פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הימים הנוראים של מסייה נורמל

      הציבור שהעלה לשלטון את פרנסואה הולנד מאס בזריזות בהססנות המתסכלת שלו. האבטלה בשיא, התעשייה גוועת והתירוצים מתחילים להיגמר. גם סרקוזי מתעקש שלא לעשות לו הנחות

      בחודש אפריל, ערב הבחירות לנשיאות צרפת, השבועון "אקונומיסט" הגדיר את פרנסואה הולנד כ"איש המסוכן ביותר לצרפת ולאירופה כולה". ארבעה חודשים חלפו מאז, ונראה שעורכי העיתון התפייסו מעט עם הנשיא הסוציאליסטי, למרות שהאזהרה שלהם מפניו, שכמעט גרמה לחרם זמני על העיתון בצרפת, עדיין מהדהדת בקול.

      לא קל היום למצוא צרפתים רבים שמתגעגעים לניקולא סרקוזי, הנשיא הימני והגס שסולק ממשרתו אחרי כהונה אחת, ושחזר לכותרות לאחרונה. ועדיין, רבים בציבור גם אינם מתלהבים יתר על המידה מהנשיא הטרי, שלאחרונה מלאו מאה ימים להשבעתו. הולנד, שתייג את עצמו כ"נשיא הנורמלי הראשון בצרפת", שב לפני כמה ימים לפריז מחופשה בחופי הריברייה, שהייתה הכל פרט לחופשה נורמלית, למרות שניסה ליצור רושם צנוע סביב החופשה, ונסע לדרום ברכבת ולא במטוס פרטי (כלי התחבורה שנודע לשמצה בימי סרקוזי). בתצלומים המוקפדים שפורסמו בעיתונות נראו הולנד וזוגתו, העיתונאית ולרי טריוולייר, נבוכים למדי (הוא) ועצבניים מאוד (היא) כשהם משוחחים עם "אזרחים נורמליים". רבים מעשרות המאבטחים נחתכו מהתמונות.

      נשיא צרפת פרנסואה הולנד וזוגתו ולרי טריירווילר בתחנת הרכבת בפריז. אוגוסט 2012 (רויטרס)
      הולנד וזוגתו ולרי טריוולייר בתחנת הרכבת בפריז (צילום: רויטרס)

      עם סיומה של החופשה ושובו של הולנד לאליזה, נראה שתם לו גם ירח הדבש של הנשיא עם הציבור. המגזין הכלכלי "לז אקו" פרסם בסוף השבוע סקר עדכני, לפיו רק 49% מהנשאלים הביעו אמון בהנהגתו של הולנד. זו צניחה של חמישה אחוזים מסקר שפורסם חודש לפני כן. סקר נוסף, שפורסם בערוץ TF1, קבע כי 57% מהציבור אמנם מאמינים שהולנד קיים את הבטחות הציבור שלו, אך שגם 54% מהציבור אינם מרוצים מהנשיא. באופן כללי, אפשר להגיד שהציבור בצרפת מסכים כרגע לחיות עם הולנד, אך אינו מחבב אותו במיוחד.

      אותם חלקים בציבור שהשיבו כי נדמה להם שהולנד קיים את הבטחות הבחירות שלו, אינם טועים. בין היתר, הוא קיים את ההבטחה לקצץ 30% ממשכורתו, והקים ממשלה עם ייצוג הולם לנשים. הוא הוריד את גיל הפרישה במשק, וזירז מאוד את נסיגת הצבא מאפגניסטן. עבור מאה ימים, מדובר בלא מעט הישגים, אך בתקשורת הצרפתית משמיעים קול אחיד: זה לא מספיק.

      נאום הניצחון של פרנסואה הולנד, נשיא צרפת החדש (רויטרס)
      מי זוכר את יום הבחירות? (צילום: רויטרס)

      דוברי הממשלה ודובריו האישיים של הולנד אומרים (ובצדק מסוים) שמהפכות אינן מתרחשות ביום וגם לא במאה ימים. הם מציינים שאת שיעור האבטלה העצום, כמו את הגירעון העצום בתקציב, הולנד ירש מקודמו, סרקוזי. אך המבקרים מזכירים גם שהמצב במשק החמיר בחודשים האחרונים: הפיטורים ההמוניים במפעלי פג'ו, למשל, הותירו כמעט 14 אלף פועלים ללא משרה, והותירו את הולנד ללא תשובה מספקת לדרישה למצוא למובטלים משרות חדשות. תכניתו ליצור 150 אלף משרות זמינות נראית רחוקה, ושאיפתו לצמצם את הגירעון וליצור הכנסות באמצעות מיסוי גבוה לעשירים מעוררת בעיקר בהלה אצל המשקיעים.

