לכבוד החנוכה קיבלו חברי הכנסת "נס" בדמות ימי עבודה קצרים - אבל אצלנו ב"חי בכנסת" העניינים ממשיכים כרגיל, עם שורה של ראיונות מיוחדים בשידור ישיר ממשכן הכנסת. כתבנו הפוליטי עמרי נחמיאס וכתבנו המדיני אמיר תיבון מביאים אליכם את כל מה שקורה במסדרונות הכנסת - החל מעתיד הקואליציה ועד להצעות החוק שעשויות להשפיע על כולנו.
במוקד התכנית עמד מתווה פראוור-בגין להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, שמעורר סערה במשכן הכנסת ומחוצה לו. חברת הכנסת מירי רגב (הליכוד), שמקדמת את הצעת החוק ליישום המתווה מתוקף תפקידה כיו"ר ועדת הפנים של הכנסת, טענה כי רוב האזרחים הבדואים תומכים בתכנית המוצעת, אך באותה נשימה הודתה כי הם אינם מכירים את פרטיה מספיק. "ראינו את הבורות של הבדואים לגבי החוק. אמרתי גם לבגין שהם לא מעדכנים מספיק את הבדואים. ברגע שהבדואי ידע שלו ולילדים שלו תהיה אדמה הוא יהיה מבסוט", אמרה רגב.
בצד השני של המתרס ישב חבר הכנסת טלב אבו עראר (רע"מ-תע"ל), תושב היישוב הבדואי ערערה בנגב. אבו עראר שלל את טענותיה של רגב, והשיב כי יש התנגדות מוחלטת למתווה בקרב הבדואים: "בגין אמר בוודאות הבדואים לא מסכימים לתוכניתי. הם אמרו לא לעקירת יישובינו אלא להכרה ביישובינו". הוא הוסיף כי הממשלה "מתעלמת מדעת הבדואים. הזהרתי את הממשלה מקידום חוק כזה כי זה יגרום למהומות ועימותים. אני לא קורא לאלימות ואבל זו המציאות. המציאות בוערת". נציגי הבדואים וארגוני זכויות אדם מוחים נגד פינויים הצפוי של כ-40 אלף בדואים מאדמתם ונגד אי שיתוף הקהילה בניסוח התכנית. מהצד השני עומדים נציגי הממשלה שגורסים כי רוב התושבים יוכלו להישאר במקומם. לטענתם, יש תמיכה נרחבת לתכנית גם בקרב הבדואים, אולם זו מוסתרת על ידי ההנהגה הפוליטית ובראשה חברי הכנסת הערבים.
"אנחנו ניתן קרקע למרות שאני מתנגדת לכך", אמרה רגב בתכנית. "כמו שאני קונה קרקע גם הם צריכים. הדבר החשוב ביותר כרגע הוא שיש החלטה אמיצה לומר לבדואים: אתם חלק מהמדינה וזו מדינת חוק".
בתכנית התארח גם ח"כ עמר בר לב (העבודה), שעומד בראש השדולה למען קידום צרכי האוכלוסייה הבדואית. בר לב הזהיר גם הוא מפני השלכות קידום המתווה והדגיש כי "אנו הולכים למסלול התנגשות. הבדואים מתנגדים בצורה גורפת לחוק, בצדק או שלא, אוכלוסייה מסוימת טוענת כי לא דיברו או שיתפו אותם זה לא חכם מצד מדינת ישראל. צריך לפתוח ערוץ הידברות. ניתן ליישב חלק מהבדואים באדמות שאין עליהם בעיות בעלות בנגב", אמר בר לב.
בר לב, חבר ועדת החוץ והביטחון, התייחס גם להשבתת פעילות הוועדה מזה שלושה שבועות בגלל מחלוקת בנוגע לזהות יו"ר הוועדה הבא - שיחליף את אביגדור ליברמן, שר החוץ הנוכחי. "ליברמן לא היה צריך להתפטר ולא לקפוץ להיות שר החוץ", אמר. כדוגמא לבעיות שנוצרות מהעדר כינוס הוועדה, התייחס בר לב לדיווחים על משט שייצא בקרוב מעזה. "תפקידה של ועדת החוץ והביטחון לוודא שמערכת הביטחון עשתה את ההכנות הראויות והפיקה את הלקחים (מהמשט לעזה). אני, חבר הוועדה, מתעדכן מהעיתון".
