"איש שלום - יותר מפרס": כך הפך ריבלין ליקיר השמאל

נשיא של הימין? עמדותיו הנציות של ראובן ריבלין בנושא המדיני העלו חשש בקרב זרמים מסוימים כי בחירתו לנשיא המדינה תשמש אותו כ"שופר" לקידום עניינים אלה. אלא שמאז חודש יוני, עת נכנס לתפקיד הרם – הוא בוחר שוב ושוב לעסוק בקונפליקט היהודי-ערבי במדינה תוך מתן דגש לזכויות המיעוט, מה שזימן עליו ביקורת חסרת תקדים מכיוון הימין הפוליטי ולא פחות מכך ברשתות החברתיות. רק אתמול הוא ביטל את ההופעה של עמיר בניון, בשל השיר השנוי במחלוקת שנטען כי הוא גזעני, ושעות לאחר מכן הוא יצא נגד חוק הלאום אותו מקדם ראש הממשלה בנימין נתניהו.

עוד ידיעות פוליטיות בוואלה! חדשות
נתניהו בדיון סוער: "אצל השמאל, אם לא פינית - לא עשית"
ניו יורק טיימס לנתניהו: חוק הלאום - "כמו מימי העבדות"
לפיד נגד הליכוד: "מוכרים את המדינה בשביל הפריימריז"

נראה כי המחוות אותן הוא בחר לתת לאוכלוסייה הערבית, תוך ניצול הפלטפורמות ברשת האינטרנט, יש להן משמעות עמוקה עבורו. הן שזורות בכל עשייתו בחמשת חודשי כהונתו. בעשרה ביוני השנה נבחר ריבלין לנשיאות, ועוד לפני שהושבע הוא כבר סיפר בפייסבוק על ההידברות האחרונה שלו עם יו"ר הרשות אבו מאזן, ועל ביקור התנחומים בבית משפחתו של מוחמד קראקרה, הנער שנהרג מירי טיל סורי בגבול הגולן.

בתשעה ביולי השתתף במפגש עם מנהיגי שלוש הדתות בעקבות הרצח של שלושת הנערים כדי להרגיע את השטח. בשישה באוגוסט הוא גינה בחריפות את ההתקפות גזעניות של אוהדים על כדורגלן מכבי תל אביב הערבי-ישראלי מהראן ראדי, ועשרה ימים אחר כך אפילו ברך את מחמוד ומורל, הזוג המעורב שחתונתו גרמה לסערה בארץ, ויצא נגד ההסתה נגדם.

אחר כך הגיע הסרטון המפורסם עם הילד מיפו ג'ורג' עמירה נגד התעללות שספג בבית ספר. הוא בחר להקים סוכה נשיאותית דווקא בעיר המעורבת לוד. לפני חודש הוא עשה היסטוריה כשנשא דברים בטקס האזכרה לטבח בכפר קאסם, לאחרונה - הוא גינה את החלטת ראש עיריית אשקלון על אי-העסקת עובדים ערבים, ואתמול כאמור ביטל את הופעתו של עמיר בניון ודיבר בגנות חוק הלאום.

אלה רק חלק מהמחוות שחלק לערבים במדינה, ואולם קבוצות אחרות באוכלוסייה – דוגמת המתנחלים, לא זכו לאותה התייחסות כפי שחוגים בימין היו מצפים לנשיא שבא מתנועת הליכוד. מכאן נשאלת השאלה – מדוע בחר ריבלין לנהוג כך? כתבנו הפוליטי עמרי נחמיאס מזכיר שאין באמירותיו האחרונות של ריבלין בכדי שינוי בעמדותיו ובדעותיו. ריבלין הימני נודע תמיד כחבר כנסת ממלכתי, דמוקרט, ליברל ובעל אומץ ציבורי. גם כיושב ראש הכנסת הוא התנגד להצעות חוק שנראו לו לא דמוקרטיות, כמו התיקון לחוק האזרחות וחוק המשילות.

"הוא לא צריך להפוך יותר פרס מפרס, הוא האדם שבתוכו, הוא בעצמו מקרין את השקיפות והתקינות - ולכן הוא באמת איש שלום. ולדעתי הוא יותר איש שלום מפרס", אמר לוואלה! חדשות ח"כ עפו אגברייה מחד"ש.

הסוציולוג הפוליטי פרופ' אפי יער מסביר שבכך ריבלין שונה מחברי הכנסת הנוכחיים של הליכוד. "הוא מין זן נכחד במסגרת הימין הישראלי, ובמיוחד בליכוד, משום שהוא שומר הגחלת עוד מתקופתו של בגין, שידע לעשות הפרדה בין השקפותיו האידיאולוגיות ובין יחסו כלפי מערכת המשפט והדמוקרטיה הישראלית".

פרופ' יער מזכיר שהתקוות או החששות מ'איך יתנהג נשיא ימני' היו חסרי משמעות: "בלשון עממי, התפקיד עושה את האדם, ולכן אני חושב שחשוב שישנה בישראל עדיין המציאות הזאת שבה שופטים, נשיאים וכיוצא בזה, בעלי תפקידים ממלכתיים, מסוגלים להתעלות ולהפריד בין ההשקפות האישיות שלהם ובין העמדות שלהם ברגע שהם ממלאים את התפקיד".

שרת המשפטים ציפי לבני אמרה למהדורת וואלה! חדשות: "כל בית"רי הגון שחונך על ברכי ועל תורת ז'בוטינסקי, יש בו את אותו עמוד שדרה ערכי ומוסרי שלא ייתן לו להתכופף מול שום רוח רעה, כל מין וסוג שהוא, ושום איום. אני גאה שאני אזרחית המדינה שרובי ריבלין הוא נשיאה".

הפעילות הליברלית של ריבלין זימנה כאמור תגובות נזעמות, ואף פורסמה תמונה שלו עם כאפיה – מה שמעיד על הלך הרוח בקרב חלק מהציבור נגדו. ריבלין עצמו התייחס לנושא בפתיחת מושב הכנסת האחרון ואמר: "'חתיכת יהודון שקרן'. כך הטיחו בי מבקריי, ועוד אמרו: 'יימח שמכם סוכנים ערבים', 'לך תהיה נשיא בעזה', 'חנפן מסריח', 'נבלה סרוחה', 'אפס מאופס', 'בוגד, נשיא של חיזבאללה'. אלה הם רק מקצת הקולות, לצערי, אלה גם לא הדוגמאות הקשות ביותר, לדברי הרפש שהוטחו בי בעקבות דברים שאמרתי, ואירועים שבהם השתתפתי. וכל העם, וכל נבחריו, רואים את הקולות".

מאז כאמור הוא רק הגביר את המאבק שלו לשוויון זכויות. ח"כים מהימין ששוחחו אמש עם וואלה! חדשות
אמרו: "זה היה צפוי. ידענו שריבלין 'יהרוג' אותנו. לכן לא כולם תמכו בו בליכוד. אבל אנחנו מעדיפים לסתום את הפה כי הוא פה לשבע שנים". מבית הנשיא ביקשו שלא להגיב לידיעה.

(עדכון ראשון: 20:09)