פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חיזוק אסד הופך את רוסיה למעצמה הדיפלומטית שפוטין חלם עליה

      התזמון של הגברת הסיוע הרוסי לסוריה היה קריטי: הן ברמה הטקטית, משום שאסד מאבד מכוחו, והן ברמה האסטרטגית – לקראת עצרת האו"ם, שבה צפוי פוטין לשאת את נאום הניצחון של הדיפלומטיה הרוסית

      חיזוק אסד הופך את רוסיה למעצמה הדיפלומטית שפוטין חלם עליה

      נשיא רוסיה ולדימיר פוטין יכול לחכך את ידיו בהנאה. המטרה שלו – להחזיר את מדינתו לימים שבהם הייתה מעצמה וגורם מרכזי בזירה הבינלאומית - מושגת באיטיות בהצלחה. בשבועות האחרונים פורסמו דיווחים ותמונות לוויין לפיהם רוסיה מעבירה עוד ועוד מטוסים, טנקים, תחמושת וציוד מודרני ומשוכלל לכוחות נשיא סוריה בשאר אסד. היא אף מראה נוכחות מוגברת ליד בסיס חיל אוויר גדול ההולך ונבנה סמוך ללטקיה.

      התזמון של פוטין מושלם ברמה הטקטית: חיזוק צבא אסד הקורס לאיטו, שמאבד שטחים וחיילים. אבל יותר מכך ברמה האסטרטגית: לקראת כינוס העצרת הכללית ה-70 של האו"ם. בסוף החודש יגיעו ראשי מדינות ושועי עולם לכינוס בניו יורק. המלחמות במזרח התיכון ובאפריקה ומשבר הפליטים שנגרם בעקבותיהן - בראש סדר העדיפויות של האסיפה.

      כשפוטין יגיע אחרי עשר שנות היעדרות מהאו"ם לנאום ב-28 בספטמבר הוא לא יבוא בידיים ריקות. פוטין יפרוש את משנתו לפתרון הסכסוך בסוריה ויקרא לפתוח בדיאלוג בין אסד לבין מה שהוא מכנה "האופוזיציה הבריאה", כלומר צבא סוריה החופשי וארגוני המורדים המתונים. הוא ייזום גיבוש קואליציית אנטי-דאעש כפי שהרוסים מעוניינים לראות אותה.

      לקריאה נוספת:
      "איום על ישראל": נתניהו ידון עם פוטין במוסקבה על הסיוע לאסד
      תמונות לוויין מוכיחות: רוסיה מעמיקה את מעורבותה בסוריה
      "המערב דחה בעבר הצעה רוסית להדחת אסד מהשלטון"

      בסיס חיל האוויר ליד לטקיה, סוריה, ספטמבר 2015 (אתר רשמי , "פוריין פוליסי")
      בסיס חיל האוויר ההולך ונבנה ליד לטקיה (צילום: פוריין פוליסי)

      המעורבות הגוברת של רוסיה בסוריה הפכה את בעלת הברית החזקה של משטר אסד לגורם דיפלומטי שהאו"ם יהיה חייב להתחשב בעמדתה בפתרון מלחמת האזרחים. זהו הישג גדול נוסף לפוטין, שהפך את ארצו לגורם יוזם ומניע בזירה הבינלאומית. בנוסף, הפוקוס העולמי על המלחמה בסוריה ומשבר הפליטים, מעלימים מסדר היום את התוקפנות הרוסית באוקראינה: רוסיה לא מתקפלת למרות הסנקציות של אירופה וארצות הברית שמגבילות אותה יותר משנה, ואף שהמערב לא מוכן להכיר בכיבוש חצי האי קרים ובחלקים ממזרח אוקראינה, המציאות כבר נקבעת בשטח ומתחת לרדאר.

      באופן הדרגתי אך עקבי, מצליח פוטין לנצל את הגמגום של המערב וההיבדלות המתמשכת של ארצות הברית, שעדיין שקועה בטראומות של כיבוש אפגניסטן ועיראק, כדי להתעצם. באופן זה, מחזיר נשיא רוסיה את העולם למצב של מאבק ומתח בין-גושי. פוטין ממשיך למלא כל ואקום שהותירה ארצות הברית כדי להיכנס ולהשפיע על כל מדינה שהאמריקנים הפחיתו את תמיכתם בה או זנחו את שלטונה.