      נשיא צרפת פרנסואה הולנד וקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל. ברלין, 23 באוגוסט 2012 (GettyImages , Sean Gallup)
      הולנד עם הקנצלרית מרקל, השבוע בברלין (צילום: GettyImages)

      אם בעבר היה נדמה שעיקר הביקורת כלפי הולנד מגיעה מהימין, כעת הנשיא מושך חצי ביקורת גם מהעיתונות הליברלית. אפילו ה"ליברסיון" השמאלי – ששעריו עיטרו בגאווה את פרצופו של הולנד לכך אורך הבחירות וגם אחריהן - אינו חושש לבקר כעת את הנשיא בצורה חריפה. מאמרי המערכת של העיתון מביעים חשש גובר מהאטה בצמיחה תחת מדיניותו של הולנד, וקוראים לו לנקוט פעולות זריזות והחלטיות, לפני שהמשבר הכלכלי בצרפת יזלוג לגרמניה השכנה, ויפגע ביחסי הסחר של שתי המדינות.

      בעיות בבית

      מאמרים נוספים בעיתונות השמאלית מותחים ביקורת חמורה על אזלת היד של הולנד בטיפול בנושאי הביטחון. יש בשמאל מי שמרחיק ומגדיר את המדיניות הזו כמכוונת, משום שמשרד הפנים ממשיך לשלוח שוטרים לגרש צוענים מצרפת ולהרוס את מחנות הפליטים שלהם, אך מנגד, המשרד נמנע מלהציב שוטרים בערים הגדולות, מחשש שהולנד יצטייר כיריבו הגדול סרקוזי, שבזמן שכיהן כשר הפנים כונה "השריף של צרפת", זו, לפחות, אחת התיאוריות.

      עם שובו מ"חופשת הקיץ הנורמלית" עם זוגתו, הולנד יזדקק לטפל בדחיפות בכמה נושאים כדי לזכות מחדש באמון הציבור. פרט לעיסוק הגובר בצהובונים בשמועות על כוונתו להיפרד מזוגתו, ולרי טריירווילר (המשבר בין השניים פרץ לכאורה בשל פרשת "הציוץ הקטלני" בטוויטר), הולנד יאלץ להתמודד בעיקר עם המשבר בגוש היורו, וראשית, לשקם לשם כך את יחסיו עם קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל. ואכן, זמן קצר השבוע אחרי שהממשלה כונסה לראשונה בשובה מפגרת הקיץ, הולנד ומרקל נפגשו בברלין כדי לתאם עמדות בנושא יוון, ובעיקר כדי להציג חזית מפויסת. בשורה גדולה לא יצאה מהמפגש המתוקשר.

      עיקר המחלוקת בין הולנד למרקל היא בשאלת העיתוי. בגרמניה כבר עושים צעדים רבים שמאותתים על נכונות לסלק את יוון מגוש האירו בזמן הקרוב מאוד, אך בצרפת חוששים להתיישר לפיו הקו הזה, כל עוד לא נקבע גורלן של חבילות החילוץ בכל מדינות הגוש. כל עוד שהנשיא הולנד מתקשה להכריע בסוגיה המכרעת, נדמה שהאמירות המתחמקות שלו בנושא גורמות אפילו למרקל לאבד את סבלנותה. ההתעקשות של הנשיא הצרפתי להתנגד לצעדי צנע נוספים בגוש האירו מאיימת לפרק את יחסיו הרעועים ממילא עם השכנה ממערב ובהמשך להטיל על ארצו את האחריות למשברים נוספים באזור. בבית, המדיניות הזו תקשה עליו מאוד לאשר תקציב חדש.

      נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, לצד ארונות קבורה של חיילים שנהרגו באפגניסטן. פריז, יוני 2012 (AP)
      הולנד בטקס אזכרה לחיילים שנהרגו באפגניסטן. ההבטחה לנסיגה קוימה (צילום: AP)

      הולנד גם יידרש לגבש עמדה ברורה בנושא מלחמת האזרחים בסוריה. פריז אמנם מארחת בשמחה עריקים מצבא סוריה ושרים לשעבר מדמשק. יש בה גם סימפוזיונים חגיגיים הנוגעים לסוריה, אך אלה אינם מניבים כל אמירה משמעותית. בזמן שבריטניה וארה"ב כבר מאיימות בגלוי להשתמש בנשק נגד הנשיא אסד, הולנד מפגר מאחור, ומסתבך בניסוחים של "פתרון דיפלומטי", דווקא בחודש שבו ארצו הובילה את נשיאות מועצת הביטחון של האו"ם.

      בינתיים, מי שמבקר באכזריות את הולנד, ומנהל מגעים גלויים וגלויים-פחות עם האופוזיציה הסורית, הוא דווקא אותו פוליטיקאי לשעבר שנשבע לא להתקרב יותר לפוליטיקה: ניקולא סרקוזי. עד שייקבע אם הנשיא לשעבר ייחקר באזהרה בשל פרשות השחיתות הרבות שהוא מעורב בהן, הוא ימשיך להצליף בהולנד בנושא הזה, ולהנות מכל רגע.