבי לנוכח הזרם הבלתי פוסק של הפליטים מסוריה, הבין כי על הממשל האמריקני אי אפשר לסמוך בכל הקשור לעצירת מלחמת האזרחים ולכן החליט לפעול.
לקריאה נוספת:
גורם בצבא אסד: התחלנו להשתמש בכלי נשק רוסיים חדישים
חיזוק אסד הופך את רוסיה למעצמה הדיפלומטית שפוטין חלם עליה
אסד בריאיון נדיר: "איראן לא שלחה שום כוח צבאי לסוריה"
לעת עתה, אין מדובר במבצע רוסי לכיבוש סוריה מחדש. אולם הדיווח השבוע ב"ניו יורק טיימס" ותמונות הלוויין מ"פוריין פוליסי", מבהירות עד כמה ביקורו של נתניהו או ההצהרות החלולות של וושינגטון, הן בגדר מעט מדי ומאוחר מדי.
הרוסים החלו בבנייה של שדה תעופה לא הרחק מלטקיה ושם כבר נחתו טנקים מהסוג המתקדם ביותר. על פי הדיווח בעיתון האמריקני, בשדה התעופה זוהו טנקי T-90 וכן שריוניות, קרוואנים למגורים ובסך הכול כ-1,500 חיילים רוסים. וזו רק ההתחלה של הגשר האווירי. את אלה יתגברו גם מטוסי קרב מתקדמים שייתכן שאף ישמשו לתקוף מטרות של האופוזיציה. אתמול דיווח גורם אמריקני רשמי כי במקום כבר נמצאים כמה מטוסי קרב רוסיים.
הכוח הזה נועד כנראה לוודא את שרידותה של "עלאוויסטן", רצועת החוף הקטנה של לטקיה וטרטוס. האזור הזה, שבו שולט עדיין צבאו של אסד, עמד בסכנת נפילה לידי האופוזיציה, לנוכח הכיבושים במחוז אידליב. הארגונים המתנגדים לאסד רשמו בחודשים האחרונים הישגים משמעותיים בגזרה הצפונית של סוריה והדפו את הצבא של אסד מערבה, לעבר הים.
אפשר לנחש שעם חיפוי אווירי רוסי משמעותי, ההתקדמות הזו תיבלם והצבא הסורי אף יוכל לצאת למתקפות נגד. מטרה נוספת של הפעילות של הצבא הרוסי בסוריה, היא כנראה התכנית האמריקנית-טורקית להקים אזור אסור בטיסה בגבול הצפוני של סוריה. הצבתם של מטוסים רוסיים היא מסר חד וברור מצד מוסקבה שכל יוזמה שכזו נועדה לכישלון.
חיבורים בלתי אפשריים
וכמו תמיד, האחרונים להבין את השינוי בכללי המשחק הם האמריקנים והבית הלבן בראשם. בעוד וושינגטון שקועה כל כולה במאמץ האדיר להכשיר את הסכם הגרעין מול איראן, מוסקבה רוקמת מזימות עם שלל השחקנים האזוריים כדי לבסס את השפעתה במזרח התיכון: עסקאות נשק עם מצרים, מפגשים במוסקבה עם קאסם סולימאני, ראש גיס אל-קודס במשמרות המהפכה שאחראי על הפעלת הכוחות השיעים בסוריה וכן על פעילות איראנית בזירות אחרות כמו תימן, ואפילו תיווך בין קהיר לבין אנשיו של אסד.
רק לפני שבוע נפגש ראש המודיעין של אסד, עלי ממלוכ, עם נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי, שמוכן לעשות לא מעט על מנת לוודא שמשטרו של אסד ישרוד. החשש המצרי הוא שקריסה סורית תייצר שוב אפקט פרפר באזור והאדמה כולה תרעד במזרח התיכון.
כך נוצרים להם שוב חיבורים שעד לפני כמה חודשים נראו בלתי אפשריים בעליל: המצרים, בני בריתם של הסעודים עד לא מכבר, שפועלים כתף אל כתף עם ישראל במלחמה נגד הטרור בסיני, מנסים לפעול יחד עם מוסקבה ודמשק - ובעקיפין עם איראן - כדי לסייע לאסד. זה האחרון מאוים על ידי גורמי אופוזיציה הזוכים לסיוע מסיבי מצד ערב הסעודית.
ארצות הברית מגיעה להסכם עם איראן, ופועלת לצד הטורקים שהפכו להיות האויב הגדול של מצרים בשל תמיכתם באחים המוסלמים. חמאס, השלוחה הפלסטינית של האחים המוסלמים, אינו מצליח להתקרב לאיראן וזוכה לקבלת פנים בריאד אצל המלך. מצרים חוטפת ארבעה אנשי הזרוע הצבאית של חמאס על אדמתה שלה ומעלימה אותם. ובתוך כל ההמולה הזו, שר החקלאות הישראלי, אורי אריאל, מחליט לעלות לתפילה בהר הבית בערב ראש השנה ולחולל מהומה גדולה לא פחות. משעמם כנראה שאף פעם לא יהיה כאן.