פרנסואה הולנד, בן 57, הוא הנשיא הסוציאליסט הראשון בצרפת זה 17 שנים, מאז שז'אק שיראק החליף באליזה את פרנסואה מיטראן. הוא אב לארבעה ילדים מזוגתו לשעבר סגולן רויאל, שהפסידה לניקולא סרקוזי בבחירות לנשיאות ב-2007. כיום, הוא מתגורר עם העיתונאית ולרי טריירווילר, בת 47, אם לשלושה ממערכת יחסים קודמת.
הולנד נולד ב-12 באוגוסט 1954 ברואן, מצפון לפריז. בן לעובדת סוציאלית ולרופא שתמך בימין הקיצוני, כבר בגיל 15 אמר כי ברצונו להיות נשיא הרפובליקה. הוא למד בבית הספר הלאומי למנהלים בשטרסבורג, וסיים בהצלחה שני בתי ספר לפוליטיקה ולעסקים. ב-1974 קיבל מלגה לניו יורק, וחקר שם את כלכלתן של מסעדות המזון המהיר. מאוחר יותר, יספר כי למרות שקסמה לו המחשבה לייבא לצרפת את אופנת המזללות, העדיף להתמקד בשאיפות פוליטיות.
מרבית חייו היה נבחר ציבור. בנשיאות זכה בשל תמיכתם של רבים מהנמנים על המגזר הציבורי, בהם מאות אלפי מורים שנרשמו כחברי במפלגה הסוציאליסטית. בעוד שהציבור מאס במסיבות שערך סרקוזי ובהפלגות שיצא אליהן בספינות פרטיות, עם רעייתו הדוגמנית קרלה ברוני, הולנד דאג להצהיר שוב ושוב כי הוא אינו מחבב עשירים, וכי תמיד רצה לגור בכפר. את מרבית קמפיין הבחירות ערך בפרברים בנסיעה בקטנוע, ולא דילג גם על הסמטאות הקטנות ביותר. הוא דאג להביע חיבה אישית לאופים, לרפתנים ולעובדי המפעלים, בעוד שסרקוזי, כלוא בלימוזינה, סלד במופגן מהחיזור אחרי הרוכלים בשוקי הבשר ומהתצלומים המשותפים עמם.
שלושה עיתונאים ליוו את הולנד בשנה האחרונה. הם מכרו את הזכויות על הסרט שהכינו לארבע רשתות טלוויזיה אמריקאיות, שרכשו אותו לפני זמן רב, מכיוון שלא היה להן תצלומי ארכיון של מי שעתיד להיבחר לנשיא צרפת. אך גם הצרפתים עצמם אינם יודעים לספר הרבה על הולנד. בניגוד לסרקוזי בעל התדמית הנוצצת, הולנד הוא פקיד שנשאר בצל במשך שלושה עשורים וחצי במפלגה הסוציאליסטית, וצפה בה עולה ומתרסקת שוב ושוב. הוא עצמו מעולם לא היה שותף להצלחותיה של המפלגה, וגם כשכיהן כמזכיר המפלגה המסואבת, בשנים 2008-1997, נקט קו אנמי למדי בהנהגתה, ולא הוביל את הרפורמות שהיא הייתה זקוקה לה בדחיפות.
"השבלול" שכמעט ולא היה שם
בשנה האחרונה, מאז שהזניק את הקמפיין, הורו לו יועצי תדמית לחדול ממנהגו המפורסם לספר בדיחות, והוא הוכנס בכוח לתדמית הנשיא הרציני, המהוגן, "מר נורמל". הוא החל לאמץ את אופן הדיבור ואת מחוות הידיים של הנשיא המיתולוגי פרנסואה מיטראן, באופן שזכה לחיקויים חוזרים במהדורות הסאטירה בטלוויזיה הצרפתית. תזונאים שהוצמדו לו הורו לו להתנזר משוקולד ומגבינה, וסייעו לו להפחית 15 קילוגרמים ממשקלו. מלבישים החליפו את בגדיו בחליפות שחורות ומחמיאות יותר, ומסגרת משקפיו הוחלפה. גם תסרוקתו המדוללת שונתה.
יריביו של הולנד מזהירים כי הוא מי שהגיח חסר ניסיון עלול, בשאיפותיו הרבות-מדי, לדרדר את צרפת, ואת אירופה כולה, למשבר כלכלי. הם הדביקו לו כינויי גנאי רבים, מרביתם על שם מאכלים רכים המתחרזים עם שמו, בהם מותגים של חמאה ופודינג, מרשמלו או צמר גפן. בין היתר הוא כונה "שבלול" בשל הקצב האיטי של התקדמותו בפוליטיקה, ובשל הרפיסות שהפגין כששימש בעמדות מפתח בדרגי ביניים, בהן ראש העיר הקטנטנה טול. עד לאחרונה שימש בתפקיד לא ביצועי, כמנהל אסיפות המפלגה במחוז קורז במרכז צרפת. לשם חזר הערב כדי לשאת את נאום הניצחון בפני תומכיו.
