עיתוני העולם מזהירים מהולנד, בצרפת סרקוזי נעלם

(צילום: רויטרס; עריכה: גדי וינסטוק; קריינות: אביב אברמוביץ')

"או רבואר, אוסטריטי", או: "להתראות, צנע". רק צהובון אמיתי יכול, וגם מחזיק בזכות, לזעוק מעמוד השער שלו כותרת ענק מתחכמת שכזו. לעתים, מדובר בניסוחים גסים או עמוסים מדי, אך הכותרת הקצרה הבוקר (שני) ב"דיילי מייל" הבריטי, שנלווית לה תמונה של ניקולא סרקוזי נושק לכתפה של אשתו, קרלה ברוני, משקפת היטב דווקא את הרושם העולה ממרבית העיתונים הכלכליים ברחבי העולם: ניצחונו בבחירות של פרנסואה הולנד וסילוקו של סרקוזי מארמון האליזה עשויים לבשר את התמוטטות גוש האירו. גם אם מדובר בחשש ולא בתחזית שסיכויה רבים להתמשש, הרי שהעיתונים - אלה שאינם נסחפים ברוח הסוציאליזם, כמובן - מציבים תמרור אזהרה בפני צרפת, וחלקם אינם חוסכים במלים.

הבחירות בצרפת - סיקור מיוחד בוואלה! חדשות

עוד בחירות באירופה: התפוררות ביוון, תיקו בסרביה

ה"ליברסיון" השמאלני קבע בבירור: "רגע היסטורי ברחבי צרפת. מכיכר הבסטיליה בבירה פריז ועד טולוז וכיכר ויקטואר, בורדו, יום ראשון האחרון צוין בחגיגות, 31 שנים אחרי אלו של מיטראן". עמוד השער של העיתון נצבע כולו הולנד, בכותרת "נורמל!" – האיש הנורמלי ניצח את הנשיא הנוצץ והשחצן. "הלילה, הודות לפרנסואה, דמעתי", צוטט תומך של המפלגה, או אולי מקור בכיר בה. הולנד עצמו מצוטט-פוקד: "היו שמחים וגאים, וגם אמיצים".

על נשיא החדש נכתב כי הוא דיבר מול רבבות מתומכיו הנלהבים בפריז; הנשיא היוצא, ניקולא סרקוזי, הודח מהכותרות אל תחתית העמוד. הוא כבר כמעט אינו שם, וגם ציטוט שמובא מפי תומך של מפלגתו, אחרי שנטש אותה סרקוזי, מזהיר: "אנו עשוים להיות הבדיחה של אירופה". גם הנשיא הנבחר נעדר מאתר הבית של העיתון; תמונה סמלית של ורד נבחרה כדי לסמל באינטרנט את הניצחון ההיסטורי.

ה"לה פיגרו" הימני אינו מדבר על היסטוריה ואינו דומע בשם הבוחרים של הולנד. עבור היומון המקורב לסרקוזי, היה זה לילה של הפסד. על השער, ציטוט בולט מפי הנשיא החדש, הקורא לתומכיו: "עליכם לתת לי את הרוב באסיפה הכללית". הפצרתו של הולנד לבוחריו לגייס למפלגתו עוד מושבים בבית התחתון של הפרלמנט, מתפרשת בעיתון כאיום. בתחתית העמוד: "מנהיגים ממדינות העולם התקשרו לברך את הנשיא החדש. ניקולא סרקוזי, שהודה בתבוסתו, לא יוביל את מפלגת UMP בבחירות לפרלמנט".

ה"בילד", הצהובון הנפוץ ביותר בגרמניה, אירח בכתבת השער שלו את רג'י לה דיבאן, סגנית העורך של המגזין הצרפתי "פריז מאטץ'". במאמר, היא מזהירה - בשם צרפת, אולי - את הקנצלרית אנגלה מרקל: "בוקר טוב, קנצלרית! כעת, הולנד הוא האיש החשוב ביותר בחיים הפוליטיים שלך".

