הסכם קליטת מבקשי המקלט עם אוגנדה "נתקל בקשיים"

מבצע הגירוש עשוי לא לצאת אל הפועל, למרות הצהרת המדינה שההסכם עם אוגנדה סגור וחתום. "ממשיכים לבדוק עם מדינות נוספות", אמרו במשרדו של שר הפנים גדעון סער

דנה ויילר-פולק
צילום: שי מכלוף, יוסי ציפקיס, קובי אליהו; עריכה: גדי וינסטוק, מיכאל ברגמן

(צפו במחאת מבקשי המקלט בשבוע שעבר בתל אביב)

עוד בוואלה!

ליום הולדת, צפייה במשחק או הרמת כוסית: המארז שכולם יעופו עליו

לכתבה המלאה

לאחר שהמדינה הצהירה בבג"ץ על חתימת הסכם עם אוגנדה על קליטה של עשרות אלפי מבקשי מקלט מסודאן ואריתריאה השוהים בישראל, היום (שלישי) התברר כי אותו הסכם "נתקל בקשיים", ולכן מבצע הגירוש, שמתעכב זה חודשים ארוכים, עשוי בסופו של דבר לא לצאת אל הפועל.

ממשרדו של שר הפנים גדעון סער נמסר, כי ישראל ממשיכה במאמציה לאיתור מדינות אפריקניות אחרות שיסכימו לקלוט את מבקשי המקלט שבשטחה. "השר הציג בפני ועדת הפנים של הכנסת את הסכם המדינה השלישית אשר נחתם לפני מספר חודשים", מסר דובר המשרד. "ההסכם שעודנו בתוקף נתקל בקשיים שיש לקוות שייפתרו בקרוב. במקביל ממשיכה ממשלת ישראל, באמצעות הממונה על הסוגיה במשרד ראש הממשלה, חגי הדס, לבחון אופציות של מדינות נוספות".

עוד כתבות בנושא:
5 מסתננים חדרו לישראל, הורחקו ע"י צה"ל - והוחזרו לארץ
הפגנת ענק של פליטים בתל אביב: "לא באנו לפגוע באיש"
לאחר העימותים בבירה: כ-200 מבקשי המקלט נעצרו

על אף האמור, עדויות מבקשי מקלט מספרות כי למרות העובדה כי ההסכם עם אוגנדה אינו ישים, לאחרונה גורשו מישראל מספר מבקשי מקלט מאריתריאה. מכיוון שהם עברו דרך אוגנדה – מבקשי המקלט גורשו לקהיר ושם אבד עמם הקשר. ברשות האוכלוסין וההגירה סירבו להתייחס לדברים.

מבקשי מקלט שגורשו מישראל נוחתים בסודאן, 2012 (צילום: רויטרס)

מחאת מבקשי המקלט שיצאה לדרך בשבוע שעבר העלתה שוב לדיון את סוגיית גירוש מבקשי המקלט מישראל למדינה שלישית וסוגיית העזיבה מרצון. ממידע שהגיע לוואלה! חדשות, עולה כי רשות האוכלוסין וההגירה מציעה למבקשי מקלט את האפשרות לעזוב את ישראל לאריתריאה, דרך אוגנדה, זאת מבלי להסדיר את נושא העזיבה מול הרשויות במדינה המרכז-אפריקנית, ככל הנראה כדי שלא לפגוע בסיכויים למימוש עתידי של אותו הסכם עליו חתמו שתי המדינות.

סוגיה נוספת שאינה מטופלת כראוי, היא נושא תשלום הפיצויים שישראל התחייבה לשלם למבקשי המקלט שייבחרו לעזוב מרצון את המדינה. מסתבר כי מבקשי המקלט שאינם מוכנים לעזוב בטיסה ישירה מקהיר לבירת אריתריאה, אסמרה, לא זכאים למענק כספי. "פניתי וביקשתי לעזוב את ישראל", אמר מ', מבקש מקלט מאריתריאה ששהה בישראל למעלה משנתיים ועזב באחרונה. "הסבירו לי ברשות האוכלוסין שאני יכול לצאת מישראל לקהיר ומשם בטיסה לאסמרה, ורק אז אקבל את התשלום שהובטח לי", הסביר. "ביקשתי לעזוב שלא בטיסה ישירה כי אני חושש שידעו מהיכן באתי, כיוון שמי ששהה בישראל מתייחסים אליו באריתריאה כאל בוגד. אז הוצע לי לטוס מקהיר לאנטבה ומשם לאסמרה. כשבחרתי בדרך זו אמרו לי ברשות כי כך לא אוכל לקבל את מענק העזיבה מרצון", סיפר.