"מטרתי להפיל את הממשלה"
יו"ר האופוזיציה הטרי יצחק (בוז'י) הרצוג ענה גם הוא על שאלותיהם של כתבינו. הוא התייחס, בין היתר, לשערורייה האחרונה סביב תקציב ההוצאות של מעון ראש הממשלה, כפי שנחשף השבוע. "ראש הממשלה צריך שיהיה לו כיסוי הוצאות, אבל יש עניין פה של מידתיות. אם ראש הממשלה נכשל במידתיות פעם אחר פעם, אותו עם שהכניס את ראש הממשלה לתפקיד יכול גם להוציא אותו", אמר הרצוג. לפי הנתונים שפרסמה לשכת ראש הממשלה בעקבות עתירה של התנועה לחופש המידע, כספי המיסים שלנו שילמו ב-2012 סכום של 1.2 מיליון שקלים על ניקיון המעון, 25 אלף שקלים על פרחים, 80 אלף שקלים על חשבון המים (הכולל את הבריכה בבית משפחת נתניהו בקיסריה) ו-6,000 שקלים על פרחים ריחניים. הרצוג בירך על הפרסום והודה לתנועה לחופש המידע, "הגיע הזמן לפתור את הנושא הזה בחקיקה", קרא.
יו"ר העבודה הרצוג שוחח גם על תכניותיו המדיניות לאחר הפגישה עם יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן. אתמול (ראשון) נועד ברמאללה עם אבו מאזן, בליווי חברי הכנסת ממפלגתו אראל מרגלית ועמר בר לב, ובנוכחות הבכירים הפלסטינים סאיב עריקאת ונביל אבו רודיינה. לדברי הרצוג, "הייתה פגישה מצוינת". הוא הוסיף כי אף אחד מהמעורבים "בפרטי המו"מ לא מנדב פרטים. אני לא חושב שזה יבשיל. הם מדברים על הכל וזה רציני אבל מהרושם שלי מביבי ואבו מאזן אין התקדמות".
לגבי ההשערות בנוגע לכניסה אפשרית לממשלה, הדגיש יו"ר העבודה כי "אני מוביל את האופוזיציה ומטרתי להפיל הממשלה. אני רואה את העבודה מובילה גוש גדול של מרכז שמאל. נפגשתי עם דרעי, נפגשתי גם עם לבני וראש הממשלה, ואמרתי להם לביבי ולאבו מאזן אם תהיה פריצת דרך אני אבוא ואעזור למו"מ".
ויש גם בשורות טובות מהכנסת
חברת הכנסת עליזה לביא (יש עתיד) סיפרה לכתבינו עמרי נחמיאס ואמיר תיבון על החוק אותו יזמה, הקובע כי מענק ההסתגלות אותו מקבלות נשים אשר יוצאות ממעון לנשים נפגעות אלימות, יוקדם ויוענק להן ביום השחרור מהמקלט, ולא 60 ימים לאחריו כפי שנהוג כיום.
הצעת החוק של ח"כ לביא אושרה סופית מספר דקות לפני הראיון. "החוק נכנס לתוקף ומתקן עוולה קודמת", אמרה. "כשנשים מסיימות מקלט לנשים מוכות הן מקבלות עזרה מהמדינה, כדי למנוע את החזרה למעגל האלימות בגלל מחסור באמצעים. אם הסיוע לא ניתן, הן חוזרות הביתה. החוק מבטיח את ההכנסה לנשים הללו ומסייע להן לעמוד על הרגליים". המענק הקבוע בחוק, העומד על 8,000 שקלים ועוד 1,000 שקלים על כל ילד (עד שני ילדים), מספק לנשים ולילדיהן את הסכום הראשוני להסתגלות ולרכישות בסיסיות כמו מקום לינה, מזון, תחבורה ועוד.
וכמו בכל שבוע, גם הפעם בדקנו מה הבטיחו הפוליטיקאים לפני הבחירות - ומה קיימו לאחר שקיבלו את הקולות שלנו. לאחר שבחנו את המצע של מפלגות התנועה, הבית היהודי וישראל ביתנו - עמדה מפלגת יש עתיד תחת זכוכית המגדלת. האם הצבעות המפלגה בכנסת דומות להבטחות לפני הבחירות? צפו במשדר וגלו.