"הולנד יעדיף לבזבז מיליארדים מאשר לחסוך", הזהיר העיתון את גרמניה. "הוא לא יסלח לקנצלרית על שתמכה בסרקוזי בזמן הבחירות. אם יבוא לברלין בשבוע הקרוב, אל לה לצפות ליותר מדי ממנו". הכתבה הכלכלית מסתיימת בציון העובדה כי זוגתו של הולנד, ולרי טרייוולייר, "אמנם אינה דוגמנית-על כמו קרלה ברוני", אך היא "בוודאי תמצא חיבור נפלא" אל לבם של הצרפתים.

ה"קוריירה דלה סרה" אינו שותף לפסימיות בשאר חלקי היבשת. "צרפת פונה שמאלה: התחלה חדשה עבור אירופה" הדגיש העיתון האיטלקי, והבליט כי במצע של הולנד "נכללים סעיפי תמיכה בנישואי הומוסקסואלים, בהמתות חסד, בנסיגה מאפגניסטן ובהורדת גיל הפרישה לגיל 60". במקביל – שאלת מיליון הדולרים: האם זוגתו של הולנד, טרייווליר, היא "הצל של קרלה ברוני?". וגם - בונוס לקורא המתמיד: "סקירה של כל נשות האליזה".

גם ב"אל פאיס" הספרדי נקטו העורכים בלשון דומה: "ניצחונו של הולנד הוא הזדמנות חדשה לאירופה"; "הנשיא החדש נשבע להילחם בגירעון, אך מזהיר כי צנע אינו האפשרות היחידה; סרקוזי מודה: לא השגתי רוב לתמיכה ברעיונותיי".

העיתונים הגדולים בארצות הברית עסוקים במערכת בחירות משלהם, ושמרו כהרגלם על איפוק. הם העניקו בכותרותיהם מידע אינפורמטיבי: "הולנד הדיח את סרקוזי בבחירות לנשיאות", נכתב באמצע עמוד הבית של ה"ניו יורק טיימס". "ניצחונו של הולנד נתפש כאתגר למדיניות הצנע בגוש האירו".

ב"וושינגטון פוסט" איגדו יחד את הידיעות על הבחירות שהיו אמש בצרפת וביוון (הבחירות שהיו אתמול בסרביה ובארמניה לא זכו להיכלל בעמוד הראשי). "המצביעים בצרפת וביוון אמרו 'לא' לצנע'", נכתב בכותרת הראשית. העיתון מזכיר כי לחששותיה של הקנצלרית אנגלה מרקל מהיחלשות גוש האירו, מפלגתה אף צפויה לאבד את הכוח בבחירות במדינה נוספת בתוך גרמניה, והדבר מחליש עוד יותר את מעמדה.

אפילו הדיווח ברשת פוקס האמריקאית, לשם שינוי, לא הצליח לגלוש להיסטריה. "סרקוזי הפסיד לסוציאליט הולנד, במהלך שתוצאותיו עשויות להדהדרד ברחבי אירופה וברחבי העולם - ובמיוחד בוושינגטון". חלק נרחב מהכתבה עסק במדיניות החוץ של הולנד, ובעיקר בכוונתו להסיג את החיילים הצרפתים מאפגניסטן שנה לפני המועד המתוכנן.

"המכתב הבא חובר על ידי 21 כלכלנים צרפתים לקראת הבחירות ביום ראשון. הכותבים מבהירים כי הם אינם משויכים לאף מפלגה, וכי הדעות שהם מביעים כאן הן שלהם בלבד, ואינן משקפות בהכרח את דעת המוסדות האקדמיים שלהם". כך נפתחה כתבה בסגנון עצומה שהתפרסמה בסוף השבוע ב"וול סטריט ג'ורנל". לצד ה"אקונומיקסט" הבריטי, ה"ג'ורנל" היה העיתון התקיף ביותר כלפי הולנד בשנה האחרונה.

המכתב, שחתום על ידי מרצים מאוניברסיטאות גדולות בצרפת ואקדמיות לכלכלה ולמנהל ברחבי המדינה תחת הכותרת "הבעיה עם הולנד", מזהיר בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים: "פרנסואה הולנד וחבריו הסוציאליסטים הם דמגוגים מהסוג ההרסני והשקרן".