"רשות האוכלוסין וההגירה שוברת שיאי אטימות והתעלמות מהמציאות כשהיא שולחת אנשים למותם במודע", אמר גורם בארגוני הסיוע למבקשי המקלט. "הרי ישראל לא מסדירה את כניסתם לאוגנדה. מה שאומר שהם יגורשו בחזרה לקהיר ושם יספגו אלימות קשה ומאסר או גירוש למדינת המוצא אם מדובר באריתריאה או סודאן". לדברי אותו גורם," גם העובדה שמגבילים את תשלום העזיבה מרצון רק לאלו שטסים ישירות מקהיר, מעיד כי הם יודעים שמדובר בדרך בעייתית מאוד לגרום למבקשי המקלט לעזוב, ויש סיבה שהכסף לא ניתן להם".

הפגנת מבקשי המרלו מול הכנסת, שבוע שעבר (צילום: עומר מירון)

במהלך הדיון בעתירת ארגוני זכויות אדם נגד החוק למניעת הסתננות בחודש יוני, הודיעה לבג"ץ נציגת פרקליטות המדינה, עורכת הדין יוכי גנסין, כי לישראל הסכם עם מדינה שלישית שתקלוט את מבקשי המקלט. עוד טענה גנסין כי בנוסף להסכם, ישראל במגעים מתקדמים עם שתי מדינות נוספות במטרה להשיג הסכם שכזה.

לבקשת השופטים, מספר ימים לאחר מכן הגישה המדינה תצהיר של חגי הדס, שהיה כבר מעט פחות החלטי וחד-משמעי מהצהרתה של גנסין. בתצהיר נכתב מפורשות כי הדס יצא לחו"ל על מנת לקידום הבנות והסדרים. בתצהיר נכתב כי "נותר עוד להשלים פרטים ספציפיים ביחס לאוכלוסיות בעלות מאפיינים שונים וכן לגבש צעדים נוספים בהיבט הביצועי והאופרטיבי". בהמשך נטען בבית המשפט, כי מבקשי המקלט שיגורשו לאוגנדה במסגרת ההסכם יקבלו סכום של 1,500 דולרים לאדם.

בחודש אוגוסט נערך דיון בנושא ההסכם בוועדת הפנים של הכנסת. במהלך הדיון טען סער כי מיד אחרי החגים תחל ישראל בגרוש מבקשי המקלט מסודאן ואריתריאה לאוגנדה כשחלקם יישארו בשטחה וחלקם ימשיכו למדינת מוצאם. עוד טען סער כי אותו הסכם אף אושר על ידי היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין. יום לאחר הדיון הותר לפרסום כי המדינה השלישית עמה הושג הסכם היא אוגנדה. מספר ימים לאחר הצהרתו של סער הגיעה הודעה ממשרד החוץ האוגנדי לפיה אין כל הסכם בין המדינות.

לנוכח השתלשלות האירועים, קיבלו שופטי בית המשפט את עתירתם של ארגוני זכויות האדם. בחודש ספטמבר הורה בג"ץ על ביטולו של החוק למניעת הסתננות. בהמשך החודש צפוי דיון נוסף בעתירה שהגישו ארגוני הסיוע נגד החוק החדש למניעת הסתננות, שם ככל הנראה תעלה סוגיית ההסכם פעם נוספת.

ליצירת קשר עם הכתבת:
לפניות לכתבת דנה ויילר-פולק - danawp@walla.com

מדינה עשירה במשאבים, אבל ענייה. אוגנדה (צילום: רויטרס)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully