בחירות בארה"ב: איך עובדת השיטה המסובכת?

(ממוצע סקרים עדכני)

שיטת הבחירות בארצות הברית אינה ישירה, ולכל מדינה יש מספר מסוים של אלקטורים (מעין נבחרי ציבור) שמייצגים אותה בהתבסס על מספר תושביה. מספר האלקטורים משתנה מפעם לפעם על פי מפקד האוכלוסין, אך בכל מקרה, לכל אחת מחמישים המדינות יש לפחות שלושה אלקטורים, וכך גם למחוז קולומביה, בו נמצאת וושינגטון הבירה. לאחר שנספרים הקולות הכשרים בכל מדינה, האלקטורים מתכנסים, וקובעים למי להעניק את קולותיהם. פרט למדינות מיין ונברסקה, בהן יש שיטת חלוקה ייחודית, מדובר בשיטת "המנצח לוקח הכל": המועמד שזוכה ביותר ממחצית מן הקולות גורף את כל האלקטורים.

לקליפורניה יש את מספר האלקטורים הגבוה ביותר – 55. משום שהיא נוטה באופן מובהק לאובמה, הנשיא המכהן העדיף כמעט שלא לסייר בה, אלא לצורך גיוס תרומות, והשקיע את מרצו בכמה מדינות אחרות, שיש בהן פחות אלקטורים, אך שיריבו עשוי לגרוף אותם. כדי לנצח בבחירות, על המועמד לזכות בקולותיהם של 270 אלקטורים לפחות. לפי הסקרים האחרונים, לאובמה מובטחים מרבית האלקטורים (לפי כמה הערכות מובטחים לו אפילו 300 מהם). מיט רומני עשוי לזכות במרבית הקולות בספירה הארצית – מה שעדיין לא יביא לו את הניצחון.

מחר ב-23:00: משדר בחירות מיוחד בהנחיית ינון מגל
המרוץ לבית הלבן: סיקור מיוחד עם כל הפרשנויות והסקרים

בעוד שרוב המדינות בארה"ב נוטות באופן מסורתי לאחת משתי המפלגות הגדולות, הרי שכל מערכת בחירות מוכרעת בכמה "מדינות מתנדנדות" - שאינן נוטות באופן מובהק לאיש משני המועמדים.

השנה, הבחירות מתקדמות בעיקר באוהיו, שם נערכו מאות עצרות בחירות וכנסים של שני המועמדים, המתחרים על 18 האלקטורים שלה. לפי דיווח ב"ניו יורק טיימס", כמעט 2,000 עורכי דין משני הצדדים נשלחו למדינה הגדולה, כהכנה לתביעות אפשריות לספירה חוזרת בקלפיות השונות שיש בה.

מדינת מוקד נוספת היא פלורידה, שנחשבת ל"פרס הגדול" של הבחירות בגלל 29 האלקטורים שלה, אך גם בגלל הגיוון הדמוגרפי שלה: המחוזות השונים שלה מאכלסים יהודים והיספנים לצד שחורים ולבנים, ומהגרים מפוארטו-ריקו לצד מהגרים ממקסיקו או קובה.

ספירת הקולות בפלורידה מורכבת במיוחד, ועלולה להתעכב שעות רבות, בשל ההחלטות המקומיות של כל ועדת בחירות מחוזית בתחום השיפוט שלה. בשנת 2000, אל גור הפסיד בפלורידה בפער זעום לג'ורג' בוש – וכך הפסיד את המירוץ כולו.

לקריאה נוספת
כך ניסה לכבוש מיט רומני את פלורידה בסוף שבוע מרוכז

במרבית המדינות, ההצבעה בבחירות החלה כבר בחודש שעבר. הנשיא ברק אובמה ואשתו מישל כבר הצביעו במסגרת ההצבעה המוקדמת, והפכו בכך לזוג הנשיאותי הראשון שעושה כן. כמו מרבית הרפובליקנים, גם בני הזוג רומני יצביעו רק ביום הבחירות, שהוא אינו יום שבתון בארה"ב.