הולנד זכה מן ההפקר במועמדות המפלגה לתפקיד הנשיא, חמש שנים אחרי שחזה בהפסד הכואב של זוגתו דאז, סגולן רויאל, לנשיא סרקוזי. בשנה שעברה, לראשונה בתולדותיה, ערכה המפלגה פריימריז פתוחים לכל אזרח. הולנד ניצח, אך בעיקר משום שהיו"ר הלא-פופולרית, מרטין אוברי, הפסידה. ככלל, שניהם זכו להתמודד בפריימריז בשל היעדרותו של איש אחד: דומיניק שטראוס-קאהן, שהיה יו"ר קרן המטבע הבינלאומית והואשם בתקיפה מינית בניו יורק. פופולרי וסמכותי, שטראוס-קאהן נחשב לכלכלן מומחה ולמי שיוכל להוביל את צרפת לעתיד טוב יותר; אל החלל שנפער עם הסתלקותו, נאלצה המפלגה להכניס אדם אחר, ובבהילות. הולנד היה הבחירה הבלתי-נמנעת.
יוון כתמרור אזהרה
הוא מבטיח לציבור תכנית של 60 צעדים, שלדבריו, תוכל להוביל את צרפת לעתיד טוב יותר, מעין "צדק חברתי חדש". הוא התמקד בחודשיים האחרונים בנושאי הגירה וביטחון, תגובה למאמציו של סרקוזי לחזר אחר הימין הקיצוני, אך למעשה בסיסו המוחלט של המצע שלו הוא כלכלי. ואמנם, רק שלושה אחוזים מהצרפתים אומרים שנושא ההגירה הוא שמטריד אותם, לעומת 22 אחוזים שאמרו כי הכלכלה היא הבעיה הדחופה ביותר שיש לטפל בה.
אך לא רק מבקריו של הולנד מטילים ספק ביכולתו של מי שמעולם לא היה שר, לממש רעיונות כה גדולים. גם כלכלנים ומומחים פוליטיים אומרים כי מאחורי הנשיא הסוציאליסט השאפתן ניצב מנגנון מפלגתי מסועף, מפולג ומיושן מאוד. באירופה, ובעיקר בגרמניה, לא מבקרים את הולנד, אלא חוששים ממנו. במשבר הכלכלי שפקד את היבשת בארבע השנים האחרונות, צרפת הצליחה לשמור על יציבות מסוימת, ולא הדרדרה לסף פשיטת רגל כמו שכנותיה. אך החוב הלאומי שלה מרקיע, האבטלה נמצאת בשיא ודירוג האשראי המושלם שלה נחתך.
צרפת זקוקה כעת לרפורמות דחופות, והולנד מתנגד להן בתוקף. הוא דורש להעלות בשיעור ניכר את המסים לעשירים ולבעלי ההכנסה הגבוהה, ומתנגד לקיצוץ בהוצאות הממשלה, מדיניות שמעוררת חשש להברחת משקיעים. קריאתו להוסיף 60 אלף משרות לשירות הציבורי אמנם קוסמת לפקידים ולמורים שסייעו לו להגיע לשלטון, אך מעוררת חרדה: מנין יבוא הכסף?
הולנד מתנגד לתכנית הצנע הכלכלית של הקנצלרית אנגלה מרקל, שמייצבת את גוש האירו, ובה דרישה לפיקוח הדוק על הגירעון התקציבי של ממשלות הגוש. מנגד, הוא אינו מציע חלופות תחתיה, ומתנגד לתחזיות של קרן המטבע הבינלאומית, שבראשה עומדת שרת האוצר לשעבר של סרקוזי, כריסטין לגראד. מתח בין גרמניה לצרפת, ומתח בין גרמניה לקרן המטבע שמושבה בניו יורק, עלולים להשפיע לרעה על יחסיה של צרפת עם אירופה כולה.
בגרמניה כבר נכנסים למגננה
כבר בשבוע שעבר, עוד לפני שנבחר לתפקיד, הזהיר שר האוצר של גרמניה, וולפגנג שוובל, כי על הולנד לדבוק בדרכו של סרקוזי ולא לשבור הסכמים שנחתמו מול גוש האירו. החשש העיקרי הוא שמבלי רפורמות דחופות, לא יחלוף זמן רב עד שצרפת תהפוך ממדינה שמוציאה הון עתק על מלווים למדינות בחידלון כיוון ופורטוגל, למדינה שבעצמה מבקשת סיוע כלכלי מפקידי האירו בבריסל.
המגזין "אקונומיסט" ערך ניתוח מקיף של מדיניותו הכלכלית של הולנד, ובכתבת השער שלו לפני שבועיים, כתבה שעוררה סערה בצרפת, הולנד הוגדר "איש מסוכן למדי לצרפת ולאירופה". לטענת מומחים של המגזין הכלכלי, הולנד "הכריז מלחמה על הכלכלה העולמית", ותכניתו הפיסקלית היא בגדר תעלומה חשודה. ואמנם, שוקי צרפת וגרמניה הגיבו בנפילות עם היוודע תוצאות הבחירות לסיבוב הראשון, כשהתברר שהולנד השיג כמעט שני אחוזים יותר מסרקוזי. אמש, שער האירו צנח לשערו הנמוך ביותר מאז תחילת השנה.
טבילת האש הראשונה של הולנד צפויה כבר בחודש הקרוב, כשיבוא לקמפ דיוויד לוועידת G8, כינוס מנהיגי שמונה הכלכלות החזקות בעולם. שם, הוא יפגוש את נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, וייאלץ להסביר לו כיצד הוא מתכוון להמשיך לקיים את צרפת כעמוד התווך הכלכלי של אירופה יחד עם גרמניה. כמה ימים קודם לכן, יבקר בברלין, ויפגוש לראשונה בחייו את הקנצלרית מרקל. הן בגרמניה והן בארצות הברית, הולנד צפוי להתקבל בחשדנות. השאלה המסקרנת היא האם הרושם שיותיר על מארחיו כשישוב לפריז יהיה טוב יותר מזה שהוא מותיר כעת.