      מגעים ערים עם מצרים, סעודיה וירדן

      הדוגמה הבולטת ביותר היא מצרים, שתחת הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי הפכה לבעלת ברית של מוסקבה. רוסיה מחמשת את צבא מצרים, מסייעת לו במלחמתו בטרור הג'יהאדיסטי ועומדת מאחורי פרויקט הבנייה של תחנת כוח גרעינית ראשונה במצרים. פוטין אף הוזמן על ידי א-סיסי לטקס החניכה של תעלת סואץ החדשה, אך שלח לבסוף את ראש ממשלתו. במקביל, בחודשים מאי ואוגוסט אירח פוטין במוסקבה את א-סיסי, שאמר כי יתמוך ביוזמה רוסית לפתרון הסכסוך בסוריה.

      כדי להפוך לשחקן מרכזי במזרח התיכון, וכך גם בעולם כולו, מנהלת רוסיה מגעים ערים עם מדינות המפרץ ובכללן סעודיה בניסיון לגבש הבנה ולשכנע אותן לתמוך בהצעה. ראשי מדינות מהמזרח התיכון ביקרו אצל פוטין בחודש האחרון, ואחרים שוחחו אותו. מלך ירדן עבדאללה, בעל ברית קרוב של ארצות הברית, שהצטרף למצעד המבקרים במוסקבה, הכיר בחשיבותה של רוסיה כשאמר: "חייבים למצוא פתרון בסוריה, והתפקיד של רוסיה באיחוד כל גורמי האופוזיציה והבאתם לשולחן המשא ומתן במטרה למצוא פתרון של שלום הוא קריטי".

      השכנוע הוא תהליך שלוקח זמן, במיוחד בניסיון לשכנע בעלות ברית מסורתיות של ארצות הברית, ובראשן סעודיה, יריבתה הגדולה של איראן שתומכת באסד ופועלת בתיאום ובשיתוף פעולה עם רוסיה. שר החוץ הסעודי טען לאחרונה כי הם "לא רואים מקום לאסד בעתיד של סוריה". בשבוע הבא פוטין צפוי להיפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, בניסיון להרגיע את חששות ישראל מחימוש צבא אסד בנשק שעלול לזלוג לחיזבאללה. פוטין יציג את העמדה הרוסית לנתניהו וינסה לשכנעו בצדקתו, אך ראש הממשלה, הממוקד באיום האיראני וחושש מתמיכת איראן באסד, לא צפוי להשתכנע.

      נשיא רוסיה ולדימיר פוטין וראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים במוסקבה, 20 בנובמבר 2013 (לשכת העיתונות הממשלתית , קובי גדעון)
      צפויים להיפגש בשבוע הבא בנושא חימוש אסד. פוטין ונתניהו (צילום ארכיון: קובי גדעון, לע"מ)

      פוטין הסביר השבוע כי אלמלא תמיכתו במשטר אסד, "המצב בסוריה היה הרבה יותר גרוע וקשה, דאעש היה משתלט על המדינה, היו יותר פליטים שבורחים לאירופה והכאוס היה גדול יותר מאשר בלוב". ניקולאי קוז'אנוב, ששימש בעבר כנספח הצבאי של מוסקבה בטהראן, הסביר לרשת CNN מהי האסטרטגיה של רוסיה בסוריה. "רוסיה לא נלחמת עבור אסד כאדם, אבל היא מאמינה שהמשטר הסורי הוא מרכיב מפתח במלחמה מול דאעש, שנתפס כאיום מהותי על הביטחון הלאומי. הרוסים טוענים שאין אלטרנטיבה אמיתית בשטח מלבד כוחות אסד".

      רוסיה לא רוצה לנצח את המלחמה עבור אסד

      רגע המפתח שהפך את רוסיה לגורם מרכזי בזירה הבינלאומית התרחש לפני שנתיים עם ההסכם לפירוק הנשק הכימי מסוריה, והסכמתה של ארצות הברית שרוסיה תשמש כשחקנית הראשית באותו מהלך ותאפסן את הנשק הכימי שברשות אסד. המגעים מול המערב וההסכם מיצב את רוסיה כאימא האחראית על משטר אסד.