לפי מרבית ההערכות, שיעור ההצבעה המוקדמת יגיע השנה לעד 40%. שני המועמדים עודדו את קהל התומכים שלהם להצביע מוקדם ככל שניתן, כדי "להיפטר" ממשימת השכנוע של המשוכנעים – ולהתמקד בשכנוע המצביעים המתלבטים.

אזרחי ארה"ב המתגוררים מעבר לים התבקשו להצביע מראש, וכך גם אזרחים קשישים או אזרחים מוגבלים שאינם מסוגלים להגיע לקלפי בכוחות עצמם.

במקביל, תושבי ניו ג'רזי שנעקרו מבתיהם בגלל הסופה "סנדי", יוכלו להצביע בפקס או בדואר האלקטרוני עד מחר (שלישי) בשעה 20:00.

לקריאה נוספת
צפו בברק אובמה מצביע בקלפי בשיקגו: "לא מגלה במי בחרתי"

כ-100 מיליון אמריקנים, הצפויים להצביע השנה, יוכלו לבחור לא רק בין ברק אובמה למיט רומני, אלא בין מועמדים נוספים לנשיאות – החל בנציגת המפלגה הירוקה, ד"ר ג'יל שטיין, ועד כוכבת הטלוויזיה רוזאן באר.

כמו כן, מתקיימות בחירות לבית הנבחרים של הקונגרס, ובחירות ל-33 מושבים בסנאט. בחירות נוספות מתקיימות לרשויות המקומיות ולמשרות מושל.

כמה מדינות יבקשו מאזרחיהן להצביע במשאל עם, לגבי סוגיות שעשויות להיות אפילו יותר חשובות עבור תושביהן מבחירת הנשיא הבא: אישור מלגות בקולג' למהגרים (מרילנד) או העלאת המס על סיגריות (מיזורי), הצבעה ראשונית לאישור נישואים חד מיניים (מיין, וושינגטון ומרילנד) או לגליזציה של מריחואנה (וושינגטון, אורגון וקולורדו).

המשאל המעניין ביותר הוא כנראה זה שיופיע על טופס הבחירות במסצ'וסטס, שם יתבקשו המצביעים לבחור לא רק את נציגיהם לבית הלבן ולקונגרס, אלא גם להכריע האם ראוי להתיר המתות חסד לחולים סופניים, שנותרו להם שישה חודשים לחיות.

לקריאה נוספת
ולמרות הכל: למה כל כך מעט אמריקנים מצביעים בבחירות?

איש אינו יודע כמה כסף בוזבז במהלך מערכת הבחירות, שנחשבת ליקרה ולבזבזנית בהיסטוריה האמריקנית. לפי מאמר בניו יורק טיימס, המתבסס על מכון מחקר עצמאי, שתי המפלגות הוציאו יחד סכום של לפחות 700 מיליון דולרים, וייתכן שהיקף ההוצאות ייאמד בסכום דמיוני של שישה מיליארד דולרים, שנתרמו ברובם ל-PACs – "ועדות פעולה פוליטית", גופים מסתוריים שמאפשרים לרשום תרומות למועמדים, למפלגות ולגופים שונים הקשורים אליהם - ללא פיקוח הדוק.

לפי סוכנות הידיעות אי-פי, התורמים הגדולים ביותר לקמפיין של ברק אובמה הם אנשי העסקים פרק אייקנר, ג'פרי קצנברג וג'יימס סימונס.

אייקנר, איש עסקים משיקגו והמו"ל של תאגיד התקשורת ניוז-ווב, תרם 3.5 מיליון דולר לקבוצות הקשורות לאובמה. קצנברג, מנכ"ל חברת האנימציה DREAMWORKS, תרם לקמפיין מעט יותר משלושה מיליון דולרים, וסימונס - מייסד קרן הגידור Renaissance Technologies - תרם 3.5 מיליון דולרים.

