הנשיא ריבלין נגד חוק הלאום: "מה הטעם בהצעה?"

אחרי הסערה הציבורית והפוליטית בעקבות קידום חוק הלאום, גם הנשיא מצטרף למתנגדים לחוק השנוי במחלוקת: "מה הטעם בהצעת החוק? האם אין בעצם הצעה זאת משום הטלת ספק בהצלחתו של המפעל הציוני הכביר?", כך אמר אמש(שלישי) נשיא המדינה ראובן ריבלין בכנס פורום הפרקליטים שמתקיים באילת. "יש כאלה המוצאים סתירה בין היותנו עם חופשי בארצנו, לבין חירותם של ציבורים לא-יהודיים בתוכנו".

לדבריו, נוסח החוק - כפי שאושר בממשלה, פועל פעולה הפוכה ומערער בעצם את הנחות היסוד של הרוב הציוני בישראל. "מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, עם חופשי בארצו. מעטים, מוקצים ומשוקצים הם המערערים על כך, מבית ומחוץ גם יחד. לכן, יש לשאול היום בכובד ראש: האם הצעת החוק אינה למעשה דוחפת ומעודדת אותנו לחפש סתירה בין אופיה היהודי של מדינת ישראל לאופיה הדמוקרטי? האם בכך, הצעת החוק הזאת, לא משחקת לידי המבקשים להשמיצנו? לידי אלה המבקשים להראות כאילו גם בתוכנו יש כאלה המוצאים סתירה בין היותנו עם חופשי בארצנו, לבין חירותם של ציבורים לא יהודים בתוכנו?", תהה.

עוד ידיעות על חוק הלאום
ניו יורק טיימס לנתניהו: חוק הלאום - "כמו מימי העבדות"
לפיד נגד הליכוד: "מוכרים את המדינה בשביל הפריימריז"
דעה: מה כל כך דחוף בחוק הלאום?

עוד אמר ריבלין, כי הציבור הערבי בישראל אינו מיעוט כפי שהציבור החרדי כבר אינו מיעוט. "כאשר קרוב לרבע מהילדים בכיתות א' הם ערבים, וכחמישית מהילדים בכיתות א' הם חרדים, השימוש במושג של 'מיעוט' בהתייחס לציבורים אלה עשוי להיות מוטעה ומטעה", טען. לדבריו, "גם אם החוק יעבור לבסוף בכנסת הנוכחית, יש חשש שהאווירה שהביאה ללידתו לא תעבור מהכנסת, ומהציבוריות הישראלית במהרה".

לגבי הדרך לזכויות למגזר הערבי אמר כי "הדרך לשם חייבת לעבור גם דרך תיקון מעמיק של ההפליה המתמשכת, שממנה הוא סובל. ההפליה החמורה של הציבור הערבי, במשאבים, בחינוך, בתשתיות, בתכנון ובבנייה, אינם עולים בקנה אחד עם אופייה הדמוקרטי של המדינה, כפי שהיא אינה עולה בקנה אחד עם אופייה היהודי".

הוא ביקר את הטוענים, בעיקר מהימין הפוליטי, כי מטרת ההצעה היא לחזק את הזיקה שבין המדינה לאופיה היהודי, ולעגן זאת בחקיקה. "מי שחשב שחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, עומד בסתירה ליהדותה של המדינה, לא רק שאיננו מבין מהי מדינה דמוקרטית, אלא אינו מבין מהי מדינה יהודית. כל חוק שיחליש את החוק היהודי הגדול של כבוד האדם, לא רק שלא יחזק את אופייה היהודי של מדינת ישראל, אלא סופו שיחליש אופי זה, של ביתנו הלאומי".

הנשיא הביא כדוגמה את אקט קריעת החלטת עצרת האו"ם ב-1975 בידי השגריר דאז חיים הרצוג, שביקשה להשוות בין הציונות לבין הגזענות - ואמר שאפילו אז "לא ראו לנכון קברניטי ישראל להגיב למנסחי ההצעה המבישה באו"ם, באמצעות חוק יסוד המקבע את עליונותו של המרכיב היהודי באופייה של המדינה".

לדבריו, כל שינוי ביחס שבין המדינה לאזרחיה דורש דיון ציבורי "מקיף וממצה". "אני קורא לחבריי בכנסת, ולאזרחי ישראל, היהודים ושאינם יהודים: המאמץ שלנו כולו צריך להיות מושקע לא במקף המפריד בין היהודית לדמוקרטית, אלא, בהפריה הדדית, בהעצמה הדדית", אמר.

לצד הדברים הללו הוא השמיע ביקורת גם על ההתערבות של בתי המשפט בנושאים מדיניים ואחרים, וטען כי הכנסת היא הסמכות החקיקתית העליונה. "שאיפתנו להיות עם חופשי בארצנו ובביתנו הלאומי מוכרחה להתגשם בהעצמה ובחיזוק של היסודות הדמוקרטיים האיתנים שעליהם נוסדה מדינת ישראל", טען. "העצמת היסודות הדמוקרטיים הללו, בוודאי אינה עוברת דרך ייפוי כוחו של בג"ץ, ועל ידי החלשתה של הכנסת, נציג הריבון. יתרה מכך: העצמתה של הכנסת איננה רק מבטיחה את החופש שאליו ייחלנו מדורי דורות, אלא היא גם מבטאת במובהק את המורשת היהודית המפוארת, שבשמה הקמנו את מדינת ישראל".

הצעת חוק הלאום המרוככת של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאושרה ביום ראשון בממשלה חרף התנגדות שרי יש עתיד והתנועה, מבטלת את המדרג בין הזהות היהודית לזהות הדמוקרטית של המדינה, ושתי הזהויות מופיעות באותו סעיף. בדומה להצעות הקודמות, ההצעה אינה מזכירה בפירוש כי למיעוטים בישראל יינתן שוויון זכויות מלא - ומן הסתם עוררה זעם רב לא רק בספסלי האופוזיציה, אלא גם בממשלה עצמה.

שתי הצעות החוק של חברי הכנסת יריב לוין, זאב אלקין ואיילת שקד, הדומות בעיקרן, קובעות שהזהות היהודית תגבר על זו הדמוקרטית ותשמש מקור פרשנות לחוק. ההצעה גם מגדירה את העברית כשפה רשמית ואת הערבית כ"שפה בעלת מעמד מיוחד", וכן קובעת כי "הממשלה תפעל ליישוב יהודים בתחומיה", מבלי להזכיר את אזרחי ישראל הערבים.

שלשום הושגה פשרה בנוגע לחוק. במהלך דיון בצהריים של הנהלת הקואליציה, המורכבת מראשי הסיעות בממשלה, הוחלט כי ההצבעה על החוק השנוי במחלוקת תידחה בשבוע. בתום הישיבה נמסר כי הדחייה נועדה "לגבש הסכמות". החוק אמור היה לעלות להצבעה טרומית במליאת הכנסת ביום רביעי. שר החוץ ויו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, תמך ביוזמה. מהבית היהודי נמסר כי גם יו"ר הסיעה, איילת שקד, תמכה במהלך, בנימוק ש"החוק יעבור בכל מקרה", כך שאין בעיה לדחות את ההצבעה עליו בשבוע.

(עדכון ראשון: 20:18)