      לרוסים יש אינטרסים כלכליים במזרח התיכון: היא מעורבת בעסקאות נשק ומאגרי אנרגיה באזור, אולם פוטין מודע למגבלות הכוח של רוסיה, מבחינה צבאית וכלכלית. צבא אסד שולט בחלק קטן מאוד מהטריטוריה הסורית - רק בערים המרכזיות דמשק, חומס וחמה וברצועת החוף שבה יושבות ערי נמל האסטרטגיות טרטוס ולטקיה – והוא מנהל קרבות בלימה.

      ולדימיר פוטין (מימין) מארח את בשאר אסד במוסקבה, 19 בדצמבר 2006 (AP , Mikhail Klementiev)
      רוסיה לא מעוניינת לנצח את המלחמה עבור אסד. פוטין ואסד (צילום: אי-פי)

      גורמי מודיעין מערביים מעריכים שרוסיה לא תנצח במלחמה עבור אסד, אלא רק תנסה לשמור על האזורים שנותרו בשליטתו. "הרוסים לא מעוניינים לשלוח כוחות ולהביא לכיבוש סוריה אחרי שראו את תוצאות החדירה של הצבא האמריקני לעיראק", מסביר קוז'אנוב. ייתכן משום שהכלכלה הרוסית נמצאת במצב קשה מאוד והיא אינה מסוגלת לשאת מעורבות קרקעית משמעותית בסוריה, במיוחד לנוכח הלחימה הרוסית באוקראינה.

      חוסר היוזמה של המערב הופך לניצחון הגדול של פוטין

      הגישה היוזמת של פוטין עושה בית ספר לארצות הברית ולמערב, שבאופן רשמי טוענים כי אסד חייב ללכת, ומאשימים אותו בהנהגת דיקטטורה ובכך שגרם לעלייה של דאעש. רוסיה, שסבורה כי דווקא פלישת ארצות הברית לעיראק הייתה זו שזרעה את זרעי הפורענות והביאה לעליית ארגון הטרור הקיצוני, טוענת שאסד הוא לא מקור הבעיה, אלא הדרך לפתרונה.

      המערב מובס כי הוא משתמש ב"דיפלומטיית ה-לא". מצד אחד הוא מתנגד לדאעש, ומצד שני קורא לאסד ללכת. אך מה ההצעה הקונקרטית החיובית של המערב? מי ישלוט בסוריה וכיצד? ארצות הברית בנתה תכנית לגיוס מורדים נאמנים בסוריה והצליחה לגייס כמאה לוחמים בלבד. גם צבא סוריה החופשי חלש, ואחרי אסד ודאעש, הגורם השלישי החזק במלחמת האזרחים הם ארגוני המורדים הג'יהאדיסטים, כמו שלוחת אל-קאעידה, ג'בהת א-נוסרה. רק בשבוע שעבר איבד צבא אסד את מחוז אידליב לידי מורדים ג'יהאדיסטים, בראשות ג'בהת אל-נוסרה.

      אסד הוא עדיין רודן אכזר, אבל לפחות תחתיו ניתן לומר כי הייתה יציבות וסדר. התופעה הסורית חוזרת על עצמה במזרח התיכון ובצפון אפריקה: היכן שנפלו רודנים כמו סדאם חוסיין בעיראק או מועמר קדאפי בלוב, קמה אנרכיה נוראית והמדינות התפוררו.

      חוסר היוזמה של המערב, שכבר ב-2012 יכול היה להושיב את אסד לשולחן המשא ומתן אך לא היה מוכן לכך, רק חיזק את רוסיה ושאיפותיה האזוריות והעולמיות, והביא את העולם למאבק בין-גושי שלא היה כמותו מאז נפילת ברית המועצות. וכשמשבר הפליטים מאיים על אירופה, רוסיה מסוגלת כעת לדחוק את המערב.

      העקביות וההתמדה של פוטין בתמיכתו באסד מאז תחילת המלחמה השתלמו לו. ייתכן מאוד שהמערב "יתפוס את הראש" ופוטין יחגוג ניצחון גדול, שמשמעותו רחבה הרבה יותר מאשר הזירה הספציפית בסוריה. המסר של פוטין ולפיו רוסיה היא שחקן מרכזי בזירה הבינלאומית שיש להתחשב בו ולהידבר עמו כשמחפשים לפתור סכסוכים – נשמע בבירור. באותו האופן ייאלץ המערב לפתור גם את המשבר באוקראינה - בדיבורים ובהבנות עם הרוסים, שמשמעם כניעה לתוקפנות של פוטין.

      (עדכון ראשון: 23:15)