התורם הגדול ביותר של מיט רומני הוא שלדון אדלסון, מקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ובעל העיתון "ישראל היום". לפי הערכות קודמות, הוא תרם למפלגה הרפובליקנית כ-70 מיליון דולרים במצטבר, מתוכם כ-44 מיליון דולרים לקמפיין של מיט רומני. תורם נוסף שמוזכר בדיווח של אי-פי הוא הרולד סימונס, בעל חברה למתכות וכימיקלים, שתרם לקמפיין הרפובליקני כ-22 מיליון דולרים.

לקריאה נוספת
כך "התגנב" שלדון אדלסון לעימות הנשיאותי

בכמה מדינות שבהן יש מושלים רפובליקנים, התנהלו במהלך השנה קרבות משפטיים עזים בין בתי המשפט נציגי הממשל בנוגע לשורה של חוקים שונים. מרבית החוקים נחקקו במיוחד עבור הבחירות האחרונות, אחרי שהרפובליקנים השתלטו על הקונגרס ב-2010.

החוקים מערימים קשיים על אוכלוסיות שונות בקלפי. לפי חלק מהחוקים, שהופעלו ב-31 מדינות, ההצבעה תתבצע בקלפי רק באמצעות תעודה זיהוי נושאת-תמונה. חוק זה נועד במקור למנוע זיופים, אך לטענת הדמוקרטים החוק נועד למעשה לפגוע במצביעים שאינם נושאים תעודה עם תמונה מזהה, למשל – קשישים שנעזרים רק בתעודת ביטוח לאומי, שחורים ובנים למהגרים שמעולם לא הנפיקו דרכון, סטודנטים מחוסרי רישיון-נהיגה, או חיילים שגילו כי עליהם להנפיק רישיון נהיגה אזרחי במיוחד כדי להצביע.

בכמה מדינות, ובמיוחד בפלורידה ובאוהיו, הוגבלו שעות פתיחת הקלפיות תוך מאבק עיקש בבתי המשפט – ובמקרים מסויימים תוך עתירה לבית המשפט העליון בוושינגטון. לטענת הדמוקרטים, בהגבלת שעות ההצבעה יש פגיעה בעיקר באנשים שעובדים שעות ארוכות, שנרתעים מלבקש ממעסיקיהם רשות לעזוב את עבודתם כדי לצאת להצביע.

לקריאה נוספת
זיופי הבחירות ומעשי הרמאות לא המתינו ליום הבחירות

ברגע שננעלות כל הקלפיות במדינה, מתפרסמים המדגמים הראשונים, ובמקביל מתחילים נציגי ועדת הקולות לספור את הקולות. במרבית המדינות יש כבר קלפיות אלקטרוניות, אך בכמה מדינות יש עדיין קלפיות ידניות.

ב-17 בדצמבר כל מדינה מכנסת את חבר האלקטורים שלה כדי לבחור את זהות הנשיא, ולאחר מכן נשלחים הקולות לוושינגטון. במקרים נדירים מאוד שבהם יש שוויון בקולות האלקטורים – כלומר, אם כל מועמד קיבל 269 קולות – ההכרעה מועברת לקונגרס. בית הנבחרים נדרש לבחור את הנשיא, והסנאט נדרש לבחור את סגן הנשיא. במקרה כזה, צפוי בית הנבחרים לבחור במיט רומני לנשיא, והסנאט צפוי לבקש להשאיר בתפקיד את סגן הנשיא הנוכחי, ג'ו ביידן.

לקריאה נוספת
פרשנות / מהם הסיכויים של מיט רומני להיבחר לנשיא?

ב-7 בינואר 2013 נשיא הסנאט מודיע רשמית למי האלקטורים נתנו את קולם, ומכריז על זהות הנשיא הבא של ארצות הברית. ב-21 בינואר 2013 הנשיא הנבחר נשבע אמונים בטקס רשמי, וכהונתו הרשמית מתחילה.